הרבעון הראשון לשנת 2021 רשם שיא עם גיוסים בשווי 5.4 מיליארד דולר לטובת חברות ההייטק הישראליות, שיא של כמעט פי 2 מ2020 שהייתה שנת שיא בעצמה. בת-שבע משה, ראש תחום פועלים היי-טק בבנק הפועלים, מעריכה שהשיאים עוד לפנינו. "אהיה זהירה בתחזיותיי, אך להערכתי השיאים ימשיכו וישברו בשנים הקרובות. יש עדיין הרבה כסף בשוק הן בישראל והן בעולם, בשנים האחרונות אנו רואים שחקנים רבים חדשים נכנסים להשקעות הון סיכון או שחקנים קיימים המרחיבים את החשיפה שלהם לתעשייה, לצד פלטפורמות מימון אלטרנטיביות אשר נכנסו לתעשייה ומאפשרות גם למשקיעים פרטיים קטנים לקחת חלק בחגיגה".
בן פסטרנק מנכ"ל קבוצת Aman מאמין כי תהיה התמתנות בשוק. "ברגע שהמגיפה תדעך רמת הזרמת הכספים של הממשלות (שכרגע היא כמעט בלתי נשלטת) תיעצר והממשלות ידרשו לתת תשומת לב לגרעונות שהגיעו אליהם וזה כמובן יביא למצב שישפיע על רמת ה"תיאבון" להשקעות שנחשבות בעלות סיכון יחסית גבוה והן בתורן ירדו".
ההבנה של המשקיעים כי תחום ההייטק הופך יותר ויותר לאלטרנטיבה כדאית מובילה לתחרות לעיתים כמעט סוערת על עסקאות, ומשה לא מופתעת מהתופעה. "המשקיעים נאבקים להצליח להיכנס לעסקאות הטובות בחברות הנתפסות כמבטיחות, ובמקרים רבים יש Over Subscription. אנו שומעים יותר ויותר על חברות שמחליטות להקדים את סבב הגיוס הבא, על פי שווי שהן צפו כי יגיעו אליו בשלב מאוחר יותר. זה לא מקרי. לדעתי רמת המומחיות של היזמים והמשקיעים הישראלים עלתה בצורה דרמטית והידע הקיים בשוק בבניית חברות מוצלחות לצד נתוני המאקרו הפיננסיים - מוכיח את עצמו במספרים שאנו רואים".
לדברי פסטרנק, "סביבת הריבית הנמוכה והנזילות הגבוהה בשוק תורמות מאוד לשווים הגבוהים שהחברות מצליחות להגיע אליהם בטווחי זמן קצרים ביותר" והם מה שהופך את תחום ההשקעות בהייטק לאלטרנטיבה מאוד רלוונטית ואטרקטיבית. בת שבע מוסיפה כי "אנו רואים מגמה מתמשכת בה גופים מוסדיים לצד תאגידים גלובאליים מרחיבים את תקציבי ההשקעות שלהם ואת רמת המעורבות שלהם בתעשייה בין אם באמצעות השקעות בחברות או בקרנות הון סיכון ובין אם באמצעות הטמעת טכנולוגיות, שיתופי פעולה אסטרטגיים עם סטארטאפים כשבחלקם משולב מרכיב של השקעה בחברות".
"מי שעוקב מקרוב אחרי השוק רואה כי כל העת נוסדות עוד ועוד חברות מדהימות חדשות שטרם שמענו עליהן, אני בטוחה כי בעוד כמה שנים הן יהיו שוברות השיאים החדשות. בנוסף, משמח לראות יותר ויותר חברות הייטק ישראליות המגיעות למימדים והכנסות גבוהים מאוד, בעוד שבעבר הכרנו מציאות בה ישנן מספר קטן של ספינות דגל ישראליות, אך מרבית הסטארטאפים נמכרו בשלבים מוקדמים יותר לחברות זרות (אקזיטים)" אומרת בת שבע. "כתוצאה מכך", מוסיף בן, " גדלים בארץ מרכזי מו"פ ענקיים של חברות בינ"ל - סמסונג, אינטל פייסבוק, פאלו אלטו וכו' שקנו חברות רבות בארץ ומקיימות כאן מרכזי מו"פ שהם מן הגדולים והמובילים ביותר בעולם עם מאות עובדים, מה שתורם רבות לאקוסיסטם של ההייטק הישראלי. יש לכך ערכים אדירים ברמת המשק, שוק התעסוקה והכלכלה הישראלית".
"הקטר שהוביל את המשק הישראלי בתחום ההייטק המשיך להוביל גם בשנת הקורונה, שתרמה מאוד להבנת האירגונים כי להיות דיגיטאלי אינוnice to have אלא must have . למעשה בשנה זו התקדמנו באימוץ הטכנולוגיות כעשור קדימה בקרב האירגונים והמשתמשים. עובדה זו מצדיקה במשהו את שווי החברות. עם זאת, מכיוון שסביר כי חברות הטכנולוגיה יהיו מי שיובילו את הקטר הישראלי יש להנהיג מדיניות המשך השקעות מלמעלה כדי להנחות ולהמשיך את תהליכי ההשקעה שקורים בשטח", מציין בן באופטימיות.
בת שבע מוסיפה כי "מרגש לראות כיצד תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להפתיע לטובה, מושכת זרקורים חיוביים מכל העולם ואף מצליחה לאזן במידה את הכאבים הכלכליים של הקורונה. בעיני, ההצלחה תהיה משמעותית אפילו יותר, אם נשכיל להבין כיצד מרחיבים עוד יותר את אפקט הצלחת ההייטק לאוכלוסיות וסגמנטים נוספים, כך שאומת ההייטק תהפוך להיות סיפור ההצלחה של כלל הישראלים ולא תשאר נחלתם של ההייטקיסטים בלבד".