מדי כמה שנים, מגיע לשוק משחק שמתחיל מגמה, משחק שכולם מתחילים לנסות ולחקות. ב-2002 היה זה Medal of Honor: Allied Assault - המשחק השלישי בסדרה, והראשון שהגיע למחשבים אישיים. קהל הגיימרים, שזכר את סצינת הפלישה לנורמדי המהוללת מ"להציל את הטוראי ראיין" של סטיבן ספילברג, קיבל הזדמנות לשחזר את הסצינה (ספילברג גם היה אחראי ליצירת המשחק), במה שיהיה לימים אחד ממשחקי הפעולה החשובים ביותר של העשור הקודם. קול אוף דיוטי נולד כחלק מאותה המגמה, ולימים ירש את המעמד של קודמו בעולם משחקי הפעולה.
Call of Duty: Black Ops 2: עוד מאותו הדבר
Battlefield 3 Premium: לא חדש, אבל לא רע
- וואלה! TECH ב-E3: הסיקור המלא
אבל Medal of Honor לא מת, הוא רק נח כמה שנים. ולפני כשנה וחצי השיקה EA מדאל אוף הונור חדש, שהתרחש בימינו ושם דגש על פעולות ריאליסטיות של אנשי יחידה מיוחדת בצבא ארצות הברית. המשחק לא היה רע, אך התקשה להתחרות בקול אוף דיוטי (Black Ops הראשון הושק מולו) גם במערכה לשחקן יחיד, וגם במשחק מרובה משתתפים. וזה השני, רבים יסכימו, חשוב הרבה יותר, כי הוא שנותן את הערך למשחקי סדרת MoH ו-CoD לאורך זמן.
לוחמים מכל העולם - אבל לא מישראל
עכשיו Medal of Honor חוזר, עם משחק שני בסדרה המחודשת Warfighter. גם כאן הדגש הוא על פסאודו-ריאליזם: מצד אחד שיתוף פעולה עם חיילי עבר שמייעצים ליוצרים, ואילו מהצד השני משחקיות שבכל זאת אינה קשה מדי. נגיד זאת כך: המשחק לא מכריח אתכם לשחק כך שכל כדור אותו אתם חוטפים גורם לפגיעה ממשית.
הפעם דיברו ב-EA לא רק עם חיילי קומנדו אמריקאים, אלא עם לוחמים מכל רחבי העולם - מפולין ועד דרום קוריאה. כשאני שואל את אחד המפתחים איפה ישראל, הוא מושך בכתפיו ואומר "היי, יש גם חבילות הרחבה". אז את השייטת וסיירת מטכ"ל לא תמצאו כאן, עדיין.
לא הרבה נחשף ב-E3 באשר לקמפיין לשחקן היחיד. מפתחי המשחק אומרים שכל שלב בו וכל זירת התרחשות מושפעים מאירועים אקטואליים. אך לא ברור עד כמה - האם רק שמות היחידות ונקודות חמות נלקחו, או שיש גם משהו מעבר? את זה נדע, כנראה, בחודשים הקרובים. בשלב שמודגם - יחידת קומנדו פורצת לבסיס פיראטים סומליים, וזה לא נראה מציאותי במיוחד.
הדגש הפעם: עבודת צוות
אבל זהו רק חלק משני בהדגמה. כיוון שב-EA יודעים שאת Call of Duty הם צריכים לתקוף, בייחוד במולטיפלייר, ההדגמה לעיתונאים מתרכזת בו. ונראה כי המפתחים מנסים ליצור כאן חוויה מעט שונה מהמשחקים הקיימים בשוק עכשיו.
קחו, למשל, את מנגנון הזוגות. כיוון שחיילי קומנדו אמיתיים פועלים בצוותים "שמיומנים לחשוב כיחידה אחת, ולצפות את מעשי החברים האחרים בצוות" (לדברי גרג גודריץ', מנהל הפרויקט), החליטו ב-EA לשים דגש על עבודת צוות ב-Warfighter. רק שכאן היחידה הקטנה ביותר היא לא קבוצה שלמה, אלא שני אנשים. כל שני אנשים מהווים צוות, שאמור לעבוד יחד, ומקבל עבור כך יכולות מיוחדות.
חברי הצוות תמיד רואים אחד את השני, גם דרך קירות. כשאחד מהם מת, הוא יכול לחזור למשחק כעבור כמה שניות, כשהחבר השני מהווה נקודת חזרה ניידת. ואם זה שנשאר בחיים הורג את מי שרצח את חברו - החבר יכול לחזור גם בלי לחכות לסוף "תקופת הצינון" בין המוות לבין החזרה למשחק.
בפועל, זה יכול לשנות לגמרי את דינמיקת המשחק, בייחוד בשלבים צפופים של מלחמה אורבנית - וזה סוג השלבים בו יתמקד Warfighter. הכותר מכריח אתכם לשתף פעולה יותר ממתחריו, וגם מתגמל אתכם על זה היטב. וזה גם מסוכן, כיוון שאם החבר שלכם לצוות הוא מישהו שאתם לא מכירים - מישהו שסתם בא להשתעשע, הוא יכול לפגוע גם בחוויה שלכם. אם, לעומת זאת, אתם משחקים עם חברים, או עם אנשים שבאו "לעבוד", התוצאות באמת מרשימות. וזו גם נקודת ההתמקדות העיקרית של המפתחים - זה הבידול אותו הם מנסים להשיג מול Call of Duty ומול באטלפילד.
השאיפה: לבנות קהילה סביב המשחק
מקום נוסף בו Warfighter מבדל את עצמו הוא סוגי הדמויות. יש כאן שישה כאלה, מאנשי תקיפה והנדסה קרבית, ועד לצלפים וחיילי קומנדו. לכל אחד מהם כלי נשק משלו, מהירות תנועה משלו ויכולות מיוחדות משלו. כך, אחד מסוגי הדמויות יקבל מחסנית נוספת עם תחמושת מדוייקת פחות אך קטלנית יותר, ואילו דמות אחרת מסוגלת לשים קסדה שמגבילה את הנזק אבל פוגעת במוביליות ובשדה הראייה. לכל דמות גם בונוסים משלה על רצף הריגות.
ובינתיים זה נראה טוב. מספיק שונה מקול אוף דיוטי ובאטלפילד, מספיק ייחודי, ומספיק מעניין. הבעיה היא שזה רושם ראשוני מאוד, אחרי מפה אחת ומצב משחק אחד - ב-EA מדברים על מצבי משחק חדשים לגמרי, אך לא חשפו אותם - ועדיין ממש לא ברור האם המשחק יצליח ליצור סביבו קהילה שבנוייה על עבודת צוות. את זה נדע רק כשהמשחק יגיע בסוף אוקטובר.