חודשיים אחרי: האם המשק הישראלי ערוך לעבודה ארוכת טווח מרחוק?

בסרטון: ראש הממשלה בנימין נתניהו קורא להחזיר את ההגבלות במידה ולא ישמעו להנחיות (צילום: רויטרס)

עם פרוץ מגפת הקורונה עסקים וארגונים רבים מצאו עצמם נאלצים לסגל במהירות שיטות עבודה מרחוק - לעיתים בהצלחה גדולה ולעיתים בהצלחה פחותה. בעוד השיח אודות גל שני של הדבקות מתגבר יצאנו לבדוק מה בעצם נדרש מעסק או ארגון שיום אחד מתעורר למגיפה ונדרש בפרק זמן קצר להתחיל לעבוד מרחוק? איך זה בעצם מתבצע?

במהלך משבר הקורונה המשק הישראלי כולו נזרק בבת אחת למציאות שבה עבודה מרחוק היא מבחינת מציאות מוגמרת. בעוד לסקטורים מסוימים (לדוגמא חברות תוכנה, חברות שירותים וכו') כבר היו מתורגלים בעבודה מרחוק, נראה כי מגזרים עסקיים שלמים מצאו עצמם בסופו של דבר אובדי עצות, ללא התשתית הראויה או רמת היערכות מתאימה.

"האתגר הגדול של מעסיקים בימים אלו הוא לשמור על המומנטום של הארגון מול העובדים והלקוחות" אומר גיא רחמים, CTO נטאפ ישראל. "להמשיך בעבודה השוטפת ואפילו לפתח תהליכי מכירה, שיווק וקידום חדשים מעבר לדרך הישנה של מפגשים אישיים, שאנו מורגלים אליהם מאד בתרבות הישראלית. הקשר עם העובדים גם הוא חשוב בזמנים לא שגרתיים, כי המפגשים בינם לבין ההנהלה הם דיגיטליים ולא במסדרון או בפינת הקפה וחשוב כמובן עדיין להעביר לעובד תחושה שהוא חיוני ונחוץ ושהוא יכול לקבל פידבק מתאים וראוי על עבודתו.

"ארגון שעומדת בפניו החובה לעבודה מרחוק צריך קודם כל לבדוק האם קיימת בכלל אפשרות בארגון של חיבור מרחוק. אין סיבה ששיתוף פעולה בין גורמים שונים בתוך הארגונים לא יעבוד, בעזרת תקשורת מרחוק וחיבור מערכות הארגון מרחוק על בסיס יישום של פתרונות VDI (שולחן עבודה וירטואלי מרוחק)".

בתחילת ימי הסגר והעבודה מהבית, ארגונים רבים התקשו להעביר את העבודה לעבודה מרחוק, ואתרים רבים התקשו לתת את הזמינות הגבוהה בעקבות עומסים בלתי רגילים שחוו. כך לדוגמה, רשתות סופרים קרסו בגלל העומסים. המכנה המשותף היה חוסר בתשתיות מתאימות. מנגד, באופן מפתיע, למרות בקשת משרד התקשורת מנטפליקס להוריד את רוחב הפס לישראל כדי למנוע עומסים, נראה כי תשתית האינטרנט הישראלית עבדה בצורה תקינה ולא נרשמו תקלות חריגות. אך האם ישראל בנויה לעבוד מרחוק מבחינת תשתיות הארגון?

במקרה כזה המענה יהיה מענה לטווח קצר שיאפשר חיבור מרחוק של המשתמשים אל סביבת העבודה המשרדית שלהם" אומר ירון רזינסקי מחברת VMWARE. "כך יוכלו "לצרוך" את המחשב המשרדי מרחוק, כמובן במגבלות של הוראות אבטחת המידע של הארגון, ישנם ארגונים שיאפשרו חיבור מרחוק מכל מחשב כולל אכיפת מדיניות ברמה התואמת את דרישות הארגון, ויש ארגונים שיאפשרו חיבור מרחוק אך ורק דרך מחשב של הארגון אשר יהיה מוקשח ולא תתאפשר חיבוריות לשום סביבה אחרת למעט הסביבה הארגונית. החיבור מהבית למשרד חייב להיות מאובטח ומוצפן על מנת לאבטח את המידע".

"בטווח הארוך, וזו הגישה המומלצת" מוסיף רזינסקי, "הרי שהארגון יצטרך לשנות את תפיסת העבודה המסורתית של מחשבים מתחת לכל שולחן, ולעבור לסביבת עבודה ווירטואלית - VDI, כלומר המחשבים הארגוניים יעבדו ב-Data Center הארגוני, והמשתמש יתחבר הן מהמשרד, והן מרחוק לאותו DC ארגוני, ממנו הוא יצרוך את בסיסת העבודה שלו. גישה זו מאפשרת חווית שימוש זהה, וטובה יותר מסביבה מסורתית, גמישות מרבית - אין שום משמעות למקום ממנו נעשה החיבור, והמענה לדרישות אבטחת מידע מחמירות. זהו פרויקט משמעותי לארגון, ועל מנת שיצליח נדרש לעבוד על פי מתודולוגיה ו-Best Practices. בפתרון בעין זה ניתן להציע גם מימוש היברידי בו ה Desktop הארגוני ירוץ בענן ציבורי, המשתמש יצרוך את סביבת העבודה מהענן שיחובר ל- DC הארגוני.

"פסי ייצור כנראה לא ניתן יהיה לנהל מהבית" אומר רחמים, "אבל אולי ניתן יהיה להפעיל אותם מרחוק ולהקטין את מספר האנשים שמנהלים את אותו פס ייצור וזו התייעלות שתשפיע בתורה על ההתנהלות של המפעל וההנהלה. הכי חשוב מבחינת מפעל כזה הוא לשמור על הביקושים וכן להמשיך ולהשקיע בביקוש לאור החזרה הקרובה למשק רגיל וכמו כן להיות מוכנים לשינויים בהמשך. אנחנו בנטאפ היינו מוכנים באופן מיידי למעבר לעבודה מהבית כולל תמיכה בלקוחות שלנו וגם אם נדרשנו להגעה פיזית לאתר, היינו מוכנים עם ציוד מיגון וכל מה שנחוץ".

"טכנולוגיות הענן כיום מאפשרות נגישות מהירה וגמישה לארגונים. כמובן שיש תלות באילו מערכות ואפליקציות אותו ארגון ירצה להעביר לענן, יחד עם זאת הטכנולוגיה מאפשרת אימוץ מהיר של התשתיות הענניות", הוסיף רזינסקי. "לקוחות שמאמצים את תפיסת הענן ההיבדרידי יכולים לאמץ תשתיות משותפות במהירות הבזק שכן הטכנולוגיה התשתיתית זהה בין הענן לבין זו שרצה בבית הלקוח. בגישה זו, ארגון מסוגל להעביר את השירותים שלו לתשתיות בענן בקצב של ימים ושבועות בודדים".

"התשובה לשאלה זו תלויה בארגון מבחינה רגולטיבית ופנים ארגונית", אומר רחמים. "בעקבות שיחות שערכנו עם הלקוחות שלנו ראינו שהקורונה האיצה תהליכים שבעבר ארגונים נמנעו מהם וכיום ישנה הבנה שאין ברירה אלא לבצע אותם למען ההמשכיות העיסקית. כמו למשל מעבר לשימוש בשירותי ענן. ניתן להביא לדוגמא את מרכזי שירות הלקוחות שגם הם עובדים עכשיו מהבית וזה עובד בצורה טובה מה שצפוי לדעתי לשנות מהותית את שוק העבודה העתידי".

"ניתן להיערך ולהתמודד עם עומסים בלתי צפויים במספר גישות: שילוב טכנולוגיות איזון עומסים חכמה בבית הלקוח שמזהה באופן אוטומטי עלייה דרמתית בגישה לאתרי הלקוח ומיד מעלה משאבי עיבוד נוספים לתמוך בדרישות", אומר רזינסקי. "כמובן שבפתרון זה, הארגון צריך להיערך עם משאבי עיבוד זמינים באתר. אפשרות נוספת היא אימוץ תשתית היברידית משולבת ענן. כאשר בעבודה רגילה המשתמשים עובדים מול מערכות הבית של הארגון, בשעת עומס לא צפוי, הארגון מעביר את הבקשות לענן היברידי חיצוני. במצב כזה, תשתיות הענן ההיברידי מסוגלות לעמוד בפרץ הגדול של הבקשות על בסיס זמינות מהירה ובלתי מוגבלת של משאבי עיבוד".

"מבחינת האתגרים הרי שבמרבית הארגונים בישראל קיימות תשתיות פועלות, אלא שהאנשים שמרכיבים את הארגון לא תמיד יכולים לעבוד מול תשתיות אלו מסיבות של זמינות, יעילות, קלות השימוש, אבטחת מידע ועוד", אומר רחמים. "עם העומס הגדול על התשתית עצמה במקרים שכולם עובדים מהבית או במקרים שיש גידול בפנייה לארגונים האלה, כמו במקרה של רשתות המזון, יכול כמובן להשפיע. אין ספק שהדרך למנוע זאת היא באמצעות השקעה מקדימה בזמני שגרה לקראת אפשרות של תרחישי חרום או אסון, בחיזוק התשתיות המקומיות או בשילוב של תשתיות מקומיות עם ענן היברידי על מנת לתמוך בעומסים. ראינו צורך גובר ביכולת, גמישות, ענן וסקלביליות. לקוחות שבנו אסטרטגיה שנשענה על כך הצליחו לעשות את המעבר הזה".

"לכולם היום ברורה ההבנה של הצורך להיערך לאירוע שכזה, וגם כהבנה ביתרונות של עבודה מרחוק ולא רק עבור ארגוני הייטק", הוסיף רזינסקי. "הארגונים בארץ ברובם מתקדמים מאוד בתשתית המחשוב, ויצטרכו לעשות את ההתאמות על לספק למשתמש סביבת עבודה דיגיטלית מלאה, ללא התפשרות על חווית משתמש, וכמובן תחת מענה לאבטחת ידע. האתגר של הארגונים יהיה להיערך, להשקיע ולהשלים את פערי התשתית, ולבצע את ההתאמות הנדרשות מול סביבת המשתמשים. בטווח ארוך, רוב הארגונים, כולל המסורתיים שבהם, ינגישו את סביבת העבודה הדיגיטלית לכל העובדים ויאפשרו חיבור מרחוק מכל מקום, ממגוון Devices, הן בעת אירוע וגם בעת שגרה".

"המשק הישראלי מורכב ממספר מגזרים ובכל מגזר ניתן למצוא ארגונים וחברות שהיו מוכנים לעבודה מרחוק, "והקפיצה" לעבודה מרחוק היתה טבעית עבורם. ישנם ארגונים שהיו וצריכים לעשות התאמות בזמן קצר על מנת לאפשר מוכנות, וכן, ישנם גם ארגונים שלא היו מוכנים כלל".

"עבור לקוח שמשתמש בטכנולוגיה של נטאפ, המעבר לעבודה בענן אפשרי בכל רגע נתון תוך שמירה על נהלים, תהליכים ומידע בדיוק כאילו היה עובד בדאטה סנטר המקומי שלו. זו מהות אסטרטגיית ה-Data Fabric של נטאפ", אומר רחמים. "אנחנו בנטאפ התכוננו לתרחישי חרום ומעבר לעבודה מרחוק באמצעים דיגיטליים בשנים האחרונות ואנו יודעים לתת מענה ללקוחותינו גם בשגרה וגם במקרי קיצון כאלו".

"בחלק מהמקרים ארגונים ידרשו לעשות התאמות לתשתיות הנוכחיות שלהם בכדי לאמץ יכולות טכנולוגיות חדישות ועדכניות. ארגונים שבוחרים בתפיסה של ענן מבוסס תוכנה, טכנולוגיה שבה כל רכיב תשתיתי מונגש כתוכנה, זה הפתרון הגמיש ביותר שיאפשר ללקוחות להיות עדכניים וגם לאפשר יכולות של אימוץ טכנולוגיות ענן היברידי", סיכם רחמים.