"ידם של הפלסטינים על העליונה": הטרנד המטריד בטיקטוק

מלחמת הטיקטוק עולה שלב: הימים האחרונים והמתוחים הובילו לטרנד חדש ומדאיג. בטרנד שעבר התאמה למזרח התיכון, כל משתתף בוחר באיזה צד הוא תומך - דגל ישראל או דגל פלסטין. הרשת סוערת, וישראל תחת מתקפה נוספת

מלחמת הטיקטוק עולה שלב: אחרי שבחודש האחרון בוצעו תועדו בטיקטוק פרובוקציות אלימות מצד ערביי ירושלים, והובילו גם לתגובות נגד של סרטונים מהפגנות של ארגון להב"ה, בימים האחרונים והמתוחים עלה טרנד חדש המבוסס על השיר "Jalebi Baby". הטרנד המקורי שכבש את העולם בזמן האחרון מבקש מהמשתתפים בו לבחור את ההעדפות שלהם (כמו כסף או אהבה, בחור נמוך או בחור גבוה וכו') - אך כמובן שלסכסוך הישראלי-פלסטיני חוקים משלו.

בגרסה המזרח-תיכונית שלו, כל משתתף בוחר תחילה באיזה צד הוא תומך - דגל ישראל או דגל פלסטין, כשלאחר מכן מגיעות גם כמובן הקנטות כשהמשתתפים הישראליים "בוחרים" באימוג'י של בחילה על פני דגל פלסטין, והמשתתפים הפלסטינים מעדיפים אימוג'י של שירותים או נייר טואלט על פני דגל ישראל. לסרטונים הנ"ל יש מאות אלפי צפיות, כשאנחנו גם נתקלנו בלא מעט סרטונים שמשתתפים בהם חיילי צה"ל, שלא מוותרים על ויראליות בימים קשים.

עוד בוואלה!

"מראה את האמת בפנים": הישראלי שנלחם בפייק-ניוז

לכתבה המלאה

השלב הבא כמובן לאחר שהסרטונים עולים הם התגובות הצפויות, שמזכירים לנו שהאקשן קורה עכשיו בעיקר בטיקטוק (עם כל הכבוד לפוסטים של דואה ליפה). קללות הדדיות, וההאשטגים #FreePalesine ו-#עםישראלחי מככבים לצד מטר של אימוג'ים עם דגלי הלאום במטרה לשמור על הכבוד הלאומי ברשת. כיאה לטיקטוק, הגרסאות השונות זוכות ל"דואטים", בהם כל צד לוקח את הסרטון של השני ועורך אותו עם תגובה הולמת.

"אין ספק שהטיקטוק מגביר את החיכוך בין הצעירים משני הצדדים. הפיד המרכזי של טיקטוק, הפוריו, שונה בתכליתו מאינסטגרם ופייסבוק ומרכז בתוכו תוכן שאינו מבוסס על הלייקים שנתת לעמודים מסוימים או על חברים שלך - אלא על מה שויראלי כרגע. בעקבות כך, ישראלים נחשפים להמון תוכן פלסטיני וכך גם להפך. חשוב להזכיר כי הטרנד הנ"ל מצטרף גם לתיעודים מהמהומות בערים המעורבות ובעזה שצצו גם ב"פוריו" של המוני ישראליים שלא נשארו חייבים בתגובות לסרטונים, בטח באלה בהם נראו אלימות"ֿ, אמר גיא חזק, מנהל רשתות חברתיות ויועץ דיגיטל.

"האלגוריתם של טיקטוק מאפשר למידע להפוך לוויראלי בקלות יתר"

"טיקטוק הפכה בשנה האחרונה מפלטפורמה של ילדים רוקדים לפלטפורמה שמועדפת על אקטיביסטים ותנועות חברתיות, החל מ- BlackLivesMatter ועכשיו לאחרונה עד פלסטינים סביב אירועי הר הבית, והמתיחות מול עזה. לטיקטוק יש יתרון על פני פלטפורמות יותר מסורתיות. בעוד פייסבוק כפלטפורמה לא מצליחה לייצר אירועים ויראליים, ובמקרים רבים אפילו מונעת אותם בעזרת האלגוריתם שלה, האלגוריתם של טיקטוק מאפשר למידע להפוך לוויראלי בקלות יתר (לנוע מאדם לאדם סימולטנית, להגיע לחשיפה של מס' רב של אנשים, לקהלים מגוונים ומהר מאוד)", אמרה פרופ' קרין נהון, המרכז הבינתחומי הרצליה,

"למה? פשוט מאוד, טיקטוק מתבססת פחות על רשימת חברים, ויותר על התוכן המועדף. האלגוריתם מזהה בקלות יחסית, נטיות לתכנים חדשים, וטרנדים של האשטגים, פוסטים וצלילים שמאפשרים גם לתכנים כבדים, כמו הקונפליקט הישראלי-פלסטיני להגיע לקהלים חדשים ורבים. בנוסף, האלגוריתם של טיקטוק מעודד שיתוף מחוץ לפלטפורמה שלו, מה שמחזק את יכולת המידע להתפשט", הוסיפה פרופ' נהון.

״פעילים פלסטינים עושים שימוש בטיקטוק כבר למעלה משנה, והצליחו לייצר קהילות רבות סביב התכנים שלהם״, פרופ' קרין נהון (צילום: אתר רשמי, -)

בכל הקשור לנרטיב הישראלי מול הפלסטיני בטיקטוק, ידם של הפלסטינים על העליונה

"פעילים פלסטינים עושים שימוש בטיקטוק כבר למעלה משנה, והצליחו לייצר קהילות רבות סביב התכנים שלהם עם מספר חשיפות שמגיע למיליונים. למי שעוקב אחרי ההאשטגים שהפכו לוויראלים בסבב הנוכחי, רואה כיצד הנרטיב הפלסטיני מתחבר גם למלחמת הדת, למען מסגד אלאקצא ולמען ירושלים. תכנים ויראלים אלה מתכתבים היטב עם נאום בכירים בחמאס ובגי'האד האיסלמי, כגון איסמעיל הניה "איש לא יכול להישאר מאחור בקרב בירושלים". השימוש הפלסטיני בטיקטוק עובר גם שינויים להתאמת התכנים לטרנדים הרגעיים, כך למשל חל שינוי מהתמקדות במתיחות בשייח' ג'ראח למראות ההפצצות בעזה. אל הפעילות ברשתות החברתיות, חוברים מובילי דיעה, שהם מחוללי ויראליות נוספים. אלה מצליחים לקבע תודעה וסדר יום ציבורי עולמי, כגון גרטה טונברג, נעמי קליין, בלה חדיד ורוג'ר ווטרס שהתבטאו ברשתות החברתיות נגד הנרטיב הישראלי".

"בניגוד לקהל הפרו-פלסטיני, הקהל הפרו-ישראלי, גילה את טיקטוק רק לאחרונה, ועל כן גם פחות מגיע לחשיפה נרחבת. הנרטיב הישראלי כרגע לא ממוקד, ובעיקר נסוב סביב מראות מטחי הטילים הבלתי פוסקים ובין מראות המהומות בערים המעורבות של יהודים וערבים בישראל (ירושלים, לוד, עכו, רמלה, וחיפה). מתקפות הטילים הבלתי פוסקות על תל-אביב, מאפשרות לייצר שינוי תודעה שמשפר את מעמדה של ישראל, אולם עוד מוקדם לקבוע את התוצאה של שינויים אלו", סיכמה נהון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully