פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הזדמנות אחת לעשות את זה": השלב הבא והקריטי של החללית בראשית

      מחר (חמישי) החללית בראשית תיכנס לאחד מהשלבים המכריעים ביותר שעברה עד כה: "לכידת ירח". בראשית תצטרך להיקלט בתוך כוח המשיכה של הירח ותהיה במרחק של 400 עד 450 קילומטרים מהקרקע. רגע לפני השלב המכריע, שוחחנו עם האנשים שתכננו את המסלול ומנהלים את חדר הבקרה

      חללית SpaceIL בסלפי (יח"צ , בראשית)
      במרחק של עשרות אלפי קילומטרים מכדור הארץ: סלפי של החללית בראשית עם כדור הארץ. (צילום: בראשית)

      "אין דרך חזרה לכדור הארץ": החללית תיכנס מחר (חמישי) לשלב הקריטי ביותר, אחד לפני מנחיתה על הירח - לכידת ירח. זהו השלב שבו תיכנס החללית אל תוך מסלול הירח ובמהלכו תצטרך להיקלט אל תוך כוח המשיכה של הירח. עד כה החללית עברה את כל השלבים הקריטים בהצלחה רבה: החל מהשיגור ועד לתמרון האחרון שהתקיים ביום שני האחרון ונועד להביא אותה לזווית האופטימלית ללכידת החללית בתוך כוח המשיכה של הירח. במהלך המסע לירח, בתעשייה האווירית דיווחו על התקלה במערכת זיהוי הכוכבים של החללית. אולם נראה שבתעשייה האווירית הצליחו למצוא פתרון יצירתי ולהתגבר עליה כשלוח הזמנים ממשיך בדיוק לפי התכנון. לקראת הנחיתה על הירח והשלב המכריע שיערך מחר, שוחחנו עם תום מהתעשייה האווירית ויואב לנדסמן, מ-SpaceIL. תום, מתכנן מסלולים בתעשייה האווירית, בן 27 שאחראי על תכנון מסלול החללית עד הנחיתה המיועדת על גבי הירח. יואב לנדסמן, מהנדס בכיר במערכת החללית ומי שבין היתר מנהל את חדר הבקרה.

      איך מתכננים מסלול הגעה לירח?

      "קודם כל, בנינו את האסטרטגיה של איך מגיעים לירח", אמר תום, מתכנן מסלולים בתעשייה האווירית. "יש כמה טכניקות לעשות את זה ואנחנו בחרנו את זו שהכי מתאימה לפרופיל שלנו. חללית שהיא יחסית קטנה וקלה וצריכה להיות חסכונית מאוד בדלק. המנועים קטנים ושהיא משוגרת למסלול בגובה יחסית נמוך נמוך. SpaceX שיגרו אותנו אבל בסך הכל במשימות שמגיעות לירח, זה מסלול שנחשב לגובה נמוך. בנינו אסטרטגיה להגיע לירח שתהיה יעילה. בעצם החיסרון זה שברגע שיש לך מנועים קטנים יותר ואתה רוצה להיות חסכוני בדלק, זה בא על חשבון הזמן. צריך להקיף יותר פעמים את כדור הארץ. למה? כי יש נקודות אופטימליות שבהם כדאי לבצע תמרונים. אלו עובדות פיזיקליות. יש נקודות במסלול שהן אופטימליות. ברגע שהמנועים קטנים, כל פעם שאתה בנקודה אתה יכול לראות את הנקודות ואם לא הספקת לראות את כל הדלק, לשרוף את כל הדלק שרצית, אתה צריך לחכות להקפה הבאה ולעשות את זה שוב. זה הוויתור בין כמה מהר אתה מגיע לבין כמה גדולים המנועים שלך. אפשר להסתכל על זה בצורה אחרת: אתה רוצה לטוס לארצות הברית, אפשר לטוס בטיסה ישירה אבל זה יעלה 1,000 דולרים כרטיס טיסה או עם שני קונקשנים, תגיע ביותר זול ב-300 דולר אבל ביותר זמן.

      עוד בנושא:
      החללית בראשית בדרך לירח: השלב הראשון עבר בהצלחה אבל מה הלאה?
      צפו: החללית הישראלית "בראשית" בסלפי ראשון מהחלל
      היסטוריה בין כוכבים: עמותת SpaceIL שיגרה את החללית "בראשית"

      אינפוגרפיקה SpaceIL (מערכת וואלה! NEWS)
      המסלול הארוך ביותר שחללית עברה עד לנחיתה על הירח. (גרפיקה: דורון שיינר)

      עד עכשיו ביצענו את התמרונים שהם הגביהו את המסלול. אנחנו מגיעים לגובה הירח, שזה מרחק של בערך 400 אלף קילומטרים מכדור הארץ. עשינו את זה בסדרה של תמרונים וביצענו אותם בצורה כזאת שהמסלול נראה כמו אליפסה או ביצה. כל הזמן העלנו אותו עוד קצת עד שהעלנו אותו לגובה הירח. לא הספיק להביא את בראשית לגובה הירח. אלא צריך שבראשית והירח יגיעו לאותה הנקודה באותה הזמן. נניח שמל"ט רוצה לפגוע במכונית נוסעת, הוא מכוון לאיפה שהיא תהיה בעוד כמה דקות. גם אנחנו כיוונו אלינו את המסלול לנקודה של גובה הירח והמיקום שבו בראשית תהיה. התמרון האחרון שהיה הוא החותמת הסופית לתזמון מושלם. ביצענו הערכה ומהערכה הראשונית, הוא היה מאוד מוצלח. אנחנו רוצים לכוון לפגוש את הירח בגובה שמעליו, גובה מינימלי. שנהיה בנקודה הקרובה ביותר בגובה של 400-450 קילומטרים. אנחנו רוצים לוודא שהכל תקין בתמרונים האחרונים. אנחנו בישורת האחרונה לקראת הנחיתה על הירח. עכשיו גם עברנו את כדור הארץ בפעם האחרונה בדרך לנחיתה על הירח ואנחנו לא נחזור יותר לכדור הארץ".

      מה זה אומר לכידת ירח ולמה זה נחשב לאחד מהשלבים הקריטיים במשימה?

      "המשמעות של לכידת הירח זוהי למעשה הכניסה למסלול סביב הירח", הוסיף יואב לנדסמן, מנהל חדר הבקרה ב-SpaceIL. "כרגע אנחנו במסלול סובב כדור הארץ ובשביל לעבור למסלול הירח אז צריך לבצע את התרגיל שאנחנו קוראים לו "לכידת ירח". למעשה, זה לא לגמרי מדויק כי הירח הוא זה שלוכד אותנו. גם הירח לכוד בכוח המשיכה של כדור הארץ ובגלל זה הוא מקיף את כדור הארץ ולא ממשיך לדרכו. כוח המשיכה הולך ונחלש ככל שמתרחקים מהגוף שמושך. ברגע שאנחנו נמצאים מאוד גבוה ומאוד רחוק מכדור הארץ, כוח המשיכה של כדור הארץ הוא עדיין שולט בתנועת החללית אבל יותר חלש. אם אני מכניס את הירח לתמונה והוא נמצא מאוד קרוב אלינו מה שיקרה בחמישי, אז כוח המשיכה של הירח מתגבר בהרבה על כוח המשיכה של כדור הארץ. זה משפיע על התנועה של החללית. אם לא נעשה שום דבר, הוא יקח את החללית ויעיף אותה הרחק למסלול סביב השמש.

      כדור הארץ מהחלל על ידי בראשית (אתר רשמי , בראשית)
      בדרך לנחיתה המיוחלת, סיפקה בראשית תמונות מרהיבות של כדור הארץ וישראל מהחלל. (צילום: בראשית)

      כשאנחנו בנקודה הקרובה ביותר לירח, אנחנו מפעילים את המנועים ומאטים את המהירות באופן יחסי לירח. כתוצאה מכך נלכד בכוח המשיכה של הירח ונתחיל להקיף אותו. יש לנו הזדמנות אחת לעשות את זה. אם אנחנו מבצעים את התמרון שעתיים או שלוש מאוחר יותר, עדיין נוכל להיתפס על ידי הירח אבל מעבר לזה זה כבר לפספס אותו. אנחנו חייבים לעשות את התמרון הזה בכל מחיר, לכן התמרון הזה הוא כל כך קריטי במשימה. אין דרך להימלט מהמצב שבו אנחנו נמצאים. מבחינת המשימה התמרון הוא קריטי, מבחינת ההליך הוא בוצע כבר כמה וכמה פעמים".

      איך נדע ששלב לכידת הירח עבר בהצלחה?

      "ברגע שהחללית תגיע לזמן שבו אנחנו יודעים שאנחנו מתקרבים לירח ונראה שהחללית לא התנגשה בשום דבר, אז זה כבר סימן טוב", אמר תום. "נראה את הנתונים, המערכות יהיו ירוקות. ברגע שזה יסתיים, זה יקח כמה דקות ואז תהיה לנו הערכה ראשונית מבוססת. זה לא כמו תמרונים קודמים שאם הייתה בעיה אז היה לנו הרבה זמן לשבת ולחשוב. כאן זה שעות בודדות. חלון של שעות בודדות שאם לא מנצלים את ההזמנות לבלום אז נזרק הרחק אל תוך מערכת השמש ומשם אין דרך חזרה. אם רצנו מרתון של 40 קילומטרים אז אחרי הלכידה יש לנו ספרינט של 100 מטר. זה שבוע שבו נצטרך לבצע תמרונים עד שנגיע למרחק של 15 מטרים מהנחיתה ויש כאן סדרה של תמרונים מאוד מורכבים בפרק זמן של שבוע. בסך הכל זה אות פתיחה לספרינט של שבוע שכנראה לא נישן במהלכו".

      תשריינו ביומנים: נחיתה ב-11 באפריל בשעות הערב

      תהליך הנחיתה שצפוי להתקיים ב-11 באפריל בשעות הערב, ימשך כ-20 דקות והוא יתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על ידי המהנדסים הישראלים. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה, מה שהוביל לביצוע ניסויים בנחיתה על גבי סלעים או נחיתה באזור הררי. אחרי הנחיתה, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע. אחרי שתשלים את המשימה המדעית, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל.

      מה תעשו אחרי הנחיתה?

      "אני אצטרך להיזכר איפה אני גר", אמר לנדסמן. "כמובן שאחגוג עם המשפחה והחברים. אני מקווה שאוכל לנוח עד סוף החודש, ואז לחזור לעבוד על המון רעיונות נוספים שאני דוחה כבר חודשים. ממש אחרי הנחיתה נכנס למרתון הורדת צילומי וידאו ונתונים מדעיים מהחללית למשך יומיים. המשימה הזאת מדרגה בדרך למשימות חלל יותר שאפתניות ויותר משמעותיות. אנחנו משנים את התפיסה של התעשייה העולמית ואני רוצה להיות חלק מזה", הוסיף. "מדי אחרי השיגור, כנראה שנפתח שמפניות ואז אני אלך לישון שבוע כדי להתאושש", צחק תום. "אני ברמה האישית מקווה שיהיו עוד הרבה פרויקטים של חקר החלל והרבה מעבר לחלל. יש בזה הרבה פוטנציאל ואני רוצה שזה יקרה. צריך כל מיני תשתיות כלכליות שיותר גדולות ממני אבל SpaceIL פתח את הדבר הזה. אני מקווה להיות מעורב במשימות האלו ולהמשיך לעבוד בתחום החלל".