הדור הבא של המלחמה הקרה: קצה החוט בדרך לפתרון תעלומת הצוללת הרוסית

האם הצוללת הרוסית שטבעה בתחילת השבוע "טיפלה" בתשתית האינטרנט העולמית? רשימת הנוסעים ומיקום טביעתה מספקים הצצה לאחת המשימות החשובות ביותר של רוסיה בעשורים האחרונים. החשש: המירוץ של המעצמות לכיבוש תעבורת המידע יגרום למלחמה קרה חדשה

  • רוסיה
מייקי לוי ויוסי לוי
צילום: רויטרס, עריכה: ליר שפיגלר

מסתורין רב עדיין אופף את התקרית התת מימית אשר גבתה את חייהם של 14 אנשי צבא רוסים ביום שני האחרון, אבל השאלות העולות מהמעט שכן ידוע לנו על טביעת הצוללת לא מפסיקות להיערם. מה הייתה המשימה של כלי השיט? מדוע כל כך הרבה מההרוגים היו קצינים בכירים מאוד? מי הוא האזרח המסתורי שחולץ מהצוללת ומה הקשר לתשתית האינטרנט העולמית? "יש לזה השלכות מאוד גדולות, ומה שמעניין, זה שהרוסים חשפו את שמות האנשים ואת המקרה" אומר לנו צבי מגן, שגריר ישראל ברוסיה לשעבר המשמש כיום כחוקר בכיר ב-INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי). "היה שם צוות של 25 אנשים, כאשר 7 מתוך 14 החללים, היו בדרגת אלוף משנה שזה הרבה ומאוד משונה. ייתכן והייתה שם מערכת נשק חדישה, או שמדובר באירוע שלא קשור לנושא מבצעי" הוא אומר, "אבל איכשהו כולם נקלעו למצב הזה וכנראה שיש לכך סיבה טובה".

בתחילת השבוע דווח על תקלה בצוללת סודית רוסית במהלך מה שתואר לאחר מכן כ"משימה סודית ומסווגת". האירוע התרחש אמנם ביום שני האחרון, אך העולם למד זאת ביחד עם תושבי רוסיה רק יממה לאחר מכן, לאחר ההודעה הרשמית שיצאה מהקרמלין. אז מדוע החשאיות? ובכן, מספר מקורות מהימנים טוענים כי הצוללת המדוברת היא ה-AS-12 אשר זכתה לכינוי "לושריק". פיתוחה של הצוללת הסודית ארך למעלה מ-15 שנה עד להשקתה בשנת 2003 בנמל הצבאי בסברודוויסנק, לא הרחק מהגבול הנורבגי. הצבא הרוסי מעולם לא שחרר מידע רשמי על הלושריק אבל על סמך מעט המידע שידוע על הכלי, מדובר בצוללת שאורכה מגיע ל-70 מטרים המונעת על ידי כור גרעיני יחיד.

רב הנסתר על הגלוי (צילום: אתר רשמי)

ייחודה של הצוללת טמון במבנה שלה. גופו של כלי השיט מורכב למעשה מ-7 ספירות עגולות המתפקדות כמעין תאים נפרדים הניתנים לאטימה בשעת צורך. המבנה הזה אמור לעזור בשעת חירום וייתכן שבזכותו שרדו חלק מהלוחמים הרוסים. "זו לא ממש צוללת, אלא יותר יחידה שנועדה לפעול במעמקי ים", מסביר מגן. "צוללת אחרת סוחבת אותה, ובעצם משחררת אותה, מאחר והיא מיועדת לגרירה ומסוגלת לפעול בעומק של עד 6 קילומטרים". התמונה הידועה היחידה של הלושריק הופיעה בכלל בטעות במהדורה הרוסית של מגזין הרכב הפופולארי "Top Gear" שצילם את הצוללת החשאית במקרה במהלך הכנת כתבת מבחן על רכב של מרצדס. רק לאחר פרסום התמונה המדוברת במגזין התברר השלל שנלכד בעדשת המצלמה.

עוד באותו נושא

קיבלו גישה חופשית לטלפונים של הסוחרים: התוכנה המבריקה של טלגראס נחשפת

לכתבה המלאה

"רוסיה מאז ומתמיד מתעסקת בתחום באופן אקטיבי לחלוטין" אומר מגן. "החל מחתרנות, מאמצי שיבוש, גם תוכנית מבצעית, מדינית, צבאית. חלק מזה זה מערכות סייבר, מערכות של לוחמה אלקטרונית וחלק הוא ימי וזה לא רק לאחרונה. מעצמות בעלות יכולות נוטות להתחבר לכל מיני כבלים. מערכות קשר תת ימיות, לצורך כך פיתחו כל מיני כלים. הצוללת המדוברת היא כנראה חלק מאותה המערכת".

מלחמת המידע מגיחה מהצללים

בעשור האחרון המדינות החברות בברית נאט"ו ובראשן ארה"ב ובריטניה, התריעו מספר לא מבוטל של פעמים מפני החשש כי רוסיה תנסה לפגוע בתשתיות האינטרנט העולמיות, אותן מערכות כבלים תת ימיים המפוזרות להן לאורך האוקיינוסים והימים השונים, האחראיות למעשה על למעלה מ- 97 אחוזים מתעבורת המידע העולמית. כמה כסף המערכות האלו שוות? 10 טריליון דולר, בכל יום. בשנת 2015 יותר מתריסר בכירים אמריקאים התריעו בדיווח שעלה בניו יורק טיימס מפני האיום הרוסי על קווי המידע הבינלאומיים. הדיווח טען אז כי מוסקבה מפגינה נוכחות אינטנסיבית של צוללות חשאיות ומאמצי ריגול מתקדמים סביב קווי התקשורת הבינלאומיים הפזורים לאורך קרקעית האוקיינוסים והימים. בדיווח אחר משנת 2017 שפורסם ב BBC התריע גם הגנרל סטוארט פיץ', מי שעמד אז בראש מטה הכוחות המזוינים של בריטניה וכיום עומד בראש המטה הצבאי של נאט"ו מפני הקסטרטופה הגלומה באיום הרוסי על קווי התקשורת התת ימיים. פיץ' אמר אז כי מדובר בסכנה בעלת פוטנציאל השפעה והתכנות מיידית אשר עלולה לגרום לקטסטרופה כלכלית של ממש.

במאמרו משנת 2015 של החוקר הישראלי פרופסור דימה אדמסקי "אומנות אופרטיבית קיברנטית" אודות דוקטורינת הסייבר הרוסית, כותב אדמסקי כי על פי מסמך רשמי של משרד ההגנה הרוסי, לוחמת מידע מוגדרת כמאבק במרחב המידע ונועד להסב נזק למערכות, תהליכים ותשתית המידע ולמערכות תשתית קריטיות או אחרות - כמו גם לערער את המערכת המדינית הכלכלית והחברתית של המדינה באמצעות השפעה פסיכולוגית מאסיבית, במטרה לכפות על היריב לקבל החלטות על פי האינטרסים שלך". על פי המתווה, עד כמה דמיוני תרחיש ובו צוללת רוסית מנסה להתחבר ישירות לעורקים המרכיבים את תעבורת המידע העולמית? ובכן מספיק להביט אחורה להיסטוריה הלא רחוקה של המלחמה הקרה כדי להבין את העניין.

ההיסטוריה חוזרת?

בשנות השבעים של המאה הקודמת, בעיצומה של המלחמה הקרה, האמריקאים גילו כי הסובייטים הניחו צינור תקשורת חדש בתחתית ים אוחוצק שחיבר בין המפקדות שלהם בקמצ'טקה לבין בסיס גדול בולדיווסטוק בחופי היבשת עצמה. האמריקאים שיגרו באוקטובר 1971 צוללת לאזור במשימה סודית, כחלק ממבצע שכונה "Ivy Bells", שמטרתה הייתה להתחבר לכבלים של הצבא הסובייטי. צוללנים אמריקאים הצליחו להתקין מכשיר הקלטה ישירות לכבלים הסובייטים ומדי חודש הגיעו לאזור במטרה לחלץ את ההקלטות ולהחליף את הסלילים במערכת. הצלחת המבצע ההוא גרמה לכך שהאמריקאים מצאו לנכון לשחזר את המבצע הזה בהצלחה גם באזורים אחרים בעולם. בסופו של דבר מי הפיל את האמריקאים היה אחד משלהם - עובד NSA, אנליסט בשם רונלד פטון, שבינואר 1980 נכנס לשגרירות ברית המועצות בוושינגטון ומכר את המידע על התוכנית ואת ההקלטות לק.ג.ב במטרה לכסות חובות אישיים.

ובחזרה אל ימינו: צוללת הלושריק דיווחה על תקלה במיקום מסתורי; בעומק ים ברנץ, בין חופי נורווגיה. באותו הים נמצאים קבוצת איים, סבאלברד שבה כמעט ואין מגורים, מלבד שטח קטן ובו תחנות ממסר שעל פי דיווחים זרים, שייכות לחברות בנאטו. עשרות אנטנות המשמשות לתקשורת עם לווינים אזרחיים, לרבות תקשורת עם לווין מחקר יפני. אך לאותה תחנה יש תפקיד חשוב באינטרנט העולמי: לפני יותר מעשור התחנה חוברה באמצעות סיב אופטי לאינטרנט העולמי. כך למעשה, התחנה מעבירה אינטרנט ללווינים רבים ברחבי העולם. אותה תחנה שבשימוש נאס"א, מרכז החלל הנורווגי, סוכנות החלל האירופית ועוד, כבר עושה הרבה יותר מתקשורת "נקייה" עם לוויניים, היא למעשה גם משדרת אינטרנט לכל הלווינים האלו, כלומר, היא הופכת לצומת חשובה בעולם התקשורת, או אם תרצו - יעד מרכזי להתקפות סייבר והשתלטות עוינת.

ממש לא ״נעלמה״ במיקום ״מסתורי״ (צילום: עיבוד תמונה, עיבוד תמונה)

בעוד רוסיה מוצאת עצמה ראש בראש מול ארה"ב ולאחרונה גם מול אירופה של מרקל, היא בוחרת לפעול במתווה שאמור, כך לתפיסתה, להבטיח את עליונותה במערכה הבאה לכשזו תגיע. אל מול האפשרות שרוסיה מנסה להתחבר ישירות לעורקי המידע המערביים הרי שלא מן הנמנע כי יתכן ופוטין מנסה לבצע בדיוק את ההפך - והרוסים מתאמנים על תרחיש קיצון ובו הם יבחרו לנתק עצמם מתשתיות הרשת הבינלאומיות. מופרך ככל שזה ישמע יש לקחת בחשבון שרק בחודש מאי השנה העבירו בקרמלין חוק המתיר בידי הממשלה את היכולת להחליט על ניתוק המדינה מרשת האינטרנט העולמית.

הרי שאי אפשר לזלזל באיום הגובר: בצפון אירופה, התנהגותו הבלתי צפויה של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מעוררת דאגה זה זמן רב בקרב מדינות הגוש הסובייטי לשעבר כמו אסטוניה, לטביה וליטא אך גם בשוודיה, נורבגיה ופינלד. אלו מאשימות את רוסיה זה זמן רב כי היא מנהלת "מלחמה היברידית" נגד המערב ולמעשה מאז הסכסוך באוקראינה וסיפוח חצי האי קרים, הן חוששות שהם הבאות בתור. בשעה שנחשפה התקרית על סיפונה של הצוללת הרוסית שיתכן והיתה במשימה חשאית הקשורה לתשתיות אינטרנט, שירותים בכל העולם, לרבות פייסבוק, ווטסאפ, אפל וגוגל - קרסו. האם מדובר בצירוף מקרים? יתכן. מהצד השני יתכן ולעולם לא נקבל תשובות ברורות על שארע בתקרית הזו, אך אין ספק שהעולם זכה בעל כורחו להצצה נדירה למלחמה בלתי פוסקת שבדרך כלל מתרחשת בצללים ורובנו כלל לא מודעים אליה, הצצה נדירה לשדה הקרב העתידי ולדור הבא של המלחמה הקרה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully