לוויין סיוע: איך הציל מאסק את אוקראינה מניתוק מהרשת

כשמיכאלו פדורוב, סגן ראש הממשלה והשר לשינוי דיגיטלי של אוקראינה כתב בשבת שעברה בקשת עזרה מאילון מאסק להשאיר את ארצו מחוברת לאינטרנט תחת המתקפות הרוסיות, הוא לא ציפה לתגובה כל כך מהירה.

פדורוב כתב "אילון מאסק, בשעה שאתה מנסה ליישב את מאדים, רוסיה מנסה לכבוש את אוקראינה! בשעה שהרקטות שלך נוחתות בהצלחה מהחלל, הרקטות הרוסיות תוקפות אזרחים אוקראינים. אנחנו מבקשים ממך לספק לאוקראינה תחנות סטארלינק, ולבקש מהרוסים לסגת".

סטארלינק, למי שלא מכיר, הוא שירות האינטרנט בלוויין, שחברת החלל של מאסק SpaceX מקדמת ומוכרת מזה כמה שנים. החזון של מאסק מדבר על עשרות אלפי לוויינים שיקיפו את כל כדור הארץ (התכנון הוא 30,000 כאלה), ויאפשרו חיבור לאינטרנט מכל נקודה על הכדור ללא תלות בתשתיות קרקעיות, כמו שאלה שנהרסו במתקפה הרוסית.

אז לפנות לרוסים בבקשה נרגשת לסגת משטחי אוקראינה, מאסק לא צייץ (אם כי הוא עוקץ את הרוסים ולועג להם לא מעט), אבל שעות אחרי התחינה הנרגשת של פדורוב, צייץ מאסק: "שירות סטארלינק כעת פעיל באוקראינה. מסופים נוספים בדרך".

מאסק הבטיח וקיים: ואכן, צלחות קליטה נוספות של סטארלינק (הדומות לצלחות של טלוויזיה בלוויין, ומשמשות גם מושב מקורי לחתולים), הגיעו ביום שני לאוקראינה המופגזת. בכך הפכה מערכת האינטרנט הלוויינית של מאסק לחיבור האינטרנט היציב היחיד באוקראינה שלא שייך למדינה הפולשת, רוסיה.

על אף שמאסק קיים את הבטחתו, וכעת הלוויינים של סטארלינק והצלחות של השירות מאפשרים לאזרחי אוקראינה להמשיך להתעדכן, לשתף ולספר לעולם על הזוועות שרוסיה מעוללת למדינתם, החיבור המתקדם והמהיר לרשת גרם לבעיות חדשות לצוץ.

ראשית, יחידות הקליטה עצמן זקוקות לחשמל כדי לפעול, ובמסגרת ההפצצות וההפגזות הרוסיות מן הסתם, גם תשתיות החשמל של אוקראינה נפגעו. פדורוב ביקש לשלוח לארצו גנרטורים, אבל למאסק הייתה בעניין הזה עצה טובה אחרת - להשתמש בלוחות סולאריים במקום גנרטורים התלויים בדלק. מאסק ציין שלוחות סולאריים גם לא מייצרים חתימת חום העלולה לשמש את הרוסים לאיתור מטרות לתקיפה.

פדורוב מצדו ענה לו שהמדינה שלו אפעס, קצת קרה וחורפית יותר מקליפורניה שטופת השמש, ובנוסף, העשן הכבד מההפצצות ימנע שימוש יעיל בלוחות. בעניין הזה מאסק ענה לו שהוא יופתע מהיכולות שלהם, וכי לוחות סולאריים פועלים גם בתנאים האלה. במקביל, מאסק אמר שתחנות הקליטה הנשלחות לאוקראינה יכוונו לצמצום צריכת הזרם שלהן, כך שיהיה ניתן להפעיל אותן אפילו מחיבור מצת חשמלי של רכב.

בעיה אחרת היא שהשימוש בצלחות הופך אותן ל-"משואות" שהרוסים יכולים לאתר - ובעצם הן מציירות מטרה על הגב של המשתמשים, כי הרוסים עלולים להפציץ את המשתמשים לפי המיקום של הצלחות. כך הזהיר ג'ון סקוט-ריילטון, חוקר בכיר בפרויקט סיטיזן לאב של אוניברסיטת טורונטו (אותו הפרויקט שעוקב באדיקות אחרי מעללי NSO ופגסוס).

"לרוסיה יש עשרות שנים של ניסיון של פגיעה באנשים על ידי טיווח של התקשורת הלוויינית שלהם", הסביר סקוט ריילטון בסדרה של ציוצים. מאסק התייחס לכך הלילה ממש בזמן כתיבת שורות אלה וצייץ: "אזהרה חשובה: סטארלינק היא כרגע מערכת התקשורת הלא-רוסית היחידה שעדיין פועלת בחלקים מאוקראינה. הסיכוי שהיא מטווחת הוא גבוה. אנא השתמשו בזהירות". מאסק ביקש מהאזרחים האוקראיניים המותקפים להפעיל את המערכת רק לצרכים חיוניים, להרחיק את צלחת הקליטה ככל האפשר מאנשים, ואפילו לשים הסוואה על הצלחת כדי שלא תיראה ותחשוף את המשתמשים להפצצה רוסית.

מאסק ממש לא לבד. חברות מערביות רבות הציעו את עזרתן לאוקראינה כדי לשמור את התשתיות שלה פועלות תחת המתקפה הרוסית. ניסיון העבר מלמד שהרוסים מלווים את התקיפות הפיזיות שלהם במתקפות נרחבות גם במרחב הקיברנטי, במטרה להרוס ולשתק את תשתיות הרשת של המדינה המותקפת.

כך למשל חברת האבטחה ביטדפנדר שהמטה שלה נמצא ברומניה, חברה למשרד הגנת הסייבר הלאומי של רומניה (המקבילה למערך הסייבר הלאומי שלנו), והציעה את עזרתה בניתוח איומים וטכנולוגיה לטובת עסקים אוקראיניים הנמצאים תחת מתקפה. הם גם מציעים את הגישה הזו לכל גוף ציבורי בנאט"ו או באיחוד שרוצים לשפר את ההגנה שלהם בפני מתקפה אפשרית.

"אנחנו מלאים בצער על הפעולה המלחמתית האכזרית ללא התגרות כנגד אזרחיה החופשיים של אוקראינה, ואנחנו מחוייבים לעשות לעשות ככל שביכולתנו לתמוך בהם ולבני בריתנו בנאט"ו", אמר פלורין טלפס, מייסד שותף והמנכ"ל של ביטדיפנדר. "כרומנים גאים וחברה של אזרחי העולם אנו ניצבים עם שכנינו מצפון שנלחמים בגבורה על עתידם".