תעשיית המשחקים מנסה להמציא את עצמה כל פעם מחדש. קברניטי חברות המשחקים משקיעים מאות מיליוני דולרים בפיתוח מותגי גיימינג חדשים, בתקווה שאלה יהפכו ללהיטים גדולים ויגרמו לגיימרים להדבק למסכים שלהם.
ובכל זאת, בין כל הנסיונות האלה לחידושים יש גם את הקלאסיקות, הגיבורים הנוסטלגיים שלא מזדקנים לעולם. אחד מהגיבורים האלה הוא סופר מאריו השרברב, "המיקי מאוס של עולם המשחקים". חברת המשחקים היפנית נינטנדו וודאי מכירה טוב טוב את המשפט "אם זה לא שבור אל תנסו לתקן את זה", ומבססת עליו את ההצלחה הארוכה של הסדרה: קשה למצוא משחקים רעים בסדרה הזאת, שמצליחה לשמור על רף איכות מטורף כבר 35 שנה (!).
לקחנו לסיבוב את Super Mario 3D World, המשחק החדש (בערך) לקונסולת ה-Switch הפופולרית. רף האיכות המטורף עדיין שם.
הזדמנות שניה
Super Mario 3D World יצא במקור לקונסולת ה-Wii U הכושלת של נינטנדו, ככה שמעט מאוד גיימרים שיחקו במשחק הזה. וחבל. זו אחת מההרפתקאות היותר מוצלחות של מאריו מהשנים האחרונות.
העולם התלת-ממדי של מאריו מחולק לשלבים קצרים יחסית, שכל אחד מהם מבוסס על "טריק" אחר. שלב אחד יכול לדרוש מכם לנצל את חליפת החתול החדשה של מאריו (מיאו!) ולטפס על הקירות בדרך לדגל הסיום. השלב הבא יגרום לכם לשבט את מאריו ולשלוט על מספר דו ספרתי של שרברבים במקביל. אחר כך תוכלו לבקר בבית רוחות ולחפש דלתות נסתרות שיעזרו לכם לצאת לחופשי. כל שלב כזה יקח לכם מקסימום 10 דקות, אחריהם כאמור תוכלו להמשיך לשלב הבא - ולטריק הבא.
המבנה הזה (שמנוגד לשלבים הגדולים והמסועפים במשחקים כמו Super Mario Odyssey או Super Mario Galaxy) הוא הכוכב האמיתי של המשחק. לא רק שהוא יאפשר לכם להנות מהמשחק במנות קצרות יחסית (מעולה לתחבורה ציבורית או ל… אמפפפ… חדר הכיסא), הוא גם ידאג שאף אחת מעשרות מכאניקות המשחק שבו לא תמאס עליכם.
שלב בונוס
אחד מהמשחקים הכי טובים של מאריו לא מספיק לכם? אין בעיה. נינטנדו כללה הפעם בונוס נוסף בשם Bowser's Fury, שהוא למעשה משחק חדש לגמרי, ששם לראשונה את מאריו בעולם פתוח.
לפני שאתם מתרגשים, כמה דברים שצריך להגיד: Bowser's Fury מרגיש יותר כמו "ניסוי כלים" מאשר משחק חדש מלא. הוא קצר יחסית, ורואים שעיצוב השלבים שלו בסיסי בלבד בהשוואה למשחקי מאריו גדולים אחרים.
זאת ועוד: מי שזה עתה סיים את Super Mario 3D World ועבר ישר לשחק ב-Bowser's Fury ירגיש תחושה מסויימת של דז'ה-וו. מרבית מאתגרי הפלטפורמה במשחק החדש פשוט הועתקו בקופי-פייסט מהמשחק הישן.
ולמרות זאת, לא מדובר בארוחת שאריות מחוממת. למעשה, משחק הבונוס הקטן הזה מרגיש כמו מטבח פיוז'ן חדשני, ולא אופתע לגלות אם המשחק הגדול הבא של מאריו יעוצב כולו על פי גישת העולם הפתוח הזאת, שמאפשרת לשחקנים לבחור באיזה אתגר הם רוצים להתמקד ללא שום חלוקה לשלבים. כדי לאתגר את ההתקדמות שלכם, מדי פעם יצוץ באוזר, האויב הנצחי של מאריו, בגירסה ע-נ-ק-ית, שתתחיל לירות כדורי אש לכיוון מאריו. הדרך היחידה להביס את באוזר הענקי הוא להפוך גם את מאריו לענק, על ידי איסוף משאבים המפוזרים בעולם.
המשחק-בונוס הזה מרגיש כמו, ובכן, בונוס. ובכל זאת, זה בונוס שמספק לנו, ככל הנראה, הצצה קטנה לעתיד של מקצוע השרברבות ע"פ נינטנדו. וכך, קיבלנו בחבילה אחת את אחד ממשחקי המאריו הישנים הטובים ביותר עם תוספת שעושה טעם של עוד. מה רע.