פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משחקי השנה 2011: סיכום לא קונבנציונלי

      שנה בה יצאו כל כך הרבה משחקים מוצלחים צריך לסכם קצת אחרת. מי הפתיעו, עיצבנו, איחרו והתקמבקו בגיימינג השנה?

      סיכום השנה הזה לא הולך להיות שגרתי. כשחשבנו כיצד נסכם את 2011, החלטנו לוותר הפעם על השטאנץ הקבוע. לא חילקנו את רשימת כל המשחקים שיצאו השנה למספר קטגוריות וניסינו לבחור את המשחקים המוצלחים ביותר - פשוט כי זו נראתה לנו משימה קצת אווילית: בשנה בה יצאו כל כך הרבה משחקים מוצלחים, למה לנסות להפריד ולחפש משחקים ספציפיים, במקום לחגוג את השנה בכללותה?

      לכן החלטנו לסכם את השנה הפוך: קודם מצאנו את המשחקים והתופעות שהכי הרשימו אותנו או נגעו בנו במהלך השנה, כאלה שלדעתנו מייצגים הכי טוב את הלך הרוח של תעשיית המשחקים בשנת 2011 - ורק אחר כך בחרנו את הקטגוריות המתאימות להן. התוצאה היא סיכום עם קטגוריות קצת משונות - אבל כאלה שמייצגות לטעמנו בצורה המקיפה והתמציתית ביותר את הדברים החשובים שעשו את השנה.

      הקטגוריה ה"רגילה" היחידה שהשארנו כאן היא קטגורית "משחק השנה". בכל זאת, ממסורת עד כדי כך שורשית אי אפשר להתעלם. שנתחיל?

      הפתעת השנה: ה-3DS

      ה-3DS הצליחה להפתיע אותנו השנה לפחות שלוש פעמים: בפעם הראשונה - כשהיא הושקה ולא הצליחה לשחזר את ההצלחה האדירה של קונסולת ה-DS שקדמה לה. למעשה, בחודשים הראשונים לחייה נדמה היה שה-3DS הולכת להיות פלופ מטורף, ומקונסולה ניידת של נינטנדו פשוט לא ציפינו לכישלון כזה

      הפעם השנייה הייתה חודשים ספורים אחרי ההשקה, כשנינטנדו הודיעה שהיא החליטה להוריד את מחיר הקונסולה בכמעט שליש: מ-250 דולר ל-170 דולר. מדובר היה בצעד יוצא דופן בתעשיית המשחקים. בדרך כלל לוקח שנים עד שהצרכנים מתחילים לראות ירידות במחיר הקונסולות, אך לנינטנדו זה לקח פחות מחצי שנה.

      ההפתעה השלישית הגיעה בשבועות האחרונים. כשכבר התרגלנו לעובדה שגורלה של ה-3DS עגום במיוחד ושנראה שנינטנדו לא תצליח להתרומם מהקרשים חל המהפך הגדול: בעזרת שורה של משחקים מושקעים הצליחה ה-3DS להפוך ללהיט עצום, בעיקר ביפן - שם היא הצליחה למכור בשבועיים האחרונים בלבד כמעט מיליון יחידות

      אין לנו מושג האם ההצלחה של ה-3DS תמשיך גם בשבועות הבאים, כיצד היא תתמודד מול הVita-החדשה של סוני ומה בסופו של דבר יהיה גורלה. דבר אחד בטוח: מה שלא יהיה, זה בוודאי יהיה מפתיע.

      ובמקום השני: Saints Row The Third.
      מה שהתחיל כסוג של חיקוי של סדרת Grand Theft Auto הפך למשחק הכי מפתיע של 2011. בזכות העלילה הפרועה, המשימות חסרות הרסן והתחושה שיוצרי המשחק הלכו עד הסוף בכל אספקט אפשרי הפך המשחק השלישי בסדרת Saints Row לאחת ההפתעות הגדולות של השנה ולמתמודד רציני על תואר "משחק השנה". מי היה מאמין?

      חברת המשחקים המעצבנת של השנה: Ubisoft

      קשה לנו. באמת שקשה לנו. כי,למרות הכל, אנחנו עדיין אוהבים את יוביסופט. חברת המשחקים האירופאית הביאה לנו משחקים נהדרים בשנים האחרונות, כולל סדרת Assassin's Creed החביבה עלינו במיוחד. ועם זאת היא ממשיכה לפעול כמו תאגיד מרושע שלא רגיש למצוקות של הצרכנים שלו - ועל זה קשה לנו לסלוח.

      איך זה מתבטא? בעיקר ביחס המחפיר לשחקני ה-PC, שמקבלים מיוביסופט יריקה אחר יריקה. מנגנוני DRM אכזריים שלא מאפשרים להם לשחק ללא חיבור רציף לרשת, דחייה וביטול של גרסאות מחשב של משחקים ופורטים לא מוצלחים למשחקים שכן מגיעים אליו בסופו של דבר הפכו כבר לשגרה קבועה ביוביסופט.

      ואסור גם להתעלם מ-Assassin's Creed: Revelations - משחק מוצלח באופן כללי, אך כזה שמרגיש כמו ניסיון לחלוב את המותג מאשר לייצר משחק מוצלח בפני עצמו, כזה שמשפר על קודמיו ונותן ערך מוסף לגיימרים. "חליבות" כאלה אנחנו רגילים לקבל מחברות כמו Activision או EA ועצוב לנו לראות שגם יוביסופט מתחילה לעבוד כך.

      ובמקום השני: Bethesda.
      גם כאן מדובר מבחירה שנעשית מאהבה. חברת Bethesda החליטה לתבוע מוקדם יותר השנה את מרקוס פרסון, יוצר המשחק Minecraft, מכיוון שלטענתה שמו של המשחק הבא שלו,, Scrolls מפר את זכויות היוצרים שלה לסדרת המשחקיםThe Elder Scrolls . הטענה קלושה וכבר נדחתה פעם אחת בבית המשפט - אבל זה לא מפריע ל-Bethesda לשסות בפרסון את עורכי הדין שלה כאילו הוא מינימום רוצח תינוקות. תגידו, לא עדיף להשקיע את האנרגיה שלכם בדברים אחרים - נניח, תיקון הבאגים ב-Skyrim?

      המספר האהוב ביותר על מפתחי המשחקים של 2011: שלוש

      Gears of War 3. Uncharted 3. Battlefield 3. Modern Warfare 3. Saints Row 3

      נראה שהשנה יצאו יותר מספרים עם הספרה שלוש אחרי השם שלהם מאשר בלי. אפשר היה לראות בכל השלשות האלה עדות מדאיגה על כך שתעשיית משחקי הווידאו עסוקה בלמחזר כותרים וליצור המשכונים - אבל למרבה ההפתעה כמעט כל המשחקים האלה מצוינים.

      Uncharted 3 , למשל, הוא משחק הרפתקאות מעולה עם גרפיקה מצוינת ובימוי שיכול לבייש כמעט כל סרט פעולה הוליוודי שנוצר השנה (ובטח היה זוכה בתואר "משחק ההרפתקאות של השנה" אם היינו עוסקים כאן בקטגוריות כאלה). Battlefield 3 החזיר את הטקטיקה למולטיפלייר של משחקי המלחמה והצליח לתת פייט נראה למגה-להיט Modern Warfare 3 שגם יצא משחק מוצלח לכל הדעות. Gears 3 הצליח להיות אקורד סיום מוצלח במיוחד לאחת מטרילוגיות המשחקים המשפיעות ביותר בדור הקונסולות הנוכחי, ועל Saints Row 3 כבר דברנו ב"הפתעת השנה. דברים טובים, מסתבר, באים בשלשות.

      ובמקום השני: שבע.
      לפי הספירה הנפוצה, קונסולות המשחק המוכרות לנו כיום (פלייסטיישן 3, Xbox 360 ו-Wii שייכות לדור הקונסולות השביעי. חברות המשחקים, כך נראה, ממש אוהבות את המספר הזה, כי הן ממש לא ממהרות להכריז על דור הקונסולות השמיני. לא חשוב להן שהדור נכנס כבר לשנתו השביעית, לא משנה להן שהחומרה שלו מיושנת וממש לא אכפת להן שהאיכות הטכנית של משחקים שיוצאים למחשב האישי עוקפת את אלה של הקונסולה בסיבוב. נינטנדו היא החברה היחידה שהכריזה על הקונסולה הבאה שלה, וגם היא צפויה לצאת רק בסוף השנה הבאה. יאללה - תתקדמו כבר.

      האיחור האופנתי של השנה: Duke Nukem Forever

      לפעמים עדיין קשה לנו להאמין ש-Duke Nukem Forever באמת יצא לחנויות. משחק האקשן שהחזיר לתודעה שלנו את גיבור הפעולה הממוחשב של שנות התשעים בילה למעלה מעשור בפיתוח. הוא נדחה פעם אחר פעם, החליף מנועים גרפיים כמו תחתונים ואף נקלע לקשיים משפטיים וכלכליים שאיימו על קיומו. רק כש-3D Realms, חברת הפיתוח המקורית של דיוק ניוקם (אותה אחת שהתחילה לעבוד על הפיתוח של Forever לפני 15 שנים), הודיעה כי היא נכנסה למשבר כלכלי שגרם לה לסגור את שעריה – יצא סוף סוף דיוק לאור: חברת המשחקים 2K שהחזיקה בזכויות ההפצה של המשחק (ולמעשה מימנה את הפיתוח שלו במשך כל השנים האלה) העבירה את מלאכת הפיתוח לאולפן המשחקים Gearbox,שלקח את המשחק הלא גמור שיפץ אותו קצת והוציא אותו לחנויות בחודש יוני השנה.

      אז נכון, התוצאה הסופית הייתה מחרידה (הממוצע של גרסת האקס בוקס שלו עומד על 49 אחוזים עלובים), ויש שיגידו שהיה עדיף שכלל לא היה יוצא. ועדיין - בשנת 2011 יצא סוף סוף דיוק ניוקם לאוויר העולם. עכשיו רק נותר שיגיע המשיח - וכולם יהיו מרוצים.

      ובמקום השני: The Last Guardian – השומר האחרון.
      המשחק הבא של אולפן המשחקים הסופר-איכותי Team ICO היה אמור לצאת השנה לקונסולת הפלייסטיישן 3, אבל אז הוא פשוט נעלם. בסוני לא הביאו את המשחק לאף אחת מתערוכות המשחקים הגדולות השנה, ובשלב מסויים הודיעו כי תאריך היציאה שלו נדחה עד להודעה חדשה. בשבועות האחרונים אף נודע ששני העובדים הבכירים ביותר באולפן המשחקים שאחראי על "השומר האחרון" עזבו את סוני - ועתידו נמצא בערפל. כל עוד המשחק יצליח לשמור על האיכות הגבוהה של שני המשחקים הקודמים של האולפן – ICO ו-Shadow of the Colossus - אנחנו נסלח לו על האיחור ונקבל אותו בזרועות פתוחות גם ב-2012. רק שיצא כבר.

      המשחק העצמאי של השנה: Minecraft

      Minecraft נמצא בסביבה כבר כמה שנים טובות, אבל רק השנה הפך משחק האינדי הזה למוצר גמור ושלם: לפני שבועות ספורים בלבד החליט מרקוס פרסון, מי שהתחיל לעבוד על Minecraft כפרויקט חובבים ב-2009, להשיק את הגרסה הגמורה, הכוללת מספר מצבי משחק עם מטרות ברורות.

      אבל מיינקראפט לא תמיד היה כזה. המשחק - שמציג עולם פתוח שבנוי מלבנים (שמזכירות קצת אבני לגו) ומאפשר לשחקן לכרות לבנים מסוימות ולהפוך אותן לחומרי גלם לבניית עצמים אחרים - התחיל בתור המשחק הכי עצמאי שניתן לחשוב עליו: פרויקט של איש אחד שעלה לאינטרנט בשלבים: בהתחלה גרסת אלפא שכללה פחות או יותר רק את מנוע המשחק, אחר כך גרסת בטא שכללה גם כמה מטרות ורק אז הגרסה הסופית.

      במהלך השלבים השונים שלו הצליח להפוך מיינקראפט לתופעה של ממש: מעל ארבעה מיליון גיימרים כבר רכשו לעצמם עותק, והכניסו לכיס של פרסון מיליוני דולרים - אותם הוא השקיע בהקמת חברת משחקים של ממש, שעובדת בימים אלה על מיינקראפט ועל כמה פרויקטים מסקרנים נוספים.

      מיינקראפט הוכיח לנו שהשמיים הם הגבול. שלא משנה מי אתם, איפה אתם ובני כמה אתם - אם יש לכם מספיק כשרון ומספיק משמעת עצמית - גם לכם יש סיכוי ליצור את הדבר הגדול הבא של עולם המשחקים.

      ובמקום השני: Bastion.
      עם עיצוב שלבים מבריק, משחקיות מהודקת וקריין שמקנה למשחק אווירה ייחודית, באסטיון הוא משחק קטן ומעולה שייתן לכם חוויה שאין דומה לה תמורת כמה דולרים בודדים. לאחרונה אפילו יצאה לו גרסה לדפדפן כרום של גוגל - כך שלאף אחד אין תירוץ לא לשחק בו.

      החוויה הניידת של השנה: Super Mario 3D Land

      כשתשומת הלב של העולם הנייד נעוצה במכשירים סלולריים ובחנות האפליקציות של אפל - מריו השרברב היה כנראה הדמות היחידה שהייתה מסוגלת להחזיר לנו את האמון בקונסולות משחק ניידות ייעודיות. Super Mario 3D Land, שיצא ממש לאחרונה לקונסולת ה-3DS של נינטנדו, הוא הישג נייד שלא היה אפשרי באף מכשיר סלולרי: ההיקף שלו, הגרפיקה שלו והשליטה המדויקת שלו, פשוט מצריכים להריץ אותו על קונסולת משחק ייעודית, כזאת עם כפתורים וארכיטקטורה שנועדה אך ורק למשחקים.

      מריו השרברב מצליח לשלב במשחק הזה את כל מה שטוב במשחקיות ניידת עם כל מה שטוב במשחקים "גדולים" לקונסולות נייחות. השלבים בו קצרים מספיק כדי שניתן יהיה להשלים אותם בקלות בנסיעות קצרות בתחבורה ציבורית - אך מושקעים ומשויפים מספיק בשביל לגרום גם למפתחי המשחקים הפרפקציוניסטים ביותר להתרשם. הוא אפילו מצליח לנצל בצורה מושלמת את המסך התלת-ממדי של ה-3DS וגורם לנו להרגיש שאולי יש במסך הזה משהו שהוא יותר מגימיק זול.

      ב-2012 החוויות שיציעו לנו קונסולות המשחק הניידות צפויות להיות מוצלחות אפילו יותר. הוויטה של סוני (שכבר יצאה ביפן) צפויה להציג משחקים ברמה שעדיין לא ראינו, וגם ל-3DS של נינטנדו יש לא מעט משחקים נהדרים על הכוונת.

      ובמקום השני: Infinity Blade 2.
      משחק החרבות שלEpic לאייפון ממשיך להיות הדבר הכי מרשים שאתם יכולים להתקין על הסלולרי שלכם. הגרפיקה שלו לא פחות ממדהימה, והפעם - בניגוד למשחק הראשון - גם המשחקיות מאתגרת ומוצלחת. אם בפסקאות הקודמות היללנו את הקונסולות הניידות הייעודיות, אז Infinity Blade 2 הוא הוכחה שגם מהסמארטפונים אסור לנו להתעלם.

      הנטע הזר של השנה: The Legend of Zelda: Skyward Sword

      Skyward Sword הוא משחק מצוין. הוא נצר מצוין לסדרת זלדה המיתולוגית, ומצליח לעמוד ברמה הגבוהה שהציבו המשחקים שקדמו לו. רק מה, כשמשחקים במשחק הזה מקבלים פלאשבק מדהים ללפני עשור. זה כי בסופו של דבר Skyward Sword מרגיש קצת כמו משחק שנתקע בעבר. הגרפיקה שלו מיושנת (עקב מגבלות קונסולת ה-Wii החלשלושה), סביבות המשחק שלו קטנות ומספר האויבים כל המסך בכל רגע נמוך מאוד יחסית למשחקים מקבילים בפלייסטיישן או באקס-בוקס.

      אבל אלו לא הסיבות העיקריות ללמה זלדה מרגיש כמו נטע זר. זה בגלל הנאיביות שלו. מדובר במשחק תמים מאוד, חמוד, נחמד, צבעוני, כמעט הומוגני - כזה שלא מתאים לתעשיית המשחקים הבוגרת, ממוסחרת ומתוחכמת של 2011. האם מדובר בדבר רע בהכרח? ממש לא (בכל זאת, מדובר באחד המשחקים הטובים שיצאו השנה) - בעיקר אם אתם בקטע של מסעות בזמן.

      ובמקום השני: El Shaddai.
      משחק פעולה קשה בטירוף, המבוסס על סיפורים תנ"כיים ומשלב משחקיות תלת-ממדית ודו-ממדית? רק היפנים יכולים להמציא דבר כזה. El Shaddai: Ascension of the Metatron הוא אחד המשחקים המשונים והמגניבים ביותר ששיחקנו בהם השנה, והוא לא דומה לשום דבר אחר בתעשייה.

      האונליין של השנה: Battlefield 3 נגד Modern Warfare 3

      נו, חשבתם שניפול בפח הזה? בלתי אפשרי לקבוע בצורה חד משמעית האם האונליין של Battlefield 3 טוב יותר מזה של Modern Warfare 3 או שמא ההיפך הוא הנכון. דבר אחד בטוח: לא משנה באיזה משחק תבחרו בשביל לספק את צרכי האונליין שלכם - כנראה שלא תיפלו.

      שני מצבי הרשת של המשחקים האלה החליטו השנה להתמקד יותר באלמנטים חברתיים: הן בעזרת שירות ה-Battlelog של Battlefield והן באמצעות שירות Elite של Call of Duty המשחקים האלה יעקבו טוב טוב אחרי הסטטיסטיקות שלכם, יאפשרו לכם לחבור לשחקנים אחרים וליצור קלאנים, ויתנו לכם להשתתף בטורנירים נושאי פרסים. גם חברת Activision וגם חברת EA זיהו את הצורך של הגיימרים שלהן לקבל נתונים מדויקים ומהירים יותר על המשחקים שלהם - ודאגו לספק להם דרכים לבצע את זה. התוצאה: מצבי אונליין ממכרים יותר, שיוצרים קשר רגשי חזק יותר בין השחקן לבין הדמות הווירטואלית שלו. ולחשוב שכל זה מבוסס על יריות.

      ובמקום השני: Assassin's Creed: Revelations .
      רק בשביל להוכיח שאפשר אחרת. מצב האונליין של AC: Revelations לא כולל רובי סער ולא מתמקד במצביDeathmatch , מה שחריג מאוד בנוף המקומי. במקום זה הביאו לנו אנשי יוביסופט משחקיות "שוטרים וגנבים" מגניבה לגמרי, שמאפשרת להתרענן מדי פעם בסוג שונה לגמרי של מצב מולטיפלייר.

      הקאמבק של השנה: Deus-Ex

      Deus-Ex: Human Revolution פתח את עונת החגים של משחקי הווידאו כשיצא בסוף חודש אוגוסט, ומי שחשב שהשנים הארוכות שעברו מאז הפעם האחרונה בה ראינו את סדרת המשחקים המיתולוגית הזאת יעשו לה רק רע - טעה ובגדול.

      Human Revolution עשה את הבלתי אפשרי, והצליח באספקטים רבים להתעלות על הזיכרונות הטובים שלנו מהמשחק הראשון בסדרה, בו שיחקנו לראשונה בשנת 2000. זה לא אומר שמדובר במשחק טוב יותר מהמקורי, אבל זה כן אומר שהוא הצליח לקחת את האלמנטים הכל-כך ייחודיים של הסדרה בת ה-11 ולהתאים אותם בצורה מושלמת לנוף המשחקים של שנת 2011. שלא כמו במקרה של דיוק ניוקם - במקרה של Deus-Ex ההמתנה השתלמה.

      ובמקום השני: ריימן.
      גיבור משחקי הפלטפורמות הצבעוני חזר השנה למקורות שלו במשחק Rayman: Origins . אחרי שנים בהן ריימן נראה בעיקר בחברת ארנבים משוגעים, החזרה שלו לשורשים מרגישה מצוין: מדובר במשחק פלטפורמות צבעוני, מאתגר ובעיקר משמח. כמה טוב שבאת הביתה, ריימן.

      משחק השנה: Skyrim

      למרות שבמהלך 2011 יצאו עשרות משחקים נהדרים, לא היינו צריכים לחשוב הרבה לפני שהחלטנו להעניק ל"סקיירים" את תואר משחק השנה שלנו. אף משחק אחר לא הציג עולם משחק כל כך נרחב ומלא חיים שנותן לשחקן עשרות - ולעיתים אף מאות - שעות של הנאה ודרקונים.

      כולם צריכים לשחק בסקיירים. לא רק כי הוא כיף אדיר, אלא בעיקר כי הוא אחד המשחקים השאפתניים ביותר אי פעם - משחק שבונה עולם פנטזיה חי ונושם, שמאפשר לכל שחקן לשחק איך שהוא רוצה ולחוות חוויה שמתאימה לו. העובדה שכדי לסיים את המשחק הזה צריך להשקיע בערך שנה מהחיים היא גם סיבה מצוינת לתת לו את תואר "משחק השנה".

      הבעיה היחידה של סקיירים שגרמה לנו להתלבט לרגע קצר היא הבעיות הטכניות שלו. ב-Bethesda שחררו גרסת פלייסטיישן 3 עם תקלה שגרמה לכך שהמשחק הופך לכמעט בלתי-שחיק בשלב מסוים עקב שלל באגים, וגם גרסאות ה Xbox 360 וה-PC אינן חפות מבעיות. עם זאת, הבאגים האלה הם רק רעה חולפת, ובחברה עובדים על עדכוני משחק שאמורים לפתור אותם. ברגע שזה יקרה נשאר עם המשחק הטוב ביותר של 2011 - כזה שנזכור לעוד שנים רבות.

      ובמקום השני: Portal 2.
      הפאזלים הנהדרים, הכתיבה החדה, הסיפור המבריק ומצב ה-Co-op המצוין. "פורטל 2" לקח את אחד המשחקים המקוריים והמגניבים ביותר בהיסטוריה והפך אותו לגדול יותר, מצחיק יותר ופשוט טוב יותר. אם עדיין לא שיחקתם במשחק הפאזלים מגוף ראשון הזה אנחנו ממליצים לכם לסגור את הדפדפן ולרוץ לשחק.