המהפכה נגד המונופולים: גוגל היא רק הראשונה בתור לשלם את המחיר

בשנות התשעים התנהל כנגד מיקרוסופט משפט מונופול מתוקשר, על כך שהשתמשה בכוחה המונופוליסטי בשוק מערכות ההפעלה למחשבים (עם ווינדוס) כדי לקדם את הדפדפן שלה אקספלורר, ולמחוץ למעשה מתחרים קטנים יותר כמו נטסקייפ. הפסיקה שנפסקה הבוקר נגד גוגל וההכרזה עליה כמונופול, היא די דומה, בהבדל אחד משמעותי: גוגל שילמה ליצרניות של מחשבים, דפדפנים וסמארטפונים כמו אפל, סמסונג ומוזילה (הגוף שמאחורי פיירפוקס), מיליארדי דולרים כדי שיהפכו את מנוע החיפוש שלה לברירת המחדל בדפדפן או במכשיר. בכך, קבע בית המשפט לערעורים כי גוגל בעצם פגעה בחדשנות, במתחריה ובתמריץ הכללי לפתח מנועי חיפוש המתחרים בה בחיפוש ברשת ובמכירת מודעות מבוססות חיפוש.

כמה מכם שמעו על DuckDuckGo? או על קוואנטפלוס או על אקוזיה? אני אשער שלא הרבה, אבל יש סיבה לכך: עם השנים הפכה להיות גוגל שם נרדף לחיפוש ברשת, ברמה ששם החברה הפך לפועל מילוני בשפה האנגלית - לגגל מישהו. אין עדות טובה מכך לזה שגוגל שולטת שליטה מונופוליסטית בשוק החיפוש ברשת. אבל גוגל גם נקטה בצעדים ברוטליים כדי להבטיח את המשך השליטה הזו (שמניבה לה עשרות או מאות מיליארדי דולרים בשנה), ושילמה כסף לחברות טכנולוגיה אחרות, כדי שיהפכו את גוגל למנוע ברירת המחדל במכשירים ובדפדפנים שלהן.

כך למשל, ההסכם של גוגל עם אפל, מוערך בשווי של 20 מיליארד דולר. כלומר, גוגל ממש דחפה כסף לחברות אחרות לידיים כדי להבטיח את עליונות המוצר שלה, וזו כבר פרקטיקה לא חוקית, לפי בית המשפט.

רק כדי לסבר את האוזן בעניין, קצת מספרים: לפי הפסיקה, נתח השוק של גוגל בשוק החיפוש ברשת גדל מ-80 אחוזים ב-2009, ל-90 אחוזים ב-2020. לשם השוואה, מנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג, מחזיק רק בששה אחוזים מהשוק. "אם אכן יש תחרות חופשית בתחום מנועי החיפוש ברשת", כתב השופט מאטה, "הרי שהיא לא באה לידי ביטוי בדרכים מוכרות, כמו נתחי שוק משתנים, אובדן הכנסות (לגוגל) או מתחרים חדשים", קבע.

ומה קורה עכשיו? לא ברור. ההחלטה של השופט מאטה, שקיבל את רוב הטענות של משרד המשפטים האמריקאי, היא רק פסק דין שמכיר באשמה של גוגל (הפרה של סעיף 2 של חוק שרמן, חוק ההגבלים העסקיים המודרני של ארצות הברית שחוקק ב-1980), והכרזה עליה כמונופול, וגוגל כמובן הודיעה שתערער גם על הפסיקה הזו. העניין הוא שגזר הדין ודרישת תרופות מגוגל לתיקון המצב טרם הוחלט. הצעדים יכולים לנוע בין הטלת מגבלות על גוגל בפעילותה בתחומים מסויימים, ועד הוראה לפירוק מבני של עסקי מנוע החיפוש שלה, כלומר פירוק מבני של גוגל בעצמה.

אבל גוגל היא רק הראשונה בתור. הפסיקה של הבוקר היא הראשונה בגל של תביעות שהוגשו נגד ענקיות טכנולוגיה בארצות הברית - התביעות הראשונות שהגישו הרשויות בארצות הברית נגד ענקיות טכנולוגיה מאז המשפט המתוקשר ההוא של מיקרוסופט בשנות ה-90, ושהסתיים רק בתחילת שנות האלפיים, כלומר מזה כשני עשורים.

אמזון, אפל ומטא (לשעבר פייסבוק), כולן עומדות בפני תביעות מונופול דומות. גוגל בעצמה עומדת להיכנס לסיבוב התגוששות שני עם הממשל, גם בשל אחיזת הברזל שלה בשוק הפרסום המקוון. פסיקתו של השופט מאטה עשויה להתוות את הדרך לפסיקות של השופטים שיבואו אחריו, כך שגם במחלקות המשפטיות של שאר ענקיות הטכנולוגיה יקראו בעיון ובחשש את פסק הדין שיצא הבוקר (שני).

באופן כללי, בממשל האמריקאי גוברת חוסר הסבלנות כלפי ענקיות הטכנולוגיה, על אף שאלה שופכות מיליונים של דולרים על המחוקקים בגבעת הקפיטול במסעות הבחירות שלהם. דמויות מוכרות במפלגה הדמוקרטית כמו אליזבת וורן מטיפות מזה שנים להטיל מגבלות ופיקוח נוקשה יותר על ה-"ביג טק", חמש ענקיות הטכנולוגיה (אפל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטא), אבל זה לא שמהמפלגה הרפובליקנית תבוא להם ישועה: ג'יי די וואנס, סגנו המיועד של טראמפ, גם הוא מלא ביקורת כלפי כוחן המונופוליסטי של ענקיות הטכנולוגיה ומאמין גדול בביזור. זאת בשעה, שהביג טק הן ההפוך הגמור מביזור.

אם הפסיקה נגד גוגל מעידה על תחילתה של מגמה, הרי ש-"שבע השנים הטובות" של ענקיות הטכנולוגיה עומדות להסתיים, והשנים הקרובות יהיו רזות ומרות יותר בשביל החברות שמעצבות את עולם הטכנולוגיה עבור כולם.