מי רוצה לחיות לנצח?

בשנת 2045 נהפוך לבני אלמוות. בערך. אולי. כנראה שלא. אבל יש סיכוי. לא הרבה סיכוי, אבל יש. תשאלו את ריי קורצווייל - האיש שהכי מזוהה בעולם כיום עם תחזיות עתידניות בומבסטיות ומרהיבות. קורצווייל, שמוגדר על ידי ויקיפדיה כ"ספר, ממציא ועתידן", הוא הפנים העכשוויות של אחד התחביבים האנושיים האהובים ביותר: לנבא מה יקרה בעתיד.

כבר בתנ"ך יש אנשים שזה בדיוק תפקידם. רק שבזמן שהם מדברים עם האל ומיסטיקנים מדברים עם מה-שזה-לא-יהיה, קורצווייל טוען שהוא מבסס את תחזיותיו על היכרותו עם המדע. יש אנשים שממש לא מסכימים, והטענות שלהם נגד דבריו של קורצווייל מאוד לגיטימיות, אבל לא כדי לשמוע עליהן התכנסנו כאן היום.

המטרה שלנו היא לחלום. בלי להתיימר לדעת שזה מה שיקרה, בלי להיות מוגבלים על ידי ניסיון עבר. לאחר אלפי שנים של התנהגות מאוד דומה, בעשורים האחרונים כל חיינו השתנו, והאבולוציה תבחר את אלה מאיתנו שמתאימים יותר לתנאים החדשים. אז למה אנחנו יכולים לצפות? נתחיל, כאמור, מחיי נצח.

זו, ככל הנראה, התחזית המפורסמת ביותר של קורצווייל, בעיקר בזכות מאמר שפורסם במגזין טיים אודות הנושא. לטענתו, בערך בתקופה הזאת אנחנו נוכל למזג את התודעה שלנו עם המחשב - נקודת הסינגולריות, בה האדם והמחשב הופכים ליישות אחת. וכשאנחנו הופכים למחשב, אפשר לשמור אותנו, אפשר לגבות אותנו, אפשר לתת לנו חיי נצח.

אבל אלה לא באמת נהיה אנחנו. נקודת הסינגולריות היא לא רק הזדמנות לגבות את עצמנו, אלא גם חיבור עמוק יותר שלנו למחשב. תחשבו שבמקום להיכנס לויקיפדיה דרך הדפדפן, אתם יכולים לגשת אליה כמו מחשב, ולקבל את המידע ישירות אליכם. כל הידע האנושי, כל האמנות וכל התרבות נמצאים לא במרחק הקלדה אלא במרחק מחשבה.

וזה התחיל כבר עכשיו. מחקר של אוניברסיטת קולומביה לפני שנה גורס כי הטכנולוגיה העכשווית משנה את הדרך בה אנחנו חושבים על מידע. אם בעבר המוח שלנו התמקד בלזכור פרטים חשובים, עכשיו הדברים שהוא מתאמץ לזכור קשורים דווקא לדרך בה אפשר למצוא את הפרטים. במקום לזכור מהי בירת ברזיל, אנחנו זוכרים איך לחפש בגוגל, ובמקום שנת לידה של דוד בן גוריון אנחנו זוכרים את הכתובת של ויקיפדיה.

ואם זה לא מספיק מלהיב, גם מבחינה פיזיולוגית רעיון הסינגולריות בגרסת קורצוויל נותן לנו אחלה תחזית. גם אם לא תרצו להתחבר למחשב, האינטליגנציה המלאכותית המרהיבה של אותם השנים עשויה לרפא אתכם מכל מחלה, ולמנוע את התפרקות הגוף שלכם.

הצלמת מרשה נולטי לא חושבת על הנקודה בה אנחנו נתחבר אל המחשב, היא חושבת על עתיד בו אנחנו מתאימים את עצמנו, מבחינה פיזית, לטכנולוגיה קיימת. בסדרת צילומים מרהיבה, מדמיינת נולטי על שינויים שאנחנו יכולים לעשות לגופנו.

אם אוזניות הכפתור הסטנדרטיות כל הזמן נופלות לנו מהאוזן, למה שלא נעשה ניתוח פלסטי כדי להתאים את האוזן לאוזניות? ואם הקלדה עם האגודל לא נוחה מספיק, למה שלא נוסיף מפרק אחד לאגודל ונהפוך את פעולת כתיבת ה-SMS ליותר יעילה.

אי שם באמצע בין שני הרעיונות הקודמים, נמצא לו החזון אותו גוגל מנסה לממש כרגע באמצעות המשקפיים שלה. תחשבו על זה רגע, מדובר באבולוציה של משקפיים - מוצר שנועד לתקן פגם בגופנו. רק שעם הטכנולוגיה של גוגל, הוא לא סתם יתקן את הפגם, הוא יהפוך את הראיה שלנו לטובה יותר.

אותו הדבר קורה עם שמיעה, וכאן מדובר בפתרון שכבר קיים בשוק. לחברת Etymotic Research, שמתמחה באוזניות ומכשירי שמיעה, יש כבר כמה שנים בשוק מוצר שלא סתם משפר את השמיעה שלכם, הוא עוזר לה להיות טובה יותר מאשר אצל אדם נורמלי. המכשיר הזה - סוג של אטם אוזניים, יודע לסנן תדרים בהם יש רעש מחזורי, כמו מנוע פועל או רעש של ירי. את שאר תדרי הקול המכשיר מעביר לאוזן כרגיל.

אז הכל חיובי? לא, ברור שלא. יש הרבה מאוד תחזיות על הדברים השליליים שהטכנולוגיה עשויה לעשות לנו - מנזקי הסלולר האפשריים, ועד להיעלמות הקשרים החברתיים לאחר בילוי של שנים בלי לצאת מהבית, כשאנחנו מחוברים לעולם וירטואלי כלשהו. אבל למה לצנן את ההתלהבות מהתחזיות המרהיבות של חיי נצח וחושים משופרים? את זה נשאיר ליום אחר.

פרוייקט עורך אורח:

טור עורך: גיא לרר
ביקורת: פיפ"א 13
מה קורה כשנותנים לאייפוניסט אנדרואיד, ולהפך
רכילות, גרסת וואלה! TECH