פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רגע לפני הנחיתה על הירח: התמרון המכריע של החללית "בראשית"

      החללית הישראלית עברה לשלב "לכידת הירח". "לפי הנתונים שהגיעו זה נראה מצוין", אמר עידו ענתבי, מנכ"ל Spaceil. מידע סופי על הצלחת התמרון יתקבל רק בעוד שעות ספורות. הנחיתה - ביום חמישי הבא

      רגע לפני הנחיתה על הירח: התמרון המכריע של החללית "בראשית"
      עריכה: איתי עמרם

      שבוע לפני הנחיתה המיועדת: הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצעו הערב (חמישי) את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח - "לכידת הירח". התמרון היה אמור לאפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף אותו ויחד איתו את כדור הארץ. תוצאות סופיות עתידות להתקבל בעוד שעות ספורות. החללית צפויה לנחות ביום חמישי הבא, ה-11 באפריל, בשעה 23:00.

      "לפי הנתונים שהגיעו זה נראה מצוין", אמר עידו ענתבי, מנכ"ל Spaceil, "צריך לוודא שהחללית בכיוון הנכון. להערכתנו התמרון הצליח. כנראה שישראל המדינה השביעית שנלכדה סביב הירח".

      למעשה, שלושת השלבים המכריעים במשימה הינם: השיגור שעבר בהצלחה, שלב לכידת הירח והנחיתה המיועדת ב-11 באפריל. עד כה החללית הקיפה במסלולים אליפטיים את כדור הארץ, במהלכם בוצעו מספר תמרונים (הפעלת מנועים) על מנת להגביה את מסלולה ולהרחיק אותה מכדור הארץ.

      מוריס קהאן, יו"ר עמותת SpaceIL, מסר לנציגי התקשורת: "אני נרגש מאוד, זה רגע קריטי עבורנו. עבורי זה מרגש מאוד. העובדה שהגענו לאן שהגענו זה נס. אני חושב שאנחנו חייבים את זה, חייבים את זה לאנשים. האנשים בתעשייה האווירית, SpaceIL. זה צוות מדהים והם עשו את העבודה הזאת. הם הביאו אותנו לאן שהגענו. אני נדהים מהתגובות בישראל. כולם מתרגשים. הילדים, כולם. אני יכול לספר לכם שבארצות הברית, באיפא"ק כולם הריעו לפרויקט. לאתגר, למה שעשינו, על החוצפה שלנו והם אמרו לנו שהם איתנו. הייתה לנו תמיכה מכל העולם. אני נדהם מכולם. נאס"א הכירה במה שאנחנו עושים וגם העולם מכיר במה שאנחנו עושים. זה רגע קריטי שאנחנו הולכים לעשות היום. יש לי את הביטחון שאנחנו נעשה את זה ואני יודע שכולכם איתנו".

      חדר הבקרה בתעשייה האווירית בעת תמרון לכידת הירח של בראשית (מערכת וואלה! NEWS , מייקי לוי)
      חדר הבקרה של התעשייה האווירית

      עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, הוסיף לפני תחילת התמרון: "אנחנו מהלילה כבר לא נתונים לכוח המשיכה של כדור הארץ, אנחנו מושפעים מכוח המשיכה של הירח. הירח התחיל למשוך אותנו והחללית עשתה פניית פרסה והתחילה לרוץ לכיוון הירח ולהאיץ יותר ויותר עד שהיא נכנסה להקפה מעל הירח, בין הקטבים של הירח. היא עושה את זה כל כך מהר שאם אנחנו לא נאיט אותה, נתקע ברקס, היא פשוט תמשיך לעוף, תשתמש כמו רוגטקה, תעוף סביב הירח ותמשיך הלאה עד שתהפוך לגוף שמושפע מגוף המשיכה של השמש ואנחנו לא רוצים שזה יקרה".

      בשונה מתמרונים שבוצעו עד כה שבוצעו על מנת להאיץ את מהירות החללית, כעת הפעלת המנועים מתבצעת על מנת להאט את מהירותה של בראשית ולאפשר לירח ללכוד אותה. האטת החללית תיעשה ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח. אמש (רביעי) שוחח איתנו יואב לנדמן, מהנדס מערכת בכיר ב-SpaceIL שסיפר על שלב "לכידת הירח". "יש לנו הזדמנות אחת לעשות את זה. אם אנחנו מבצעים את התמרון שעתיים או שלוש מאוחר יותר, עדיין נוכל להיתפס על ידי הירח אבל מעבר לזה זה כבר לפספס אותו", אמר לנדמן. "אנחנו חייבים לעשות את התמרון הזה בכל מחיר. לכן התמרון הזה הוא כל כך קריטי במשימה. אין דרך להימלט מהמצב שבו אנחנו נמצאים".

      עוד בנושא:

      צפו: החללית הישראלית "בראשית" בסלפי ראשון מהחלל
      "תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח
      החללית בראשית בדרך לירח: השלב הראשון עבר בהצלחה אבל מה הלאה?

      אינפוגרפיקה - חללית בראשית (עיבוד תמונה)
      התמרון המכריע לפני הנחיתה על הירח. (עיבוד תמונה)

      עד כה החללית עברה את אחד מהשלבים המסוכנים והמאתגרים ביותר: שיגור החללית על גבי הטיל Falcon 9 של חברת SpaceX. שם עמדה ברעידות עוצמתיות ומהירות גבוהה. החללית נותקה מהמשגר והחלה להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל, תעבור כ-6.5 מיליון קילומטרים. זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח ומעת לעת, החללית מבצעת תמרונים בכדי להישאר במסלול. מאז שיגורה, השליטה עברה למרכז הבקרה של התעשייה האווירית שיאוייש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בשלב מסוים הגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם בדיוק תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו.

      תהליך הנחיתה צפוי להתקיים ב-11 באפריל בשעות הערב, ימשך כ-20 דקות והוא יתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על ידי המהנדסים הישראלים. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה, מה שהוביל לביצוע ניסויים בנחיתה על גבי סלעים או נחיתה באזור הררי. אחרי הנחיתה, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע. אחרי שתשלים את המשימה המדעית, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל.