דעה: כשהסייבר מאפשר למדינות עניות להשיג מזומנים וידע

      מדינות גילו את מרחב הסייבר ועושות בו שימוש לצרכיהן הדיפלומטיים, צבאיים וכלכליים. האם דווקא עולם הסייבר הוא זה שעוצר מדינות גדולות וחזקות מפני תקיפות פיזיות?

      • סייבר
      רותם לבוביץ'- מנהל מוצר בכיר, סנטינל וואן‎
      עריכה: ניר חן

      עולם הסייבר מהווה מרחב פעולה וירטואלי לפושעים, דיפלומטים ומרגלים. האנונימיות היחסית של הרשת מקשה להבין "מי נגד מי", וחמור מכך- מה המוטיבציה של הגורמים השונים הפועלים במרחב. בשנים האחרונות, הקו בין ארגוני פשיעה ומדינות מיטשטש מאוד, ואירועים שארעו לאחרונה מאפשרים לנו הצצה נדירה לעולם רווי צללים זה.

      עוד בוואלה! NEWS

      גאווה: ישראלי זכה במקום השני בתחרות צילום שנתמכת על ידי אפל

      לכתבה המלאה

      דיפלומטיה בסייבר

      לפי אמירתו הידועה של התיאורטיקן הצבאי פון קלאוזוביץ, "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים". בפראפרזה, ניתן לאמר שסיייבר הוא אלא "המשך המלחמה באמצעים אחרים". דוגמא טרייה לכך ראינו ממש לפני כמה שבועות, במסגרת שורה של תקריות אלימות בין צבא הודו לצבא סין בחבל לדאק שהתפרצו בחודש יוני. החל מיום העימות, הותקפו מספר אתרים בהודו במתקפת מניעת שירות (DDoS), שעל פי גורמים הודים הגיעה מאיזור צ'נגדו שבסין.

      מסתמן שהותקפו אתרי ממשלה ואתרים פיננסים. ייתכן שהמתקפה שראינו היא מעין "קדימון" לפעילויות אגרסיביות יותר על ידי הסינים. גורמים בהודו מצביעים על 2 קבוצות תקיפה שמשויכות לצבא הסיני ופועלות בדרך כלל כנגד מתנגדים פוליטים. ידוע שיש לצבא הסיני יכולות סייבר גבוהות אותן הוא מנצל לאיסוף מידע מודיעיני על צבאות אויב, גניבת קניין רוחני וריגול אחרי בכירים במספר רב של מדינות בעולם, וקיים חשש רב בקרב השלטונות ההודים מפני תקיפות כאלו.

      ניתן לאמר שסיייבר הוא אלא "המשך המלחמה באמצעים אחרים" (צילום: ShutterStock)

      מנופים כלכליים

      ממשלת הודו, שמודעת לנחיתות הצבאית והסייברית מול העוצמה הסינית, בחרה בטקטיקה שונה להשיב למה שהיא תופסת כאגרסיביות סינית. מיד לאחר המתקפה קראה הממשלה לאסור על שימוש בעשרות אפליקציות סיניות, ובראשן "טיקטוק", בתואנה שהן משמשות ככלי ריגול עבור בייג'ין.

      זה נראה על פניו כתגובה "חלבית", אבל המשמעות עמוקה וכואבת בהרבה. הודו הוא השוק עם הכי הרבה הורדות של האפליקציה, ו-ByteDance , חברת האם של טיקטוק ציפתה להכניס כמיליארד דולר מפרסום בהודו השנה. אפליקציות נוספות שייאסרו הן הדפדפן של עליבאבא ותוכנת המסרים הפופולרית Wechat. גרוע מכך, האיסור על שימוש בטיקטוק יתרחב מעבר לגבולות הודו- כרגע ממשלת ארה"ב שוקלת לאסור על השימוש בטיקטוק, ועמה טורקיה, דנמרק, אוסטרליה והונג קונג. הנזק הכלכלי המצטבר יכול להגיע למיליארדי דולרים.

      ממשלת הודו בטקטיקה אחרת: מחרימה אפליקציות סיניות על רקע מלחמת הסייבר (צילום: רויטרס)

      האקרים בשירות אוצר המדינה

      סין היא לא המדינה היחידה שמשתמשת בכלי סייבר לפתור בעיות. צפון קוריאה, שמבודדת מהעולם וסובלת מסנקציות חמורות שמגבילות את יכולת הסחר שלה, סובלת ממשבר כלכלי שמאיים על יציבות המשטר. מה הפתרון? לשלוח את צבא ההאקרים לקושש מזומנים ברחבי העולם (הוירטואלי). על פי ההערכות המדינה הוסיפה לקופתה המדולדלת כ-2 מיליארד דולר בשנה שעברה מפשיעת סייבר. לדוגמא, קבוצות התקיפה Lazarus/HIDDEN COBRA פועלות מחודש מאי 2019 לגנוב פרטי כרטיסי אשראי של אזרחים אמריקאים מחנויות אונליין ברחבי העולם. אותה קבוצה פעלה בחודשים האחרונים בקמפיין שהשתמש בטקטיקות של הונאת דוא"ל (BEC- Business Email Compromise) בשביל לגרום לקורבנות לשלוח כספים במרמה, שיגיעו בסוף לידי המשטר בפיונג יאנג. בנוסף,

      עוד בוואלה! NEWS

      בקרוב בישראל? נטפליקס משיקה חבילה זולה במיוחד

      לכתבה המלאה

      אז מה אנחנו רואים פה בעצם?

      המשותף לכל הפעילויות שסקרנו הינה שמדינות גילו את מרחב הסייבר ועושות בו שימוש לצרכיהן הדיפלומטיים, צבאיים וכלכליים. הסייבר מאפשר למדינות מוקצות ועניות (כמו צפון קוריאה ואיראן) להשיג מזומנים וידע (אותו הן ינצלו לפיתוח אמצעי לחימה) ולמדינות גדולות וחזקות יותר "לשחרר קיטור" מבלי להיקלע לעימות צבאי נרחב. בטווח- נראה שהחשיבות הכלכלית של המרחב האינטרנטי עולה, ומדינות בוודאי ינצלו זאת כמנופים להשגת מטרותיהן הדיפלומטיות.

      הכותב הינו רותם לבוביץ'- מנהל מוצר בכיר בחברת סנטינל וואן‎

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully