בתחילת החודש (מרץ), התעשייה האווירית ועמותת SpaceIL הפיצו תמונת סלפי ראשונה של החללית "בראשית" בדרכה לנחיתה על הירח. מאז שחרור התמונות והשיגור, דיווחו בתעשייה ובעמותה על כמה תמרונים מוצלחים בחלל בדרך לנחיתה המיועדת ב-11 באפריל. במקביל לדיווחים המשמחים, דיווחו גם על תקלה במערכת זיהוי עוקבי הכוכבים, מה שעשוי לפגוע בניווט החללית בדרכה אל הירח. מאז נראה שבתעשייה הצליחו להתגבר על התקלה והנחיתה צפויה להתבצע בשעות הערב שעון ישראל ב-11 באפריל. בינתיים, בתעשייה האווירית ו-SpaceIL מפיצים תמונות נוספות מגובה של 150 אלף קילומטרים, בדרך לנחיתה המיועדת.
החללית עברה את אחד מהשלבים המסוכנים והמאתגרים ביותר: שיגור החללית על גבי הטיל Falcon 9 של חברת SpaceX. שם עמדה ברעידות עוצמתיות ומהירות גבוהה. החללית נותקה מהמשגר והחלה להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל, תעבור כ-6.5 מיליון קילומטרים. זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח ומעת לעת, החללית מבצעת תמרונים בכדי להישאר במסלול. כעת השליטה עברה למרכז הבקרה של התעשייה האווירית שיאוייש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. תהליך זה צפוי להתרחש כמה ימים לפני הנחיתה המתוכננת.
תהליך הנחיתה שצפוי להתקיים ב-11 באפריל בשעות הערב, ימשך כ-20 דקות והוא יתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על ידי המהנדסים הישראלים. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה, מה שהוביל לביצוע ניסויים בנחיתה על גבי סלעים או נחיתה באזור הררי. אחרי הנחיתה, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע. אחרי שתשלים את המשימה המדעית, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל.