בסרטון: דונלד טראמפ מבטל את מעמדה הכלכלי של הונג קונג.
בעידן שבו החיים החברתיים של רבים מאיתנו 'נדדו' לרשתות חברתיות במרחב המקוון, משבר הקורונה הביא את האנושות למציאות חדשה, בה ריחוק חברתי הוא לא תופעה שצריך להילחם בה - אלא הנחיה מצילת חיים, בתקופה שבה אורות הבמה כבו והיכלי התרבות ננעלו, נותרו דברים מעטים להתנחם בהם. תוכן וירטואלי הוא אחד מהם ובזמן שמנהיגנו עסוקים בניסיון להשתלט על גלי ההדבקה ולשלוט בדעת הקהל - דווקא אז, התגלתה הסכנה האמיתית על הביטחון הלאומי של ארה"ב: הטיקטוק. כן, אותה רשת חברתית לצעירים (בגופם וברוחם), בה ניתן לצלם ולהעלות קליפים קצרים והיתוליים.
לאלו שהחדשה פסחה מעיניהם נספר כי בשבוע שעבר הודיעה ארה"ב כי היא שוקלת לחסום את האפליקציה בשל חשש מפני פגיעה בביטחון הלאומי והעברת מידע למפלגה הקומוניסטית בסין. בכך הצטרפה ארה"ב לאוסטרליה כמו גם להודו שהכריזו על טיקטוק כ"סכנה ביטחונית" והאחרונה אף חסמה אותה מיידית לשימוש במדינה (לצד 58 אפליקציות סיניות אחרות). אז מה הופך את יישומון שיתוף הסרטונים הקצרים לכלי פוליטי בעל חשיבות כה גבוהה?
במסמך בן 68 עמודים, פורט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את אסטרטגיית הביטחון הלאומי האמריקאית, בו הוא מגדיר את הבטחת בחירות 2016 כמטרת העל: השבת העוצמה ומיצוב ארה"ב כמעצמת העל הבלתי מעורערת. לפי טראמפ, היעד הראשון בדרך למימוש המטרה, הוא החלשת הכוחות המאתגרים את ארה"ב: סין ורוסיה. בדומה להמלצותיו של הנשיא לשתות אקונומיקה כדי להימנע מהידבקות בקורונה, הכרזתו על מלחמת סחר נגד סין נחלה הצלחה קלושה בלבד. נדמה שגם קמפיין הדה-לגיטימציה שהוא מנסה לנהל נגד סין בהטלת האשמה על התפרצות "הנגיף הסיני" ברחבי העולם נושם את נשימותיו האחרונות, בעיקר בשל חוסר ראיות, כמו גם עניין לציבור העסוק בבריאותו ובפרנסתו. בצר לו, כיצד ינהג נשיא המעצמה החזקה בעולם בתקופת משבר לאומי, עולמי, כלכלי ובריאותי, ולקראת קמפיין בחירות בתקופה הכי פחות מחמיאה שידעה ארה"ב בשנים האחרונות? יילחם. אבל לא בנגיף - אלא בטיקטוק.
טיקטוק, שבבעלות חברת האם "Bytedance", פרצה לתודעה בשנת 2016 ומאז שברה שיאי פופולריות כשהפכה לאפליקציה הראשונה מסוגה, בבעלות סינית, שהצליחה לייצר עניין בקרב מדינות המערב ולכבוש את הקהל הצעיר בקצב שעוד לא נראה כמותו. בפברואר 2020, רשמה טיקטוק שיא עולמי כאשר 113 מיליון איש ואישה, ילד וילדה, הורידו את האפליקציה והפכו אותה לרשת החברתית עם שיעורי המעורבות הגבוהים ביותר.
בתמימות דעים נדירה, כבר בשנת 2019, דרשו סנאטורים - הן מהמפלגה הרפובליקנית והן מזו הדמוקרטית - לפתוח בחקירה בסוגיית חדירת טיקטוק לשוק האמריקני ושיטת איסוף המידע שלה. לטענתם, הנתמכת היום באופן פומבי על ידי מזכיר המדינה מייק פומפאו, מבנה האפליקציה ומאפייניה מהווים סכנה לביטחון הלאומי האמריקאי. גם הצהרות והתחייבויות מצד החברה בנוגע לשמירה על בטחון המידע של המשתמשים, ועל העברת ניהול האפליקציה ומדיניות התוכן למדינות שונות מחוץ לסין, לא סייעו לה לעצור את מסע הרדיפה והחקירות של הממשל.
מאחורי האמירה הגדולה בנושא הביטחון הלאומי, התבטאויות של הנשיא טראמפ בימים האחרונים שופכות אור על המניע האמיתי במסע הרדיפה אחר טיקטוק - התשלום שהוא מעוניין לגבות מסין כעונש על חטאה הגדול, הפצת 'הנגיף הסיני', וזאת באמצעות פגיעה באפליקציה. הנשיא, שעד לא מזמן ניהל את המעצמה הגדולה בעולם באמצעות רשת חברתית, מכיר היטב את היכולות והיקף ההשפעה של פלטפורמות מסוג זה. פגיעה בטיקטוק היא אמנם פגיעה כלכלית מסוימת בחברה סינית מצליחה, אבל סביר להניח שבמהלך כזה רואה הממשל גם את היכולת להשפיע על הנוכחות הסינית במרחב הדיגיטלי הבינלאומי, בשליטה על דעת הקהל, בחסימת ההצלחה שהתחילה בסין ומהווה היום חלק מרכזי בסדר היום של משתמשים רבים במדינות המערביות.
האם הנשיא טראמפ ילך עד הסוף עם האיום והאיסור על שימוש בטיקטוק יקבל תוקף בארה"ב? אם הדבר תלוי בעוצמת המוטיבציה של טראמפ לפגוע ולהחליש את סין, ובמקביל להביא לחיזוק כוחו הפוליטי - אינני בטוח. מה שכן בטוח הוא שאם ייצא לפועל, מהלך כזה יהווה תקדים ויפתיע גם את המומחים הגדולים ביותר לפרטיות המידע במרחב המקוון, אך בכהונת הנשיא הכי פחות צפוי שידעה ארה"ב, גם להם קשה לדעת. אם יחליט הנשיא להוציא לפועל מהלך כזה, הוא יצטרך לבחור באסטרטגיה משכנעת או מחייבת, שתגייס את Apple ו-Google לקביעת תיקונים חדשים בחנויות האפליקציה שלהן. ועם זאת - המשימה המאתגרת ביותר, ככל הנראה, תהיה שכנוע האזרחים האמריקאים כי האפליקציה שמעודדת ומעבירה את זמנם גם בתקופת הקורונה, זו שמחברת אותם עם חברים ומשפחה בכל העולם, היא למעשה מקור כל הרע וכי עליהם להימנע משימוש בה. בהצלחה עם זה.
הכותב משמש כמנכ"ל ובעלים של "נרטיב" - חברה לפיתוח עסקי ושיווק גלובליים. סייעה בכתיבת המאמר: נעם בר-לב.