חוויה מטלטלת עברה על תושבי פרבר קטן בלוס אנג'לס, בשעות הקטנות של לילה אחד בשנת 1994. רעידת אדמה בעוצמה אדירה הכתה בלב השטח הבנוי וגרמה לנזקים אדירים, והפילה את רשת החשמל ברדיוס של קילומטרים. התושבים ההמומים יצאו מבתיהם באפילה מוחלטת כדי לאמוד את הנזק לבתיהם ולשכונה. אלא שמספר תושבים צלצלו למוקדי החירום בבהלה לדווח כי לא רק שהקרקע תחת רגליהם רועדת, גם השמיים שמעליהם התמלאו סימנים מבהילים! מעין פס כסוף וארוך חצה את שמי הפרבר, ונקודות בוהקות ומנצנצות נראו לכל אורכו. היה זה שביל החלב. חלק מתושביה של עיר המלאכים לא ראו כזה מחזה מימיהם.
מראה הכוכבים זר למרבית תושבי ערי העולם, שכן תאורת העיר החזקה יוצרת הילה של אור מסנוור החוסמת את המבט לשמי הלילה. הסיפור על תושבי לוס אנג'לס מסתובב ברשת כאגדה אורבנית בעשור האחרון, ובין אם הוא אמת או בדיה, עצם העיסוק בו משקף מודעות גוברת לתופעה הנקראת "זיהום אור".
זיהום אור הוא מושג המתאר את כל הגורמים מעשי ידי אדם הפולטים אור באופן לא רצוי או בזבזני. מקורות הזיהום המרכזיים הם כמובן פנסי רחוב שאינם מתוכננים או מותקנים כראוי, שלטי חוצות המוארים באופן בזבזני, ואפילו לוויינים המקיפים את כדור הארץ. בעוד שפעם האזורים שסבלו מזיהום אור היו באופן טיפוסי ערים, בשנים אלה זו הולכת ונעשית תופעה גלובלית: שמי כדור הארץ כולו הולכים ומתבהרים מלילה ללילה.
מלבד העובדה הרומנטית משהו, שהרוב המכריע של תושבי העולם לא זוכים ליהנות ממראה הכוכבים בלילה, זיהום האור משפיע על החיים והבריאות של כולנו. לאור יש השפעה מרחיקת לכת על איכות ומחזורי השינה של בני אדם, על המערכת החיסונית שלנו, על התמודדות הגוף עם סטרס, על מצב רוחנו, ועל מנגנונים ומערכות רבות בגופנו. אנחנו כמובן לא לבד בצרה הזו. זיהום האור פוגע במגוון רחב של חיות ובמערכות אקולוגיות ברחבי הפלנטה שלנו, מציפורים ועד צבי ים, פרפרים, עקרבים, ואפילו אצות ים - שמחזורי הפריחה שלהן משפיעות על חייכן יותר ממה שהייתם מדמיינים.
אי אפשר להתייחס לזיהום אור מבלי להתייחס להשפעתו ההרסנית על יכולתנו לחקור את שמי הלילה. אור הכוכבים נושא איתו ידע יקר ערך המהווה את הבסיס לרוב המחקר האסטרונומי שאנו עורכים כיום. האור המגיע אל כדור הארץ מקודד בתוכו מידע המגיע מרחבי היקום, ואף ממרחבי ההיסטוריה של היקום. באמצעות אור שנפלט לפני מיליוני ומיליארדי שנים אנחנו יכולים היום לחקור את התפתחות היקום כמעט מראשיתו במפץ הגדול, ובמובן זה אסטרונומים הם נוסעים בזמן המפענחים סודות מזמנים ומקומות אחרים.
מרבית התצפיות נעשות באמצעות טלסקופים הממוקמים בנקודות החשוכות ביותר בכדור הארץ, כדי להימנע ככל הניתן מהפרעות האור המלאכותי. אלפי הלוויינים ששוגרו עד היום לחלל מהווים הפרעה קשה ביכולתם של טלסקופים אלה לאסוף מידע. לוויינים המקיפים את כדור הארץ אמנם מחזירים רק אור מועט, אך זוהי הפרעה קשה ליכולתם של טלסקופים רבי עצמה לאסוף את המידע המדויק הנחוץ לחוקרים. בשנים הקרובות ישוגרו עוד עשרות אלפי לוויינים במסגרת מספר פרויקטים שאפתניים לרשת את כל הפלנטה באינטרנט מהחלל. על אף ההחזר הזניח של כל לוויין לבדו, היקף הלוויינים העצום יגרום לשמי הלילה בכל העולם - כולל במדבריות החשוכים ביותר - להתבהר בכ-10% מכפי שהם כיום. לכן דיון ער נערך כיום בנושא כיצד לצמצם את הפגיעה הצפויה מלוויינים אלה ליכולת שלנו לקיים תצפיות מכדור הארץ והלכה למעשה, לחקור את היקום.
בכל רחבי העולם מציינים ב-22 באפריל את יום כדור ארץ (Earth Day), יום שמטרתו לעורר מודעות לנושאים שונים הקשורים בהגנה על כוכב הלכת שלנו, כגון התחממות גלובלית, שימוש בפלסטיק, זיהום אוויר וכמובן זיהום אור. מדי שנה כמיליארד בני אדם מכ-200 מדינות מקדישים את יום כדור הארץ להסברה, אך גם לפעולה ומעשים בשטח. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה מצטרפת למאמץ ביום זה, עורכת מספר אירועים ופעילויות לכל המשפחה בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים, הרצא, תצפיות כוכבים ופעילויות לכל המשפחה במספר מוקדים ברחבי הארץ, מערכי הפעלה ומגוון שידורים מקוונים למי שלא יכול לצאת מהבית. לכל האירועים ולמידע נוסף על יום כדור הארץ ועל התכנים הזמינים ניתן להכנס ליום כדור הארץ באתר סוכנות החלל הישראלית.
הכותבים הינם בר חיון, מנהל אתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, ואיתי לוי, מנהל פרויקטים חינוכיים בסוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה