הנה תרגיל: הוזמנתי לארוחת חג, והבאתי עוגה. אם לא הכנתי אותה בעצמי, אבל כן הלכתי במיוחד לקנות אותה בחנות - האם היא נחשבת עוגה "שלי"? ואם קניתי בצק ואפיתי - אפשר לקבל עליה זכויות יוצרים ? באיזה קריטריון צריך לעמוד כדי שהיא תיחשב שלי - הרי לא אצטרך לזרוע ולקצור את החיטה בזיעת אפי כדי שהיא תיחשב יציר כפיי.
אז המח היהודי ממציא פטנטים, הישראלי חלוצי ויזמי באופיו ואנחנו מייצרים סטארט אפים חדשות לבקרים. השאלה היא האם באמת צריך להתחיל כל דבר מחדש. לפי נתוני רשות החדשנות, יש כיום למעלה מ-6,000 סטארט אפים - נתון יפה ומכובד, כאשר בכל שנה מוקמים בישראל לא פחות מ-1,200 סטארט אפים. הבעיה היא, ש-800 מהם נסגרים בכל שנה.
לא קל להיות יזם. המתחרים רבים, העלויות גבוהות, שעות השינה מעטות. ואולי אנחנו פשוט ממהרים להשקיע משאבים בהמצאת הגלגל - במקום לדעת לבחור בסיס טוב ויציב ולהמשיך לצמוח משם? חשוב להבין שכל שורת קוד שנכתבת (ואין לי שוב עניין עקרוני נגד כתיבת קוד) מצריכה בדיקות, תחזוקה לאורך זמן אבל הכי חשוב להבין עלותה יכול להתחלק בין אלפי (שלא לומר מיליוני) משתשים במוצר מדף או מוכלת כולה על אותו ארגון שכתב את שרות הקוד.
הדילמה שניצבת בפני כל בית תוכנה, בין אם הוא בשלב הראשוני כסטארט אפ ובין אם הוא מרכז פיתוח של ממש, היא האם לפתח פתרון יעודי ספציפי שמתאים בדיוק לצרכים הקיימים - או להישען על פתרון קיים ורחב, שיודע לתת מענה לצרכים קיימים כמו גם לכאלה שעלולים לצוץ בעתיד.
הבעייתיות בדילמה הלגיטימית הזו היא שיזמים, שנדרשים לרוב להיות טוטאליים ומסורים במיוחד לרעיון שלהם כדי להתמיד ולרוץ איתו קדימה ולשרוד, נוטים גם להיות שבויים בתפישה מסוימת. ומתוך הטוטאליות הזו הם פעמים רבות פשוט לא מרימים את הראש למעלה, ומפספסים פתרונות קיימים ומבוססים שרק ממתינים להם ויכולים להקל על חייהם מאוד. אך האם זו "מחלה" של יזמים בלבד? לא מעט ארגונים גדולים ומסודרים הולכים שבי אחרי צוותי הפיתוח שלהם, שהעניין הטכנולוגי והאתגר הביצועי מוביל אותם ואת כל הארגון אחריהם להרפתקאות פיתוח ארוכות ויקרות.
שטף המידע לא קל לניהול - כמות הנתונים המיוצרת בעולם מוכפלת בכל שנתיים. אם ב-2013 התמודדנו עם 4.4 זטה-בייט של מידע - ב-2021, נצטרך להתמודד עם 44 זטה-בייט. כך שהרצון לשמר את הידע בתוך הארגון לעתים רבות מאפיל על הצורך ההכרחי פשוט לקבל החלטה עסקית וניהולית - שלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את ליבת העסקים של הארגון.
להמציא את עצמך מחדש זו לא מטרה בפני עצמה. החוכמה היא לדעת לזהות את החוזקות והיתרונות שלך, להתמקד בהם ורק בהם, ובמקביל לדעת לקנות בחוכמה. עוגה, או פתרונות מבית טוב. האם ישראל כמעצמת טכנולוגיה תשכיל גם היא לחדד את החנית ולהוביל את גלגלי החדשנות, מבלי להתעקש לייצר את הגלגלים עצמם?
ינאי מילשטיין הינו מנהל תחום מוצרי דאטה בקבוצת אמן