כשבוע וחצי עבר מאז המחאה הגדולה - ובראשה ענקיות אינטרנט כמו ויקיפדיה וגוגל - שמטרתה הייתה לעצור שני ניסיונות חקיקה בקונגרס האמריקאי. שניהם, SOPA ו-PIPA, נועדו לתת הרבה יותר כוח לבעלי זכויות יוצרים במלחמה נגד אתרים פיראטיים המבוססים מחוץ לארצות הברית. שניהם נעצרו כעת, ולא יובאו להצבעה בקרוב.
אך במקביל, אויב ישן של פעילי רשת זקף את ראשו, ויש המחשיבים אותו לסכנה יותר גדולה לאינטרנט מאשר SOPA ו-PIPA גם יחד. שמו של האויב הזה הוא ACTA הסכם סחר נגד זיופים. וכיוון שישראל לא מעורבת בו ישירות, ממעטים לדבר עליו כאן. במדינות שחתמו על ההסכם, לעומת זאת, נערכו הפגנות ענק נגד החתימה, וחבר בפרלמנט האירופאי אף עזב את תפקיד המבקר מטעם האיגוד במחאה על ההחלטה להצטרף.
תיקים, תרופות, תוכן אינטרנטי
כדי להבין מה הופך את ACTA לכה שערורייתי, צריך להבין קודם איזה מן הסכם זה. ב-2006 החליטו ארה"ב ויפן להתחיל ולפתח תשתית חדשה ואחידה שתסדיר את אכיפת זכויות היוצרים במוצרים צרכניים (תיקים ובגדים, למשל), תרופות ותוכן אינטרנטי. אל הדיונים הצטרפו מדינות כמו קנדה, שוויץ, אוסטרליה, מקסיקו, דרום קוריאה והאיחוד האירופאי.
החלק של ACTA שנוגע להפרת זכויות יוצרים ברשת הוא פועל יוצא של הקושי שיש לבעלות הזכויות בהתמודדות עם כך שהאינטרנט היא רשת כלל עולמית. כך, במשך עשור מנסה תעשיית הסרטים והתקליטים האמריקאית לגרום לכך שאתר ההורדות Piratebay, ששרתיו באירופה, יפסיק לפעול. וזה לא מצליח להם. את בעלי האתר השוודים הם הצליחו להרשיע בבית משפט שוודי, אך ההרשעה לא כללה שום הוראה להפסיק את פעילות האתר, כי זה יהיה בלתי אפשרי. וגם עכשיו, עם הורדתו מהאוויר של אתר השיתוף Megaupload, חוקיות כל המהלך והצלחתו בטווח הרחוק מוטלים בספק בגלל שמדובר בתיק תקדימי עם הרבה בעיות משפטיות.
במדינות שיאשררו את ACTA, יהיה לבעלי הזכויות הרבה יותר קל לפעול. כך, למשל, אחת התקנות דורשת שהפרת זכויות "ברמה מסחרית", או סיוע להפרה, יהיו עבירות פליליות שגוררות קנס כספי ותקופת מאסר. מה זה רמה מסחרית? לא ברור. בהסכם היא מתוארת כ"הפצה נרחבת למטרות הפרת זכויות".
אך הבעיה הגדולה באמת היא בהעברת חלק מהאחריות על מה שקורה ברשת לספקיות האינטרנט. אם אלה תצטרכנה לשאת באחריות על מה שמשתמשיהן עושים, הן תיאלצנה לפגוע בחופש הפעולה של המשתמשים האלה. ומפחד להיתבע, האצבע שלהן תהיה הרבה יותר קלה על ההדק.
מעבר לכך, כוללת האמנה כמה תקנות אופציונליות, ואחת מהן מעוררת הרבה מחלוקת. סעיף 28 של חלק 4 באמנה "מציע" (אך לא מחייב) למדינות לתת לרשויות החוק את הסמכות להורות לספקיות אינטרנט לחשוף שמות של מפרי זכויות פוטנציאליים. הצעה נוספת היא להפוך צילום של מסך בבית קולנוע לעבירה. כמו כן, תחת ACTA, תהפוך עקיפת מערכות ניהול זכויות קניין (פריצה) לעבירה פלילית. ולא רק הפריצה עצמה, כי אם גם הפצת כלי פריצה, או הסרת מידע שמצביע על בעל הזכויות מהיצירה. מחיקת לוגואים? עבירה. מחיקת מידע שמזהה את האמן ומוטמע ב-MP3? עבירה.
הבעיה: הפצה נרחבת למטרות הפרת זכויות
למרות שכל סבבי הדיונים על ההסכם היו בדלתיים סגורות, טיוטות ההסכמים דלפו כל הזמן לרשת האינטרנט. וכבר מהרגע הראשון, זעקו ארגונים כמו Electronic Frontier Foundation שמגן על זכויות הפרט וחופש הביטוי ברשת שכמה מהתקנות בחוקים החדשים עשויות לפגוע נואשות באינטרנט. חמור מכך, בדיונים על ניסוח ACTA השתתפו בעיקר מדינות עולם ראשון, ולא ניתן בו קול למדינות חלשות יותר.
אך היעדר קול לא אומר שהמדינות האלה ובראשן מדינות עולם שלישי לא יצטרכו להצטרף ל-ACTA. ההצטרפות אמנם התנדבותית על הנייר, אך הקונצנזוס הוא שארה"ב עשויה לדרוש ממדינות שרוצות לעשות איתה עסקים להצטרף ל-ACTA. באופן התנדבותי ועם זרוע מעוקמת מאחורי הגב. עבורן, ACTA יכולה להוות מכשול ענק בדרך להשגת תרופות זולות, לא רק לפגוע באינטרנט.
ב-1 באוקטובר 2011 החלו המדינות המשתתפות לחתום על האמנה הצעד הראשון בדרך להפיכתה למציאות. נכון לעכשיו, 30 מדינות חתמו על האמנה (מתוכן 22 חברות באיחוד האירופי), אך אף מדינה עוד לא אישררה אותה. בפרלמנט האירופאי, יתקיים ביוני הקרוב דיון שיעסוק באשרור האמנה, והמדינות האחרות מתקדמות בקצב שלהן אל עבר הפיכת ACTA לחוק. עד אשר שש מדינות לא יאשררו אותה, לא תכנס האמנה לתוקף.
המאבק על אופי ההסכם מתלהט
יש לציין שחמש שנות המאבק בהסכם נותנות את אותותיהן. לשון ההסכם התרככה במהלך הדיונים. בתחילת דרכו, כלל ACTA דרישות מספקיות האינטרנט לנתק מפרי זכויות מהרשת לאחר שלוש עבירות, אך הדרישה הזו ירדה לאחר שנתקלה בהתנגדות מצד ארגוני זכויות אדם. ניסיונות פרטיים להציג חקיקה כזו, מצד מדינות כמו אירלנד וצרפת, נעצרו גם הם, והאו"ם אף הוציא מסמך עמדה בו הוא טוען שהזכות לגשת לאינטרנט היא זכות בסיסית שאין לפגוע בה.
בחודשים הקרובים, עת יתקרב מועד הדיונים על ACTA בפרלמנט האירופי, צפוי המאבק על אופי ההסכם להתלהט. כיום, לא נראה שניתן יהיה לעצור אותו גם בלי אירופה ניתן יהיה להפוך אותו לפעיל, כאשר שש מדינות תאשררנה אותו - ולא ברור האם למדינות שלא תרצנה להצטרף אל ההסכם אך כן תרצנה לסחור עם ארצות הברית תהיה ברירה חופשית בעניין.
עוד בנושא:
- להתראות, רשת עצמאית
- יום אחרי המחאה: התמיכה ב-SOPA ו-PIPA מצטמצמת