אסטרונומים הצליחו לראשונה לנתח ישירות את פני השטח של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש - לא דרך האטמוספירה שלו, אלא באמצעות החום שנפלט ממנו. התצפית, שבוצעה באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב, מסמנת שלב חדש בחקר עולמות סלעיים רחוקים: לא רק לזהות שהם קיימים, אלא להתחיל להבין ממה הם עשויים.
כוכב הלכת שנבחן הוא LHS 3844 b, "סופר-ארץ" שגדול מכדור הארץ בכ-30% ונמצא במרחק של כמעט 50 שנות אור מאיתנו. הוא מקיף ננס אדום קריר במהירות קיצונית - סיבוב שלם סביב הכוכב שלו נמשך כ-11 שעות בלבד. הוא גם נעול כבידתית, כך שצד אחד שלו פונה תמיד אל הכוכב, בעוד הצד השני שרוי בחשכה קבועה.
הצד המואר של כוכב הלכת מגיע לטמפרטורה של כ-725 מעלות צלזיוס. בעזרת מכשיר MIRI של ווב, החוקרים מדדו את קרינת האינפרה-אדום שנפלטת מהצד הלוהט הזה בזמן שהכוכב עבר מאחורי השמש שלו בשלושה ליקויים משניים, בשנים 2023 ו-2024.
הממצאים מציירים תמונה קודרת למדי: עולם חשוך, חם, צחיח וחסר אטמוספירה. לדברי החוקרים, פני השטח שלו אינם דומים לקרום כדור הארץ, העשיר בסיליקה ובגרניט ונוצר בתהליכים הקשורים במים ובטקטוניקת לוחות. במקום זאת, הנתונים מצביעים על בזלת - סלע געשי כהה, עשיר בברזל ובמגנזיום, שמוכר גם מהירח וממרקורי.
אחת האפשרויות היא שפני השטח של LHS 3844 b צעירים יחסית ועוצבו בפעילות געשית מאוחרת. אלא שפעילות כזו אמורה לשחרר גזים כמו פחמן דו-חמצני או גופרית דו-חמצנית - והם לא זוהו. אפשרות אחרת היא שהכוכב מכוסה בשכבה כהה ודקה שנוצרה במשך זמן רב מפגיעות מיקרו-מטאוריטים וקרינה, תהליך שמכהה ושוחק סלעים בעולם שאין לו אטמוספירה שתגן עליו.
החוקרים מתכננים תצפיות המשך עם ווב כדי להבין אם מדובר בסלע מוצק או בחומר מפורר ומוכה חלל. כך או כך, זו כבר לא רק נקודה קטנה סביב כוכב רחוק - אלא עולם שאפשר להתחיל לקרוא את פניו.