קרן ויקימדיה, המפעילה את ויקיפדיה, מפרסמת אזהרה חמורה על השפעת הבינה המלאכותית על אמינות הידע באינטרנט - אך בין השורות נשמעת בעיקר דאגה לעתידה של ויקיפדיה עצמה. בפוסט שפרסם מרשל מילר, מנהל המוצר הבכיר בקרן, הוא מצביע על ירידה של כ-8% בצפיות בדפי האתר בשנה האחרונה, ומאשים בכך את עליית הצ'אטבוטים מבוססי מודלים שפתיים (LLM) ואת מנועי החיפוש שמציגים סיכומי מידע מוכנים, לעיתים קרובות על בסיס תוכן שמקורו בויקיפדיה. לדבריו, "אנחנו מאמינים שהירידה משקפת את השפעת הבינה המלאכותית והמדיה החברתית על הדרך שבה אנשים מחפשים מידע - במיוחד כשהתשובות ניתנות ישירות, לעיתים מתוך ויקיפדיה עצמה".
אלא שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, נדמה כי הבעיה של ויקיפדיה אינה רק בכך שאנשים פחות לוחצים על קישורים, אלא בכך שהתיווך האנושי שהיא מציעה כבר פחות נחוץ. הקרן עצמה מודה כי חלק ניכר מהתנועה אל האתר כלל לא הגיע מאנשים אלא מבוטים - רבים מהם של מערכות AI שבאו "לשתות" את המידע כדי להזין את המודלים הלומדים. אחרי שויקיפדיה שיפרה את מנגנוני הזיהוי שלה כדי להבדיל בין בני אדם לבוטים, המספרים התגלו כנמוכים מהצפוי, והקרן נותרה עם מציאות שבה הציבור צורך את המידע שלה - אבל לא דרך האתר שלה.
מילר מזהיר כי ההשלכות עלולות להיות קיומיות. הוא טוען שירידה מתמשכת בתנועה תאיים על המיזם היחיד בקנה מידה כזה שמבוסס על עקרונות של אימות, ניטרליות ושקיפות - אך קשה להתעלם מכך שויקיפדיה עצמה סובלת כבר שנים ממחסור בעורכים פעילים, מתסמונת של שמרנות פנימית, וממנגנון קהילתי שלא תמיד פתוח לשינויים. פחות גולשים משמעותם פחות מתנדבים ופחות תרומות, אבל ייתכן שהעולם פשוט עבר לשלב הבא בצריכת ידע - שלב שבו התשובה כבר לא מחייבת את הביקור במקור.
מילר קורא לפתרון שבו פלטפורמות הבינה המלאכותית ומנועי החיפוש "יהיו מכוונים יותר" במתן קרדיט ובקידום גישה ישירה למקורות. "כדי שאנשים יוכלו לסמוך על המידע באינטרנט, הפלטפורמות צריכות להבהיר מאיפה הוא מגיע ולעודד ביקור במקור", כתב. זו קריאה הגיונית - אך אולי גם סימן לכך שויקיפדיה מתקשה להשלים עם עולם שבו היא כבר לא השער היחיד לידע, אלא רק אחד ממקורותיו הרבים.
מוקדם יותר השנה שקלה הקרן ליישם בעצמה סיכומי בינה מלאכותית בראש הערכים - ניסיון ליישר קו עם המציאות החדשה - אך הרעיון נגנז עוד לפני שהושק, בעקבות התנגדות חריפה מצד קהילת העורכים. כך, ויקיפדיה נותרת בין הפטיש של הקדמה הטכנולוגית לסדן של שמרנות פנימית - מצב שמעלה שאלה לא נעימה: האם האתר שהגדיר במשך שני עשורים את גבולות הידע החופשי, יודע בכלל איך להמשיך להתקיים בעולם שבו הידע כבר חופשי מדי?
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נראה כי גם עקרונות ה"ניטרליות" וה"אובייקטיביות" שוויקיפדיה כה מתגאה בהם, כבר אינם מובנים מאליהם. גרסת ויקיפדיה בשפה הערבית בחרה לנקוט עמדה פוליטית מובהקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני: תחת לוגו האתר הופיע דגל פלסטין, ובכל ערך - כולל זה המתאר יחידות צה"ל - נוספה כרזה גדולה הקוראת "לא להשמדה המונית בעזה, לא לרצח אזרחים, לא לפגיעה בבתי חולים ובתי ספר. הפסיקו את המלחמה". ויקימדיה ישראל גינתה את המהלך, והבהירה כי מדובר בניצול לא ראוי של המותג לצרכים פוליטיים, אך קרן ויקימדיה הבינלאומית נמנעה מלהתערב. בהמשך אף הושבתה ויקיפדיה הערבית ליממה שלמה "במחאה על רצח העם בעזה" - מהלך תקדימי שהבליט עד כמה גם ה"מיזם הגלובלי והנייטרלי" של ויקיפדיה אינו חסין מהשפעות של אג'נדות, נרטיבים ולחצים מקומיים.
בזמן שמרשל מילר מדבר על "שקיפות ואמינות", נדמה כי המאבק האמיתי של ויקיפדיה הוא פנימי - בין הרצון להישאר מגדלור של ידע חופשי לבין המציאות שבה גם הידע הזה נעשה מוטה, מתומרן, ולפעמים פשוט פוליטי.