"סמארטפונים טובים הופכים לזולים יותר, וסמארטפונים זולים הופכים לטובים יותר", אמר מרקז בראונלי, אחד מהיוטיוברים המוכרים ביותר בעולם הטכנולוגיה באחד מסרטוניו. מדובר במשפט שמאפיין, אולי, בצורה הטובה ביותר את עולם הניידים כיום. עם כניסתן של היצרניות הסיניות כמו שיאומי לשוק העולמי והישראלי בפרט, הקלפים נטרפו והחברות הוותיקות נאלצו להיענות לדרישות החדשות מהצרכנים.
בסמסונג מדובר על סדרות ה-J וה-A, כשהאחרונה מביניהן מתחרה בעיקר מול מכשירי הביניים הגבוהים. ה-A72 לא שונה בהרבה מקודמיו בהיבט הזה והוא אף שומר על הרבה מהתכונות החיוביות שאפיינו את הסדרה. עם זאת, הוא מציג הרבה שדרוגים קטנים, שעל פני השטח היו אמורים להזניק אותו לראש רשימת ההמלצות. כן, אמורים. ה-A72 הוא אמנם מכשיר מצוין, אך תג המחיר שלו גרם לי לתהות לא פעם אם סמסונג היו יכולים להתאמץ מעט יותר כדי לבלוט מול התחרות.
ככה מעצבים סמארטפון
מלבד המסך, שעוד נדבר עליו בהמשך, העיצוב של ה-A72 זהו אחד מהשדרוגים הבולטים ביותר שנעשו מקודמיו. לא אהבתי את העיצוב של ה-A71 וה-A70. לדעתי, הם הרגישו יותר כמו ניסיון לחקות מכשיר דגל שלא "התבשל" מספיק ופחות כמו מכשירים בכמעט 2,000 שקלים. לעומת זאת, הפעם סמסונג בחרה ללכת על קו יותר אלגנטי ומינימלי, והתוצאה, בעיניי, טובה פי כמה מכל הקודמים בסדרה. יש משהו בעיצוב המינימלי שפשוט מושך את העין. עיצוב שלא מתאמץ יותר מדי להיות משהו שהוא לא.
הקימורים השחורים; הסימטריות והעיצוב של בליטת המצלמה; המסגרת האפורה; כולם אלמנטים שמזכירים לי מאוד את העיצוב של אחיו הגדול, ה-Galaxy S21, אבל עם סוג של ענווה. במילים אחרות, אין פה גימיק או השתקפות של האור כדי ליצור צבעים. זה נחלת העבר, ואני מאוד שמח עם ההחלטה הזו. יש אנשים שיקראו לזה בנאלי, ובדיוק עבורם סמסונג מציעה את המכשיר בצבעים סגול, לבן וכחול.
כמו כן, ה-A72, בדומה לקודמיו, מציע גב ומסגרת העשויים מפלסטיק. למען הסר ספק, אפשר להרגיש בחומרים ברגע שנוגעים בגבו של המכשיר, אבל שזה לא יטעה אתכם לרגע. החברה הקוריאנית עשתה עבודה נהדרת בלחבר בין המסגרת לגב המכשיר, ויחד עם העלייה במשקל מקודמו ל-203 גרם, הוא מרגיש מעולה ביד. לרגע לא הרגשתי שמדובר במכשיר ביניים זול, אלא בכזה שמצדיק את המעמד שלו בקטגוריית המחיר - יוקרתי, מסיבי ומרשים.
המסך הטוב בקטגוריה
זה לא סוד שהמסכים של סמסונג הם הטובים ביותר בעולם מכשירי האנדרואיד. כל ביקורת שאי פעם כתבתי על אחד ממכשירי הדגל שלהם זיכתה אותם בפסקה מלאת שבחים בנושא, וזה ממש לא הולך להיות שונה כאן. עם פאנל Super AMOLED בגודל 6.7 אינץ' וברזולוציית 2400x1080, המסך של ה-A72 נראה כאילו נלקח מאחד ממכשירי הדגל, כמעט. הוא גדול יותר, צבעוני יותר, בהיר יותר עם יכולת להגיע לרמת בהירות של 800 ניט ועכשיו גם חלק ומהיר יותר. כן, בדומה לאחיו הגדולים, הוא מגיע עם מסך בעל קצב ריענון של 90 הרץ, די והותר לקטגוריה המחיר בה הוא נמצא.
בדומה להרבה ממתחריו, הוא כולל מגרעת מינורית בחלקו העליון והמרכזי על מנת לאכלס את המצלמה הקדמית, ומניסיוני, עם הזמן לומדים להתעלם ממנה. מדובר בשיפור משמעותי מול ה-A71, וחד משמעית כזה מבורך, שכן נהניתי מאוד לצפות בתוכן כמו נטפליקס בשבועות שהשתמשתי בו. הצבעים היו רווים והחדות ללא ספק הייתה מרשימה, לכן אני יכול לומר בכנות שזה המסך הטוב ביותר שראיתי באזור קטגוריית המחיר הזו. כל הכבוד סמסונג.
לא ה"ביצועיסט" המוביל בזירה
בואו נוציא את זה כבר עכשיו מהדרך. ה-A72 עולה 1,799 שקלים. תג מחיר הוגן למדי, גם אם מעט גבוה, עבור מכשיר ביניים, וזאת כמובן במידה שהוא מספק תמורה טובה. פה, לצערי, ה-A72 נופל ביחס למתחרים שלו. הסמארטפון מגיע עם ערכת השבבים סנאפדרגון 720G ו-6 גיגה של זיכרון ראם. לשם ההשוואה, ה-A52 של סמסונג מגיע עם נתונים זהים תמורת 1,379 שקלים, תג מחיר הרבה יותר הגיוני לנייד עם המעבד הזה. מתחרים כמו הוואן פלוס נורד והפוקו F3 מציעים מעבדים טובים משמעותית בתג מחיר דומה לזה של ה-A72. אפילו ה-A71, המכשיר שאותו ה-A72 מחליף, מגיע עם הסנאפדרגון 730.
בעיניי מדובר בבחירה לא ברורה וקצת מאכזבת, במיוחד מתוך מחשבה על אנשים שירצו להשתמש בו במשך כמה שנים. מה גם שקוואלקום הכריזה לאחרונה על מעבדים חדשים בסדרת ה-700, שעתידים להיטמע במכשירים חדשים כבר בחודשים הקרובים, מה שבנוסף להכל יהפוך את המעבד ב-A72 למיושן.
עם זאת, אתוודה ואומר שה-A72 לא הרגיש לי איטי בשום שלב לאורך השימוש שלי בו. זה לא סוד שעם מעבד נמוך יותר מגיעים ביצועים נמוכים יותר בהתאם, אבל בהחלט אפשר לומר שהמעבדים במכשירי הביניים היום הם לא חלשים בשום קנה מידה. הסמארטפון של סמסונג הריץ את מערכת ההפעלה וכל האפליקציות שהעמסתי עליה ללא כל שיהוק, גם כשהמסך היה מוגדר באופן תמידי על קצב רענון של 90 הרץ. נכון, הוא לא הריץ לי את כל המשחקים הכי כבדים ב-90 פריימים לשנייה, אבל גם לא ממש ציפיתי שיעשה את זה מלכתחילה. כמה שבועות של שימוש, מניסוני, לא ממש השפיעו על המהירות. השאלה האמיתית היא אם ההצהרה הזאת תחזיק גם עוד שנתיים.
דבר שאומר לחיוב לעומת ה-A71 הוא שסמסונג הוסיפה כעת הגנה מפני מים ואבק בתקן IP67, תקן שאני תמיד שמח לראות בכל מכשיר. כמו כן, הסוללה המשודרגת כעת בנפח 5,000 מיליאמפר-שעה והביצועים שלה היו מצוינים. בשימוש יחסית גבוה, הצלחתי כמעט תמיד לקבל מעל ליום של חיי סוללה, לפעמים כמעט יומיים. היא ללא ספק בין הטובות ביותר שנתקלתי בהן בסמארטפון. הטעינה המהירה המוצעת כאן (25 וואט) היא אמנם לא המהירה ביותר בשוק, אבל היא עושה את העבודה. הצלחתי להגיע ל-50 אחוזים אחרי קצת יותר מחצי שעה ול-100 אחוזים אחרי כשעה ורבע.
בנוגע לתוכנה, היו דברים טובים ושוב גם היו דברים שפחות. סמסונג מבטיחה למשתמשי המכשיר ארבע שנים של עדכוני אבטחה. מדובר בבשורה מבורכת שלא מגיעה מהרבה יצרניות, ואני שמח לראות את זה מגיע מסמסונג, שכידוע, בעלת לא מעט כוח השפעה בתעשייה. עוד המכשיר מגיע עם גרסת האנדרואיד האחרונה הזמינה כיום, אנדרואיד 11, היישר מהקופסה ללא צורך בעדכון עתידי. הגרסה כאן עטופה בממשק המשתמש של סמסונג, One UI 3.1, שמביא איתו שלל תכונות ושיפורים לצד עיצוב טיפה יותר מודרני מזה של השנה שעברה. לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי, אבל כזה שאפשר לשים לב אליו די בקלות.
תוכלו למצוא פה אפשרות למסך Always-On, אפשרות להפעיל שני חשבונות ווטסאפ שונים במקביל וכמובן את העוזרת הקולית ביקסבי, שאפשר לבטל יחסית בקלות. החיסרון המשמעותי היחיד שאוכל לומר על התוכנה היא כמות האפליקציות המיותרות והפרסומות שסמסונג שילבה בה. לא ניתן לסיים את הגדרת המכשיר בלי לעבור קודם במסך שממליץ לכם להוריד אפליקציות ומשחקים, וגם כשסימנתי שאינני מעוניין בכך, הוא עדיין הוריד לי כמה מהן כמו Wish, משחק פאזל של כלבים וכמה נוספים. זו הדרך של סמסונג להריץ פרסומות על התוכנה שלה, אבל כשחברות אחרות נוטות שלא לעשות זאת עם מכשירי הביניים הגבוהים שלהם, כך הייתי מצפה גם מסמסונג.
מערך צילום קלאסי למכשיר ביניים
ה-A72 מגיע עם מערך צילום חדש ומשודרג הכולל ארבע עדשות: האחת עיקרית של 64 מגה-פיקסל, השנייה 8 מגה-פיקסל טלפוטו עם פי 3 זום אופטי ופי 30 דיגיטלי, השלישית 12 מגה פיקסל בזווית רחבה והרביעית מאקרו 5 מגה-פיקסל. עוד לפני שבכלל אתייחס לאיכות הצילום, אני רוצה לומר לסמסונג ושאר היצרניות - מערך הצילום צריך לשים דגש באיכות ולא בכמות. עדשת המאקרו, לדעתי, חסרת שימוש כמעט לחלוטין אלא אם אתם מתכוונים לצלם דברים ממש ממש מקרוב. שאר העדשות היו נהדרות וסיפקו איכות צילום מצוינת. העדשה הראשית הצליחה להפיק תמונות מעולות בתנאי תאורה טובים, ולצידה, עדשת הזום סיפקה תמונות מצוינות חדות ורוויות ללא איבוד פרטים גם בזום אופטי של פי 3. בתנאי תאורה טובים פחות, המצלמה התקשתה יותר להפיק תמונות טובות, ולרוב הן לוו ברעש ובתת חשיפה. בסופו של דבר, מדובר במערך צילום קלאסי וסביר מאוד למכשיר ביניים.
סיכום
אנסה לסכם בקצרה את מחשבותיי על מכשיר הביניים החדש של סמסונג: תחילה, העיצוב החדש יפהפה גם בהיותו מינימליסטי מאוד, המסך שלו הוא בין הטובים ביותר שראיתי במכשירי ביניים ואף שווה ערך לכמה ממכשירי הדגל בשוק היום, חיי הסוללה שלו נהדרים עם כמעט יומיים של שימוש לפני שהוא מתרוקן לגמרי, מערך צילום סביר בהחלט, הבטחה לשדרוגים בתוכנה והגנה מפני מים ואבק בתקן IP67. ה-A72 ללא ספק קולע בכל הדברים הבסיסיים שהייתי מצפה ממנו. מצד שני, החומרה שלו כבר מיושנת וחלשה במעט אפילו מהדגם של השנה שעברה והוא אינו כולל תמיכה בדור החמישי, התוכנה שלו מלאה באפליקציות ומשחקים מיותרים שככל הנראה תמחקו, וביחס למתחרים, הוא פשוט לא מספק תמורה מספיק טובה למחירו העומד על 1,799 שקלים.
אז למי בדיוק המכשיר הזה מיועד? ככל הנראה לאנשים שמחפשים מכשיר למולטימדיה וצפייה בסרטים ולא מוכנים להתפשר על האיכות בגזרה הזו. המכשיר יהיה מצוין גם עבור אלה שמחפשים מכשיר בעל מערך צילום סביר מאוד וחיי סוללה מצוינים בטווח המחירים של מכשירי הביניים. אחרים המחפשים מכשיר שיותר מוכן לעתיד ובעל ביצועים טובים יותר, כדאי שיעיפו מבט על המתחרים, או לפחות ימתינו כמה חודשים עד שהסבב הבא של מכשירי הביניים יגיע.