"הידיעה שאמות בקרוב היא הכלי החשוב ביותר שסייע לי לקבל את ההחלטות הגדולות והחשובות בחיי". המשפט הזה נאמר על ידי סטיב ג'ובס עצמו. אולם הוא לא נאמר מפיו בשנתיים האחרונות, כשמחלתו הפכה לעניין ידוע ופומבי. הדברים האלו נאמרו בפני סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005 שנה לאחר שג'ובס חלה בסרטן הלבלב, ממנו הבריא בזמן שנשא את הנאום.
בשנת 2007 הושק האייפון הראשון, המכשיר שהפך לסמל להצלחתה של אפל. יתכן ושני האירועים האלה אינם קשורים זה לזה. יתכן מאוד גם שהרעיון למכשיר המהפכני היה החלטה גדולה וחשובה שנבעה מהמפגש המוחשי הראשון עם הידיעה שיום אחד הוא ימות. דבר אחד בטוח: עם קשר או בלי קשר, מאז המפגש הראשון עם מותו האפשרי, החל ג'ובס בעלייתו המטאורית המחודשת למעמד האורקל שבו הוא נמצא היום. בודדים הם האנשים שנפרדים מהעולם בשיא הצלחתם.
באותו נאום נתן ג'ובס לסטודנטים עצה: "אתם חייבים למצוא את מה שאתם אוהבים. זה נכון בבחירת העבודה שלכם כמו שזה נכון בבחירת בן הזוג שלכם. הדרך היחידה לעשות עבודה טובה היא לאהוב את מה שאתה עושה". אין ספק שג'ובס אהב את מה שהוא עושה. התשוקה הזו היא שגרמה לו להמשיך בעבודה כמעט עד יומו האחרון. היא שגרמה לו להבין באופן בלתי אמצעי את החיבור בין האדם למכונה, להתעלם ממחקרי שוק, ללכת עם האינטואיציה ולקבוע עבור הצרכנים מה הם צריכים בלי לשאול אותם.
הגאונות שבהנגשה
התשוקה הזו זלגה אל עובדי אפל. היא זלגה אל המוצרים של אפל ומשם היא זלגה אלינו הצרכנים. זה ההבדל המהותי בין אפל לכל חברה טכנולוגית אחרת: אנשים קונים מחשב אישי, אבל הם משתוקקים לאייפון ולאייפד שלהם. וזה כבר כמעט מדעי: רק בשבוע שעבר פורסם בניו יורק טיימס מאמר לפיו התגובות הפיזיולוגיות של אנשים לאייפון לא מצביעים רק על התמכרות אלא גם על קשר של אהבה.
לפני חודש וחצי, כשג'ובס הודיע על פרישתו מניהול אפל, נכתבו כאן דברים שראוי לחזור עליהם כעת: ג'ובס נחשב גאון טכנולוגי אבל גאונותו האמיתית לא היתה הטכנולוגיה עצמה. גאונותו היתה בכך שהבין שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, נפתח פער משמעותי ביכולת של אנשים פשוטים להשתמש בטכנולוגיה הזו. היעדר היכולת הזו של אנשים להשתמש בטכנולוגיה יוצר ניכור וריחוק.
גאונותו האמיתית של ג'ובס היתה בכך שידע להנגיש את הטכנולוגיה הזו לציבור הרחב. גאונותו טמונה בכך שכל ילד בן 3 או קשיש בן 80 שנתקלים לראשונה באייפון, מבינים תוך שניות ספורות איך להשתמש בו. ההנגשה הזו הפכה את הניכור והריחוק לתשוקה. היא גרמה לנו לאהוב בחזרה את הטכנולוגיה במקום לסלוד ממנה.
"מוות הוא יעד המשותף לכולנו", אמר ג'ובס באותו נאום. עשרות מיליוני אנדרטאות לזכרו של ג'ובס מפוזרות כעת ברחבי העולם. הן יושבות על שולחן העבודה שלנו, נישאות בתיק שלנו ומונחות בכיסנו. חלקכם קורא בעזרתן את המלים האלו ממש.
בואו להפרד מסטיב ג'ובס בעמוד הפייסבוק שלנו
עוד בנושא:
- סטיב גובס הלך לעולמו
- סטיב גובס: ההצלחות הגדולות
- אובמה ספד לסטיב גובס: בכשרונו שינה את העולם