שמונה שנים של גיוס כספים, פיתוח ותכנון התרכזו ל-7 שבועות של שיגור ונחיתה על הירח: היום (שישי) לפנות בוקר, הדקות המותחות התחלפו מהר מן הצפוי לצהלות של שמחה. החללית "בראשית" שוגרה בהצלחה לחלל על גבי רקטת Falcon 9 של המיליארדר אילון מאסק שחזרה אחר כך למשטח נחיתה, מה שיאפשר שימוש חוזר ברקטע וחיסכון של עשרות מיליוני דולרים לתעשיות החלל בעת שיגור לווינים ומטענים לחלל. השיגור קרה בדיוק כפי שתכננו בעמותה ובתעשייה האווירית, בשעה 03:45 הרקטה שוגרה לחלל ואחרי סדרת פעולות מוצלחת, ב-04:26 לפנות בוקר, הודיעו ב-SpaceIL והתעשייה האווירית על שיגור מוצלח ותחילת מסע החללית אל הירח.
"הגענו לשיגור עם חללית מוכנה ובדוקה, בדרכה למשימה מאד מאתגרת. אני גאה בצוותי SpaceIL והתעשייה האווירית, שהביא להישג הזה על יד עבודה מקצועית, נחישות ושיתוף פעולה", אמר עידו ענתבי מנכ"ל עמותת SpaceIL. "אם הכל יעבור כהלכה, תיכנס החללית למסלול שיוט מסביב לכדור הארץ כשעה לאחר השיגור. במהלך החודשיים הקרובים תעשה החללית את המסלול המאתגר בדרכה לנחיתה על הירח", הוסיף.
תהיה גם תמונת סלפי של החללית בירח
החללית עברה את אחד מהשלבים המסוכנים ביותר: שיגור החללית על גבי הטיל Falcon 9 של חברת SpaceX ועמידה ברעידות עוצמתיות ומהירות גבוהה. החללית נותקה מהמשגר וכעת היא החלה להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל, תעבור כ-6.5 מיליון קילומטרים. מדובר במסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. בשונה מהשיגור שנעשה כולו על ידי חברת SpaceX, כעת השליטה עברה למרכז הבקרה של התעשייה האווירית שיאוייש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. תהליך זה צפוי להתרחש כמה ימים לפני הנחיתה המתוכננת.
תהליך הנחיתה שצפוי להתקיים ב-11 באפריל בשעות הערב, ימשך כ-20 דקות והוא יתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על ידי המהנדסים הישראלים. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה, מה שהוביל לביצוע ניסויים בנחיתה על גבי סלעים או נחיתה באזור הררי. אחרי הנחיתה, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע. אחרי שתשלים את המשימה המדעית, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל.
לפני שמונה שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, צפו באתר Lunar XPRIZE של גוגל. בתחרות עודדה גוגל יזמים פרטיים לשגר חללית לירח שתנוע עליו ותעביר תמונות בחזרה לקרקע. בשנת 2018 הסתיימה התחרות ללא זוכה, אולם בעמותה הודיעו כי ימשיכו במשימה. 100 מיליון דולר: זה הסכום שעלה לייצר את החללית שתבצע בין היתר משימת מחקר ביחד עם התעשייה האווירית. כ-40 מיליון דולרים מהם, נתרמו על ידי הפילנתרופ מוריס קאהן ואת השאר גייס מחבריו.
עדכון 17:15:
בתעשייה האווירית והעמותה שיתפו מידע ראשון אחרי הדיוו על שיגור מוצלח: "דוח מסע לירח# 1
אחרי השיגור המוצלח היום לפנות בוקר ופריסת רגלי החללית. בראשית החלה את המסע לירח. החללית הייתה במרחק של 69,400 ק"מ ומתחילה לנוע חזרה לכיוון הקפת כדור הארץ הראשונה.
בינתיים על כדור הארץ המהנדסות והמהנדסים בחדר הבקרה של SpaceIL והתעשייה האווירית ערכו בשעות האחרונות בדיקות מרובות במסלול InOrbitTest וזיהו שבעוקבי הכוכבים, המסייעים בניווט, יש רגישות גבוהה לסינוור על ידי קרני השמש והנושא נבדק. ביום ראשון צפוי להתחיל התמרון הראשון סביב כדור הארץ".
בתעשייה האווירית מסרו לוואלה! TECH כי עוקבי הכוכבים אחד מהאמצעים המאפשרים ניווט של החללית, מקבלים בחלק מהזוויות יותר מדי אור, מה שמקשה על איתור וזיהוי הכוכבים. עוד מסרו כי התקלה נבדקת. בשלב זה לא ברור האם מדובר בתקלה משמעותית.
השיגור עבר בהצלחה אבל האם זה מבטיח נחיתה על גבי הירח?
בעמותה ובתעשייה האווירית לא יכלו לצפות לשיגור מוצלח יותר: הכל קרה בדיוק כפי שתכננו ואף התקשורת עם החללית בוצעה זמן קצר מן הצפוי. החללית תעבור מסע של 6.5 מיליון קילומטרים כשבמהירות השיא היא תגיע ל-36,000 קילומטרים לשעה. עד הנחיתה על הירח צפויים לחללית לא מעט אתגרים: השהות בחלל, ניווט ללא GPS ולכידת הירח, שלב שבו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. עוד לחללית אין אנטנות מתכווננות, מה שאומר שמספיק שהיא תהיה בזווית לא נכונה והקשר יאבד עד שתסתובב בחזרה.
מתי החללית תנחת על הירח?
בתעשייה האווירית פיתחו סימולטור יחודי ובאמצעות חישובים ובדיקות מקיפות, מעריכים בדיוק גבוה למדי כי החללית תנחת על הירח ב-11 באפריל בשעה 20:00 בערב, כשהשעה עשויה להשתנות בשעה מאוחר או מוקדם יותר. מדובר במסלול ארוך שאורכו 6.5 מיליון קילומטרים והוא ימשך 7 שבועות. כבר ביום ראשון הקרוב התעשייה האווירית צפויה להדליק לראשונה את מנועי החללית על מנת לבצע תיקוני דרך ובהמשך לוויני חלל ינסו לצלם את החללית "בראשית", בדרכה לנחיתה על הירח.
כמה זמן היא תשהה על גבי הירח?
החללית תשדר תמונות מהירח במשך כמה דקות ואף תמודד את השדה המגנטי של הירח ותעביר את הנתונים לתעשייה האווירית, לצורך מחקר שתבצע החללית. אולם אחרי כמה דקות הסוללה צפויה להיגמר והתקשורת תפסק. משך הפעילות שלה הוא כמה דקות על גבי הירח, אולם היא תישאר שם כשבפנים קפסולת זמן הכוללת מידע על ארץ ישראל, ספר תנ"ך דיגיטלי.
מדובר בפרויקט פרטי אבל מה המשמעויות שלו על מדינת ישראל?
המדינה תרמה סכום מזערי של 6 מיליון שקלים ואילו שאר הכסף נתרם על ידי אנשים פרטיים ומדובר בפרויקט פרטי לחלוטין. המשמעויות שלו על מדינת ישראל היא יצירה של כלכלה חדשה: אם עד כה ישראל הייתה ידועה כאומת הסטארטאפים ובפיתוח תוכנות ופריצות דרך בעולם המחשוב, לא מן הנמנע שמדינות רבות בעולם, במיוחד ארצות הברית, יגלו עניין בתעשיית החלל הישראלית. שיגור של חללית דומה שבוצע על ידי ארצות הברית עלה יותר מסכום כפול, כך שמדובר בפריצת דרך של ממש: מזעור מכשירים קריטים ופיתוח זול במיוחד של חללית שתנחת על הירח.
האם יהיה אפשר לראות אותה מכדור הארץ?
בניגוד לתחנת החלל ולווינים שניתן לראות באזורים מסויימים בשעות הלילה, את החללית "בראשית" לא ניתן יהיה לראות מכדור הארץ. הסיבה היא שהחללית קטנה מדי מכדי שיהיה אפשר לראות אותה מכדור הארץ.
מה יקרה אחרי שהעמותה תסיים עם שיגור החללית לירח?
בעמותת SpaceIL שמו דגש חשוב על חינוך לטכנולוגיה ומדע. במהלך שמונה השנים האחרונות, ביקרו בעמותה כשני מיליון תלמידים. לא מן הנמנע שבסיום האתגר, בעמותה יעברו לאתגר אחר או שמה יחלו בפיתוח מערכות מזעריות לשיגור חלליות, מה שיהפוך את ישראל למעצמת חלל. מה שבטוח: העמותה ביחד עם התעשייה האווירית עשו היסטוריה והתקדמו שלב נוסף להפיכת מדינת ישראל למדינה הרביעית שתנחת עם חללית על הירח.
(עדכון ראשון: 16:13)