צילום: דניס ויטצ'בסקי
עריכה: בת גולן
עם שאינו מכיר את עברו, אנחנו יודעים מה קורה להווה והעתיד שלו. אבל מה זה אומר על עיתונאי שדווקא כן מכיר את עברו, וזוכר שלפני שש שנים קטל את ה-Wii של נינטנדו, הקונסולה שהתבררה כפופולרית ביותר בדור הזה? ואיך, בכלל, אפשר לכתוב ככה את הרשמים הראשונים מה-WiiU, ממשיכת דרכה של ווי, ששוב מנסה לקחת את עולם הגיימינג לכיוון שונה וייחודי למדי?
וכך, צריך לשכוח את העבר, להעלים את הלבטים שמגיעים לפני העברת ביקורת על ה-WiiU. אולי שוב מדובר בהערכה שגויה, כן, אבל לפחות עכשיו נראה שחלק ניכר מהמפתחים שעובדים עם ה-WiiU לא באמת מבינים מה לעשות עם הקונסולה החדשה והיכולות אותן היא מספקת, וזורקים אליה הכל - אולי משהו יידבק.
עוד מתערוכת המשחקים E3:
- E3: המשחק Metal Gear Rising: Revengeance מחזיר את החרב לאופנה
- E3: מיקרוסופט מציגה יתרון עצום עם ה-SmartGlass
- E3: מפיפ"א ועד סים סיטי - החידושים של EA
- E3: יוביסופט מתפרשת על כל החזיתות
- E3: הבשורה של סוני: ספרים אינטראקטיביים
E3: סיקור מיוחד של וואלה! TECH
הטוויסט הוא בשלט
נזכיר כי ה-WiiU - הקונסולה החדשה מבית נינטנדו שצפויה להגיע לחנויות השנה - סובבת סביב רעיון ייחודי למדי: שלט עם מסך מגע מובנה. השלט הזה, שמסכו יכול לתפקד כמסך משני לזה של הטלוויזיה שלכם, אך גם כמסך ראשי בחלק מהמשחקים (בריימן, למשל, ניתן לשחק רק באמצעות השלט החדש, כשמסך הטלוויזיה כבוי או שמוצג עליו משהו אחר), הוא לב ליבו של העניין. תעלימו אותו, ומדובר פשוט ב-Wii עם מפרט חזק יותר, יכולת להציג גרפיקה טובה יותר וחבילת שירותי רשת עשירה יותר.
ואם לשפוט מההתנסות בשלט החדש, הבעיה אינה נוחות, כפי שניתן היה להניח כשמדובר בשלט גדול כל כך. למעשה, די נוח להחזיק אותו בידיים - הוא קל מספיק כדי לא להעיק גם אחרי שימוש ממושך - ומיקום הכפתורים והסטיקים שלו נותן לו תחושה של קונסולה ניידת. הבעיה גם איננה האיכות - השלט בנוי היטב, המסך בהיר ורגיש למגע בצורה מספקת.
הבעיה היא השימושיות.
רעיון טוב לצד רעיון מטופש
קחו, למשל, את הגרסה של "באטמן: ארקהם סיטי" שמגיעה ל-WiiU. המסך המשני משמש בה למיני-מפה, גישה לתפריטים ולארסנל הגאדג'טים, ומיני משחקים. חלקם מגניבים למדי, ומשתמשים במסך המגע כדי ליצור סוגי אינטרקציה חדשים. הבולט ביניהם הוא מנגנון שמאפשר לכם לפרוץ למערכות באמצעות מסך מגע. אך על כל אחד כזה, יש גם מיני-משחק בעייתי הרבה יותר, שמתסכל במקרה הטוב ופשוט מעצבן במקרה הגרוע, דוגמת סריקה של זירות פשע באמצעות השלט - פעילות מייגעת שדורשת מכם לכוון את השלט אל המסך ולהזיז אותו ממקום למקום.
גם ב-Rayman Legends - אחד המשחקים אותם מפתחת Ubisoft עבור הקונסולה החדשה, ניכר כי על כך רעיון טוב שנכנס למשחק הגיע גם רעיון מטופש למדי שפוגע במשחקיות, או פשוט לא מוסיף לה שום דבר טוב. רואים שיוביסופט הבינו את הפוטנציאל הטמון בכך ששני השחקנים מסתכלים על שני מסכים שונים כשהם משחקים יחד (ניתן להציג לכל אחד מהם דברים שונים, כך שהאינטרקציה של האחד עם השלב תשלים את מה שהשני עושה), אבל רואים גם שהם מתקשים להבין איך בדיוק מיישמים את זה ככה שלשני השחקנים יהיה גם כיף לשחק.
החשש: נפילה בין הכסאות
נינטנדו יכולה להמשיך ולחיות רק על כותרי בית שלה, כאלה שפותחו על ידה, כפי שקרה ב-Wii שזכה למעט-יחסית משחקים טובים באמת שלא פותחו על ידי נינטנדו עצמה. אבל הגישה של החברה בנוגע ל-WiiU וההכרזות על תמיכה של זיכיונות גדולים כמו Assassin's Creed ו-Ninja Gaiden גורמים לנו לחשוב שהתוכנית היא ליצור ספריה חזקה של כותרי צד שלישי.
וכדי שהשחקנים יאמצו את אלה, יעדיפו אותם על פני גרסאות של פלייסטיישן 3 ואקס-בוקס 360, מפתחי המשחקים האלה צריכים להבין מה הם עושים, ולתת ערך מוסף. כי אססינס קריד זה לא Wii Sports, הרבה יותר קשה למכור אותו לאנשים שלא אוהבים משחקים - אותו הקהל שקנה את ה-Wii פשוט כי הטניס נראה לו מגניב.
WiiU עלולה ליפול בין הכסא של מכונת משחקים נחשקת בגלל שהגיימרים "הכבדים" יחשבו שמדובר בגימיק, לבין הכסא של מכונת משחקי קז'ואל בגלל בגלל שאנשים שלא אוהבים לשחק יירתעו מהדגש על כותרים מסובכים מדי. וכאן עלול שלא לעזור גם תמחור אגרסיבי. מצד שני, יכול להיות ששוב מדובר בפנטזיות של עיתונאי סקפטי, ו-WiiU תמכור מאות מיליוני יחידות בזמן שיא.