מסע בזמן - מעבר בין שתי נקודות בזמן - הוא נושא פופולארי במדע הבדיוני החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו אנו. בשלל ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה ראינו כיצד בני אדם נכנסים למכונה כלשהי, מטיילים להם לעבר או לעתיד וצוברים הרפתקאות. המציאות, לצערנו, מעט יותר מבולבלת. לא כל המדענים מאמינים שמסע בזמן אפשרי בכלל. חלקם אפילו בטוחים שכל ניסיון לנסוע בזמן יהיה קטלני, אבל ישנם כאלה שטוענים שלא רק שזה אפשרי, אלא שהם כבר עשו את זה, בערך.
אז האם מה שנחשב עד היום לחלום הוליוודי בלתי-אפשרי עומד להפוך למציאות? תיאוריית המסע בזמן קיבלה לאחרונה זריקת מציאות מפתיעה: חוקרים מווינה הצליחו להחזיר את הזמן לאחור עבור חלקיקים בודדים. פריצת הדרך הקוונטית הזו לא שולחת אותנו עדיין לעבר או לעתיד, אבל היא מקרבת את המדע צעד אחד לנגיעה במנגנון הזמן עצמו.
הניסוי המדובר נערך על ידי צוות פיזיקאים מהאקדמיה האוסטרית למדעים ומאוניברסיטת וינה, בהובלת מיגל נבסקואס ועמיתו פיליפ וולתר. את הממצאים הם פרסמו בכתבי עת מדעיים מובילים כמו Optica ו־Quantum, וגם באתר ה־arXiv הפתוח לקהילת המדענים.
ננסה להסביר
במרכזו של המחקר עומד מתקן ניסיוני בשם "quantum switch" - מתג קוונטי שמתפקד, בפשטות מסוימת, כמו שלט-רחוק לחלקיקים. החוקרים השתמשו בו כדי לשלוח פוטון דרך גביש, ואז החזירו אותו בדיוק למצב שבו היה לפני שיצא למסע. התוצאה: הפוטון "חווה" חזרה בזמן, מבלי שהעולם סביבו השתנה.
נבסקואס עצמו הסביר את ההבדל כך: בעולם הפיזיקה הקלאסית, סרט מוקרן מהתחלה ועד הסוף, בלי אפשרות להתערב. בעולם הקוונטי, לעומת זאת, יש לנו "שלט": אפשר להריץ אחורה לסצנה קודמת, או לדלג קדימה לקטע הבא. האנלוגיה הזו אולי נשמעת פשוטה, אבל מאחוריה מסתתרת תופעה עמוקה - יכולת לשנות את הכיוון של הזמן עבור חלקיקים זעירים.
ולא מדובר רק בנסיעה לאחור. באחד הניסויים, הצוות הצליח גם להאיץ את הזמן קדימה: הם לקחו עשר מערכות זהות, "גנבו" שנה של הזדקנות מתשע מהן, והעבירו את כל השנים הללו לעשירית. התוצאה: מערכת אחת הזדקנה עשר שנים בשנה אחת, בעוד תשע האחרות נותרו ללא שינוי. מהצד זה נראה כמעט כמו קסם - אבל מדובר בפיזיקה קוונטית טהורה.
עוד בנושא
המציא מכונת זמן ונעלם: "מאמינים שגופתו נמצאה בשנות ה-30"
הפרופסור שמנסה כל חייו להמציא מכונת זמן כדי לפגוש את אביו המנוח ממש קרוב לסיום
Boffins are on the verge of cracking human time travel after sending particles back into the past.https://t.co/m4S79qat7X pic.twitter.com/SIXLu2MnRS
— Daily Star (@dailystar) August 25, 2025
המשמעות מרחיקת לכת. המציאות פחות מלהיבה
אבל רגע לפני שמישהו שולף את הדלוריאן מהחנייה - חשוב להדגיש: הפריצה הזו לא תאפשר לבני אדם לטייל בזמן. גוף אנושי מכיל כמות עצומה של אינפורמציה פיזיקלית - אינסוף מצבים, תאים ותהליכים - והחוקרים מעריכים שיידרשו מיליוני שנים של חישובים רק כדי להחזיר אפילו שנייה אחת מחייו של אדם אחורה. גם אם נניח מישהו בתוך קופסה מבודדת לגמרי מכל השפעה חיצונית, הסיכוי שהפרוטוקולים הללו יצליחו עליו הוא קרוב לאפס.
במילים אחרות:במילים אחרות: אף אחד לא יזמין בקרוב כרטיס טיסה לרומא של יוליוס קיסר, וגם לא יקפוץ לבקר את נינו העתידי. לפחות לא באמצעות השיטה הזו.
ובכל זאת, המשמעות של הניסוי מרחיקת לכת - רק בכיוון אחר. במקום לעסוק בפנטזיות על מסעות לעבר, המדענים עצמם רואים כאן כלי אדיר ליישום מעשי: שיפור דרמטי של מחשבים קוונטיים.
מחשוב קוונטי מתמודד עם בעיה מרכזית - מערכות עדינות נוטות לקרוס או לספוג טעויות בגלל רעשים זעירים. אם קיים "כפתור הרצה לאחור" לחלקיקים, הוא יכול לאפשר לתקן שגיאות, לשחזר חישובים ולבנות מחשבים יציבים הרבה יותר. מבחינה טכנולוגית, זה אולי פחות רומנטי מאשר לנסוע לפגוש את פרעה או את אלברט איינשטיין - אבל ההשלכות שלו על עתיד המדע, הרפואה והבינה המלאכותית עצומות.
אז לא, אף אחד מאיתנו לא יארוז בקרוב מזוודה לשנות ה־80 ולא יפגוש את עצמו בגיל צעיר יותר. אבל עצם הרעיון שמדענים הצליחו לגעת בכיוון של הזמן - להריץ אותו קדימה או אחורה עבור חלקיקים כבר שובר את הגבולות שבין דמיון למציאות.
פריצות הדרך הקוונטיות של ימינו אולי לא יספקו לנו מכונת זמן כמו שהייתה למרטי מקפליי, אבל הן בהחלט יובילו לעולם שבו מחשבים מסוגלים "להחזיר את הגלגל אחורה" כדי לתקן את עצמם. ובסוף, זה אולי לא מסע לעבר אלא מסע לעתיד שבו נוכל לשלוט טוב יותר בהווה.