פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דקה אחר דקה: כל השלבים לקראת נחיתת החללית "בראשית" על הירח

      יום היסטורי ומרגש: מחר (חמישי) החללית "בראשית" צפויה לנחות על הירח ולעשות היסטוריה. ישראל תהיה המדינה הרביעית שמגיעה להישג זה. רגע לפני, שוחחנו עם ראש הפרויקט ב-SpaceIL כדי להבין דקה אחר דקה, מה צפויה לעבור החללית עד הנחיתה ההיסטורית

      דקה אחר דקה: כל השלבים לקראת נחיתת החללית "בראשית" על הירח
      עריכה: איתי עמרם

      מחר (חמישי) זה יקרה: אחרי שנים של גיוס כספים, מחקר, פיתוח ושישה שבועות של מסע בחלל, "בראשית" תנחת על הירח. החללית תוכננה ונבנתה על ידי עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית. רגע לפני הנחיתה, שוחחנו עם יגאל הראל, ראש פרויקט החללית כדי להבין רגע אחרי רגע, מתי הנחיתה צפויה להתרחש. "החל מאתמול (שלישי) בבוקר אנחנו במסלול מעגלי סביב הירח בגובה של 200 קילומטרים מפני הירח. בכל שעתיים אנחנו עושים הקפה סביב הירח. היום בערב בשעה 20:00, אנחנו עושים תמרון אחרון לפני הנחיתה שנעבור למסלול חזרה אליפטי שבו הנקודה הרחוקה היא אותה 200 קילומטרים אבל הקרובה ביותר היא 15 קילומטרים. על הירח יש הרים שהם בגובה של 7 קילומטרים. בנקודה שבה אנחנו נהיה ב-15 קילומטרים, היא בדיוק הנקודה שמעל אתר הנחיתה שלנו".

      תפתחו את היומנים: יום חמישי בשעה 23:00

      שלב הנחיתה צפוי להתחיל בשעה 23:00 והוא מתחלק לשני שלבים: בשלב הראשון החללית תבלום את המהירות האופקית. ל"בראשית" מהירות אופקית ומהירות אנכית, כשהמהירות האנכית הינה לכיוון הירח. במרכז הבקרה ביהוד, יבצעו תמרון שיארך 800 שניות, כלומר 13 דקות וחצי. המהירות ההתחלתית תעמוד על 1,700 מטרים לשניה, כלומר בכל שניה החללית תעבור כמעט שני קילומטרים. אחרי 13 וחצי דקות, המהירות האופקית תתאפס והחללית תהיה בגובה של קילומטר מעל הירח, אז היא תסתובב ותתחיל לבלום את המהירות האנכית, כלומר מהירות הנפילה.

      הירח, כפי שצולם בחללית "בראשית", 5 באפריל 2019 (אתר רשמי , בראשית)
      הירח מעדשת החללית הישראלית (צילום: "בראשית")

      השלב השני יהיה בלימת נפילת החללית והוא צפוי לקחת כ-60 שניות. אז החללית תגיע לגובה של חמישה מטרים והמהירות האופקית תתאפס. בשלב זה המנוע הראשי יפסיק לעבוד ויעבדו רק המנועים הקטנים למשך שני מטרים נוספים. מגובה של שלושה מטרים, החללית תיפול בנפילה חופשית. בעמותה ובתעשייה האווירית בדקו את הנפילה באמצעות מתקנים של סוכנות החלל הגרמנית, שם דימו את הנפילה על גבי הירח ובדקו שגוף החללית מסוגל לספוג את הנפילה מבלי להינזק.

      "נזהרים שלא לנחות על מכתשים או אבנים"

      החללית מתוכננת לנחות באתר הנחיתה "הים השקט" שעל הירח. אזור שנבחר על ידי התעשייה האווירית מכמה סיבות: היא יחסית שטוח, אין בו מבחינה סטטיסטית אבנים או מכתשים ויש בו שדה מגנטי מקומי. במהלך הנחיתה, החללית תמודד את השדה המגנטי על הירח, עבור ניסוי מדעי שנערך בשיתוף מכון וייצמן. "יש פה נתונים שהם לא מדוייקים ולכן יש סחיפות ויש אליפסת אי הוודאות", אמר הראל. "מסרטטים אליפסה על פני הקרקע ומתוכה,בסבירות מאוד גבוה, תנחת החללית. זה לא מטר על מטר, כי המנועים לא עובדים במודלים שלנו ויש סחיפות ותופעות שהן בדרך כלל קורות. כמו שמכוונים קליע של תותח למטרה, הוא לא פוגע בפעם הראשונה כי פתאום משפיעה הרוח וכל מיני משתנים ויש חוסר איזון. גם פה יש סחיפות של מערכת הניווט ומנועים שלא תמיד עובדים כנדרש ולכן ישאת אליפסת אי הוודאות שמתוכה אנחנו משערים בסבירות מאוד גבוהה איפה ננחת".

      התמרון האחרון של החללית "בראשית", התעשייה האווירית, יהוד 4 באפריל 2019 (אתר רשמי , אלירן אביטל)
      חדר הבקרה ברגע לכידת הירח המוצלח. (צילום: אלירן אביטל)

      אחד מהדברים המורכבים ביותר, זהו מצב המצבר של החללית. אחרי הנחיתה, בעמותה ובתעשייה האווירית צופים כי עשוי להתקיים מצב שבו המצבר יתרוקן לחלוטין. אם כך יקרה, החללית תנחת על הירח וממרכז הבקרה יתחילו לכבות את מערכות החללית. אחרי כמה שעות של המתנה, השמש צפויה לזרוח על הירח ולהטעין את החללית באמצעות הפאנלים הסולארים. רק אז, החללית תחזור לפעילות, תשלח נתונים לכדור הארץ, סרטון ותמונת סלפי.