בעוד שישה ימים זה יקרה: החללית "בראשית" תנחת על הירח בתמרון מורכב שיתבצע בצורה אוטונומית. רק אמש (חמישי) הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצעו את התמרון המכריע ביותר עד כה במסע החללית אל הירח - "לכידת הירח". התמרון אפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל להקיף אותו. "כנראה שישראל המדינה השביעית שנלכדה סביב הירח", אמר עידו ענתבי במהלך מסיבת העיתונאים שבה גם בוצע התמרון המכריע. למעשה, שלושת השלבים המכריעים במשימה הינם: השיגור שעבר בהצלחה, שלב לכידת הירח והנחיתה המיועדת ב-11 באפריל. עד כה החללית הקיפה במסלולים אליפטיים את כדור הארץ, במהלכם בוצעו מספר תמרונים (הפעלת מנועים) על מנת להגביה את מסלולה ולהרחיק אותה מכדור הארץ. אולם עד הנחיתה על הירח, למהנדסים שעובדים מסביב לשעון, צפויים כמה אתגרים.
עד כה ב-SpaceIL ובתעשייה האווירית נתקלו בשלושה אתגרים שעליהם הצליחו להתגבר: מערכת עוקבי הכוכבים מחשב המשימה ובאיכון החללית. מערכת הניווט של החללית הסתנוורה בזוויות גדולה יותר ממה שחשבו ומחשב המשימה ביצע איתחולים שנמשכו לאורך כל המשימה. "מספר האיתחולים היה גדול יותר ממה שציפינו. מרביתם כנראה נגרמים בגלל סביבת חלל, קרינה, חלקיקים טעונים ולמנוע אותם זה בלתי אפשרי. המהנדסים שלנו הצליחו לטפל גם בבעיות האיתחולים", הוסיף ענתבי. עוד דיווחו על אתגרים באיכון החלללית וכי נדרש שיפור נוסף. בתעשייה האווירית ו-SpaceIL חברו אל חברה גרמנית ושוודית המספקת אנטנות ברחבי העולם, כשהיא עשויה לעזור להתגבר על הקשיים.
עוד בנושא:
"הזדמנות אחת לעשות את זה": השלב הבא והקריטי של החללית בראשית
צפו: החללית הישראלית "בראשית" בסלפי ראשון מהחלל
"תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח
"שני אתגרים אחרונים: לכידת הירח והנחיתה"
במהלך השבוע הקרוב בתעשייה האווירית ו-SpaceIL יצטרכו להביא את בראשית למסלול האופטימלי לנחיתה על הירח. "אלו ימים מאוד צפופים - חמישה תמרונים בשבעה ימים. זה מאוד מורכב כי אנחנו צריכים לעשות עבור כל תמרון שני דברים: לדעת איפה אנחנו נמצאים ולתכנן את המסלול", אמר עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית. "אין לנו GPS שעובד באזור הירח, אנחנו צריכים לשערך את המיקום של החללית מכדור הארץ והיו לנו המון בעיות כי היו אי דיוקים עם התחנות שפזורות ברחבי העולם. מעבר לכך, תכנון המסלול הוא תהליך שלוקח יומיים וכעת יש לנו חמישה תמרונים לבצע בשבעה ימים. יהיה מאוד לחוץ אבל אנחנו נעמוד בזה בכבוד. הצוות יעבוד מאוד קשה".
הנחיתה המושלמת עבור החללית תהיה בשעות הבוקר של הירח, מאחר ובשעות הצהריים הקרקע של הירח מתחממת ומגיעה לטמפרטורות של 130 עד 150 מעלות. עוד חשוב לתעשייה האווירית ו-SpaceIL להביא את החללית במהירות המדויקת, כשכעת היא משייטת אל עבר הירח במהירות של 6,500 קמ"ש. "אנחנו נסובב את החללית לקראת הנחיתה כי הדלק יהיה באזור שפונה לכיוון המנועים", הוסיף ענתבי. "ברגע שהחללית תסתובב, אנחנו נפעיל מנוע ראשי ונתחיל בגלישה תוך כדי בלימה לאורך של כמעט 800 קילומטרים אל כיוון הירח. נוריד את החללית ממהירות של 6,500 קמ"ש למהירות של אפס. בגובה של 5 קילומטרים, החללית תפעיל את מד הגובה ומד המהירות שמבוסס על לייזר".
ביום חמישי בשעה 23:00 החללית צפויה להתחיל את שלב הנחיתה והיא תתבצע בצורה אוטונומית. החל מגובה של 23 קילומטרים מהירח, החללית תקבל פקודות מהקרקע ומהשלב הזה היא תבצע את הנחיתה בצורה אוטונומית. היא תפעיל את החיישנים שנותנים מיקום, תעביר למרכז הבקרה והוא יעביר את הפקודות האחרונות לנחיתה. עוד אחד מהאתגרים בנחיתה הוא לוודא שהחללית לא נוחתת במכתש או על אבנים שיפילו אותה. "בדרך יש לנו הרבה מאוד סיכונים: החל מבעיית מחשב או כל בעיה אחרת שתגרום להפסקת פעולת מנוע. אנחנו נוחתים נחיתה עיוורת. מספיק שרגל אחת פוגעת בסלע ורגל אחרת לא והיא עלולה פשוט להתפך", הוסיף ענתבי. "הדבר שכולנו מבינים הכי טוב: זו הפעם הראשונה שהחללית נוחתת על הירח. אף פעם לא בדקנו את זה וכל הניסויים שהיו עד כה היו חלקיים. אלו לא ניסויים כמו שהיינו מצפים שמישהו יבדוק את המכונית שלנו לפני שאנחנו עולים על ההגה".
החללית יצאה לדרך כשמעבר לגאווה הלאומית שהעמותה והתעשייה האווירית מביאים לישראל, היא גם תבצע כמה מחקרים מדעיים בשיתוף עם נאס"א ומכון וייצמן. החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה. המדידות יבוצעו על ידי מכשיר מגנומטר המורכב על ידי החללית והוא יעביר את הנתונים לחדר הבקרה. בין שאר הנתונים: כיצד החללית מגיבה לקרקע של הירח. אחרי שתשלים את המשימה המדעית, החללית תישאר על הירח אבל בכדור הארץ היא תמשיך להביא גאווה ובעיקר מקור להשראה שהתחיל בשלושה יזמים שחלמו להשתתף בתחרות של גוגל.