תעלומת "רוזוול הרוסי" - העב"ם בצורת כדור אדום לוהט שהתרסק על ההר

גבעה 611 היא מדרון הר שבו תושבים מקומיים צפו בכדור אדום לוהט שטס כחצי מייל מעל הקרקע ולפתע צלל אל האדמה אי שם בשנות ה-80. ההתרסקות, שכונתה תקרית רוזוול עם רוסיה, נבדקה על ידי מדענים סובייטים, שגילו ממצאים מדהימים.

תושבים מקומיים ירדו אל המכתש ליד דלנגורסק שבמזרח הרחוק של רוסיה ואספו טיפות מתכתיות מסתוריות בעלות הרכב כימי לא מוסבר. החומר המסתורי, שנקרא גם "זכוכית מתכתית" (סגסוגת בעלת מבנה דמוי זכוכית), היה כה חזק, שהדבר היחיד שיכול היה לחתוך דרכו היה להב מסור יהלום.
כעת, 39 שנים לאחר האירוע, החוקר הבריטי פיליפ מאנטל כינה את המקרה "רוזוול הרוסי" - על שם ההתרסקות המפורסמת של עב"ם במדבר ניו מקסיקו, ארה"ב, בשנת 1947.

בספרו "תקרית רוזוול הרוסית ומקרי עב"ם מדהימים אחרים מברית המועצות לשעבר", שנכתב יחד עם פול סטונהיל, חושף פרטים מצמררים חדשים על ההתרסקות שהתרחשה ב-29 בינואר 1986. מאנטל, לשעבר מנהל החקירות של איגוד חקר העב"מים הבריטי, אמר ל-"The Sun": "חלק מעמיתינו מאמינים שלרוסיה יש טכנולוגיה חוצנית מאירוע זה, אך עד כה הם לא הצליחו להבין אותה - בדיוק כמו עמיתיהם ברוזוול בשנת 1947".

עדים שונים צפו בהתרסקות ותיעדו את מה שראו. יבגני סרברוב, שהיה תלמיד בית ספר באותה תקופה, ראה את האובייקט צולל לכיוון כדור הארץ וציין כי לא היה לו זנב.

ואילו ו. קורוטקו, עורך העיתון המקומי Trudovoye Slovo, היה בקרבת ההר בזמן ההתרסקות של העב"ם. הוא כתב: "מזווית העין ראיתי משהו שנפל על ההר. הייתה פגיעה לא ברורה, לא מהדהדת, אך די חזקה. הרעש נמשך פחות משנייה. הייתה התפוצצות ולהבות גדולות בצבע אדום-לבן. נראה שמשהו נבלע בתוך אש עוצמתית. הכדור היה בקוטר של בערך מטר אחד. האש שאגה".

מכונאי בשם ו. קונדקוב היה בתחנת אוטובוס מקומית וראה את העב"ם חוצה במהירות את עיירת הכורים הקטנה. הוא אמר שהאובייקט היה עגול, ללא בליטות או חורים, ונראה כאילו עשוי ממתכת הדומה לפלדת אל-חלד. מיכאיל גרשטיין, החוקר הבכיר של עב"מים ברוסיה, סיפר כי עדים רבים השוו את האש שבערה באתר להבהקה חשמלית בריתוך.

ב־2 בפברואר 1986, ימים ספורים לאחר הפגיעה, חיפשו תלמידי בית ספר מקומיים את האתר ומצאו גדם עץ שרוף, חור באדמה וענפים שנשברו על ידי האובייקט הנופל. הם אספו סלעים ושרידים, לצד טיפות מותכות של חומר מוזר בעל גוון מתכתי, ולקחו הכול למוזיאון המקומי.

ולרי דבוז'ילני, מנהל המוזיאון, החל לחקור את החומר ושיתף פעולה עם ו. ברליזוב - מומחה מקומי למטאוריטים. מתוסכל מהיעדר תשובות, הוא החליט להוביל בעצמו צוות מדענים אל ההר. מאוחר יותר תיאר דבוז'ילני לעיתונאים כיצד העב"ם פוצץ גוש סלע עצום במקום הפגיעה - בגודל של כשני מטרים מעוקבים - וכי 10 מטרים רבועים של שלג "התאדו" מהאתר. הצמחייה נשרפה, והאדמה כוסתה בסימני חריכה עזים. חיפוש יסודי בשטח חשף 30 גרם מאותו חומר יוצא דופן, שהתמצק לטיפות כהות. בין הממצאים נמצאו גם "רשתות זעירות" שכללו חוטים דקים מאוד, חלקם שזורים בחוטי זהב דקיקים.

ולרי לקח את ממצאיו למעבדה מתקדמת, שם התגלתה סגסוגת יוצאת דופן של עופרת עם עד 17 יסודות נוספים, בעלת מבנה של זכוכית מתכתית - תופעה נדירה ביותר בטבע. בדיקות נוספות חשפו תכונות מוזרות: אחת ה"רשתות הזעירות" הכילה לולאה דקה שנעלמה באופן מסתורי כאשר ניסו ליישר אותה כדי לבחון אותה מקרוב. ד"ר אלכסיי קוליקוב, דוקטור למדעי הגיאולוגיה והמינרלוגיה ברוסיה, אמר כי הטיפות דומות ל"פחמן זכוכיתי", אך לא הצליח להסביר כיצד נוצר חומר זה.

בקיץ של אותה שנה דווחו תצפיות נוספות של עב"מים באזור על ידי טייסים ואנשי צבא מבסיס אווירי מקומי. פיליפ מאנטל, בן 66 מפונטפרקט שבמערב יורקשייר, סיכם ואמר: "נראה שיש קונצנזוס שתקרית גבעה 611 עשויה להיות בעלת הסבר קונבנציונלי, אך מהו בדיוק - עדיין לא ברור. חוקרים אחרים, כמובן, חלוקים על כך. יש בהחלט קווי דמיון למקרים במערב, כמו תקרית רוזוול. ללא קשר לכך, זהו מקרה מרתק שוודאי יחשוף מידע ותיאוריות נוספות בשנים הבאות."