בסרטון: האזעקה של הקורקינטיים החשמליים
הם הופיעו בישראל לפני כשנה: מאות קורקינטים שחורים, ירוקים וצהובים הציפו את מדרכות העיר תל אביב במה שנראה כפרץ ההתקדמות הטכנולוגית של עולם התחבורה. הטיימינג היה מושלם: הליכי הבנייה של הרכבת הקלה החלו לחסום את כבישי העיר והפקקים לא איחרו להגיע, נוראיים מתמיד. כתוצאה מכך, תושבי תל אביב מיהרו לאמץ את הקורקינטים בצל התסכול החדש ובחיפוש אחר אמצעי תחבורה מהיר. ובדרך הישראלית להיצע וביקוש, הקורקינטים החשמליים הגיחו בכמויות אדירות ובזמינות שעקפה ציפיות של רבים. עם הנוחות של ביטול הנעילה באפליקציה תוך רגעים ספורים, שירותי הקורקינטים החשמליים השיתופיים סימנו את כל הקריטריונים והפכו לסנסציה בין לילה.
בפריז, כמו בישראל, תוך שנה בלבד הגיעו לא מעט מפעילות דומות כמו בירד, ליים ו-Wind. כ-20 אלף קורקינטים חשמליים הציפו את בירת צרפת באופן כאוטי ומפתיע לאור העובדה שהממשל הצרפתי ידוע בחוקים הנוקשים שלו וברגולציות המשליטות סדר. "זה קרה באופן כל כך מהיר וגם קצת אנרכי", אמרה שרת התחבורה הצרפתית, אליזבת בורן. התוצאות ההרסניות לא איחרו להגיע, ואנו רואים זאת גם בישראל עם אינספור מקרים שדווחו רק בשנה האחרונה. הולכי רגל החלו לפחד מהרוכבים השקטים החולפים על פניהם, במהירויות שיכולות להגיע לעשרות קמ"ש. המדרכות התמלאו בקורקינטים המפריעים למעבר, וכמובן, מספר התאונות בין הולכי רגל ורכבים לבין רוכבי קורקינטים חשמליים זינק באופן משמעותי.
מחוסר אונים ורצון עז להתמודד אל מול הסכנה הנחשפת, מחוקקים ברחבי העולם החלו בהעלאת תכנית עבודה שבתקווה תפצה על ההזנחה, ותאפשר התמודדות מהירה. בארצות הברית כבר מזמן הכריחו רוכבים לצלם את רישיון הנהיגה שלהם עוד בזמן הרישום לאפליקציה, ובלונדון הרכיבה בעיר היא כלל לא חוקית. בישראל נכנסו לתוקפם חוקים חדשים בראשון ביולי, חוקים שכנראה נוקשים אף יותר: החל מיום שני בשבוע שעבר, על כל רוכב להיות מעל גיל 16 ובעל רישיון נהיגה או היתר נסיעה מרשות הרישוי לאחר מעבר בחינת תיאוריה. הסעת נוסע נוסף, מן הצפוי, לא תתאפשר יותר במסגרת החוק.
עם זאת, קשה שלא להטיל בספק את האכיפה של חלק מהתקנות החדשות. גובה הקנסות טרם נקבע וזאת בעקבות התפזרות הכנסת, והאכיפה עצמה עדיין בעייתית למשטרת ישראל. הפחד אמנם הושתת בלא מעט אזרחים, אך מקרי התאונות רק ממשיכים לעלות והמאבק האזרחי בנושא נגד כוחות הביטחון החל. רק לפני כמה שבועות, הופץ לרשת סרטון בו אזרחית מזהירה רוכבים ברחוב דיזינגוף שבתל אביב מפני שוטרים בהמשך הדרך. התקנות החדשות אמורות להפחית את כמות התאונות, אולם אלו הן רק ההתחלה במאבק. על משרד התחבורה למצוא פתרון לטווח ארוך, כמו פיתוח תשתיות ושבילי אופניים חדשים ברחבי הארץ או מחשבה חדשה על אופן החניית הקורקינטים. כרגע, נראה שמדובר ברעיון רחוק.
נוסף על כך, אופן הרכיבה על קורקינטים רחוק מלהיות הסיבה היחידה לתאונות הללו או לזעם של התושבים. כאמור, עשרות אלפי קורקינטים שיתופיים נפרסו ברחובות, מה שחידש כמעט לחלוטין את הנוף התל אביבי. המדרכות להולכי הרגל הוחלפו במקומות חנייה לאותם קורקינטים, שננטשו בצד הדרך באותה מהירות בה נלקחו. "כל עיר בעולם, שעבדה על מדיניות התחבורה שלה, אפילו לפני 18 חודשים, לא ציפתה לצונאמי הזה", אמר יואל חזן, שותף בקבוצת הייעוץ בוסטון. "זה היה גל ההתפשטות המהיר בעולם לשירות התניידות", הוסיף.
קורקינטים חשמליים שיתופיים החלו בקליפורניה, אי שם בספטמבר 2017, על ידי חברת סטארט-אפ בשם "בירד". שמונה חודשים לאחר מכן, המתחרה "ליים" הגיחה עם אג'נדה משלה. שתיהן יחד התרחבו תוך חודשים ספורים לרוב אירופה, המזרח התיכון, דרום אמריקה ואסיה. כיום, הן נחשבות לשתי החברות הגדולות בעולם בתחומן. גם עליהן, במידה גבוה, מוטלת אחריות לסייע באכיפת החוקים החדשים ובמקביל להמציא דרך פעולה חדשה שתכריח את הרוכבים להחנות את הקורקינטים בצד המדרכות.