זוכרים שבספטמבר האחרון נאס"א ריסקה חללית אל תוך אסטרואיד כדי לבדוק האם היא יכולה להשפיע על מסלולו? אז הניסוי, שנקרא DART (ראשי תיבות, אבל גם המילה חץ לוח באנגלית), הוכתר כהצלחה. מחקר שפורסם החודש, מאשר שהמשימה של נאס"א הצליחה, וכעת יש לאנושות יכולת להסיט אסטרואידים שעלולים לפגוע בנו ולמנוע תסריטים כמו זה של הסרט "ארמגדון" (ולא, ברוס ויליס לא צריך לטוס לחלל בשביל זה).
סוכנות החלל האמריקאית פירטה את עיקרי הממצאים בפוסט בבלוג שלה השבוע, בתוספת הסבר כי טכניקה ה-"הפגיעה התנועתית", שזו בעצם צורה יפה להגיד "מה קורה כשעצם פוגע בעצם אחר", אכן יכולה לשמש כאמצעי יעיל להגנת הכוכב.
"הממצאים האלה מתווספים להבנה היסודית שלנו של אסטרואידים, ובונים מסד לעיקרון שבו האנושות תוכל להגן על כדור הארץ מפני אסטרואידים מסוכנים על ידי הטיית מסלולם", כותבת ניקולה פוקס, עוזרת מנהל נאס"א למדע. הממצאים הם חלק מארבעה מחקרים שפורסמו במגזין "נייצ'ר", המתארים את משימת DART מבחינה מחקרית.
המשימה, שאירעה ב-26 בספטמבר, שינתה את מסלולו של הירחון "דימורפוס" ב-33 דקות (דקה כחלק של מעלה, לא יחידת הזמן), לפי המחקר. הפגיעה של DART גרמה לנשורת מהאסטרואיד, הידועה בשם אג'קטה. ההדף של הנשורת, כך מתגלה תרם יותר לשינוי המומנטום של האסטרואיד מאשר פגיעת הטיל עצמו.
לפי המחקר, יהיה ניתן להדוף בשיטה זו אסטרואידים דומים בהיקפם לדימורפוס, בקוטר של כקילומטר, בלא צורך במשימת תצפית מקדימה. ברם, החוקרים מזהירים שכדי להיערך בהתאם צריך להיות זמן התרעה הולם - באופן אידיאלי עשורים או לכל הפחות שנים לפני מועד הפגיעה המשוער.
בסך הכל, המשימה והמחקר מעניקים תחושה של אופטימיות לגבי היכולת שלנו להתמודד מול סלעים גדולים בחלל הטסים לכיווננו. המחקר אבל מסיים בנימה מרגיעה יחסית: לא ידוע על אסטרואיד המאיים ישירות על כדור הארץ במאה הקרובה.