אם תמיד אמרו לכם שאתם מיוחדים, זה לגמרי נכון: אתם מיוחדים כמו כל אחד אחר. בלינקדאין לקחו את העניין הזה צעד אחד קדימה עבור מהלך שיווקי כמעט גאוני בפשטותו: הם שלחו ל-10% ממשתמשיהם הודעה שמכריזה שחשבון הלינקדאין שלהם הוא אחד מ-10%, 5% או ה-1% החשבונות הנצפים ביותר באתר במהלך2012. הם גם עודדו אותם להשוויץ במידע בקרב חבריהם ברשתות חברתיות אחרות, באמצעות כפתור "שתף" מזמין. המשתמשים מלאי הגאווה נפלו בפח ושיתפו בהמוניהם את המידע, מבלי להביא בחשבון שכחלק מ-10% ברשת שמונה מאות מיליוני משתמשים - הם כנראה לא באמת הילדים הכי מיוחדים בגן.
אז עכשיו כולם מדברים על הטריק המבריק שגרם להמון אנשים לעוף על עצמם לחינם, ואף אחד לא מדבר על מה שבאמת תמוה פה: מה בעצם הכבוד בלהיות פופולרי ברשת חברתית כמו לינקדאין? זה כמו להיות פופולרי בכיתת מחשבים, או באגף משכנתאות בבנק. במילים אחרות, כמה חסר חיים, אפילו במושגים של רשתות חברתיות, אתה צריך להיות כדי להסתובב בלינקדאין ולהיות מוטרד מהמעמד שלך שם? זה לא היה קורה אם הייתה להם עבודה.
הבלק-אאוט של אלישיה
לאלישיה קיז דווקא יש עבודה, אם כי לא ברור לכמה זמן. כולנו מכירים אותה כאחת מאותם טאלנטים שיכולים גם לכתוב להיטים, גם לנגן בפסנתר וגם לצעוק לנו באוזן ועוד לקבל על זה גראמי. חוץ מזה, מעכשיו היא גם מנהלת הקריאייטיב הטרייה של בלקברי, תפקיד רציני ומכובד עם לא מעט ג'ובות בצידו. טבעי שאחרי קבלה לג'וב נחשק כזה רצים לספר לחבר'ה, רק שבציוץ של קיז בטוויטר התנוססה העדות המרשיעה "נשלח מהאייפון שלי". אופס. קיז קלטה מיד את גודל הפדיחה הבלתי-לויאלית, מחקה את הציוץ המדובר ומיהרה לצייץ כי חשבון הטוויטר שלה נפרץ (כנראה על ידי פורץ הרבה יותר מעודכן-סמארטפונית ממנה). ברור.
ייתכן שקיז היתה צריכה לעזוב את התירוצים המגוחכים ופשוט לומר את האמת: "יש לי אייפון, אז למה לעזאזל שארצה להסתובב עם בלקברי? מה עוד, אולי גם תרצו שאגלוש באינטרנט אקספלורר?", ואז להוסיף קצת דמעות צער כנות על המכשיר הלא-קשור-ללייף שהיא תיאלץ לצייץ ממנו מעכשיו ועד שהבוסים יתרככו. העם איתך, אלישיה. אל תיכנעי למערכת.
רק 200 דולר בשביל לעזוב את פייסבוק?
מישהי שדווקא יודעת איך לגרום למערכת לעבוד בשבילה היא רייצ'ל באייר, נערה אמריקאית בת 14, שלא הצליחה למצוא עבודה בבייביסיטר ולכן פנתה לאבא שלה בהצעה עסקית מפתה: הוא ישלם לה 200 דולר והיא בתמורה תתנתק לחלוטין מפייסבוק עד סוף שנת הלימודים. האב המופתע הסכים ואף ניסח והעלה לרשת חוזה רשמי בין השניים שמצעד את העסקה. אלוהים אדירים, איזה הורה מסורס ותבוסתני. למה ההורים שלי לא היו כאלה כשהתבגרתי? הייתי עושה היום מיליונים.
האמת, נראה שעלו פה על סטארט אפ הורות לא רע. שוחד כספי יכול להיות אמצעי נהדר כדי לשלוט בחיים של הילד הסורר גם כשהוא גדל: "200 דולר כדי שלא תתחתני עם הדביל הזה שהבאת הביתה". "300 אם תפסיקי לשבת לי בסלון ותמצאי עבודה". בסך הכל, בימינו, כשהגבולות לילדים כל כך מטושטשים, הכל כשר כדי להחזיר אותם לתלם. וחוץ מזה - אבא לא אמר כלום על טוויטר.
לייק על התביעה
אפרופו פייסבוק, בזמן שמצמצתם, היא שוב נתבעת. יש מצב שהמייל שלהם כבר שולח מענה אוטומטי לכל התראה על תביעה- "קח מספר ונתפנה אליך בהקדם". הפעם התביעה נסובה על יישום יומן מקוון ישן יחסית בשם "סרפבוק" שבו היו יכולים המשתמשים לסמן 'לייק' על תכני משתמשים אחרים. מתברר שמעצב התוכנה רשם בזמנו פטנט על פונקציית החיבוב הזאת, ועכשיו היורשים שלו החליטו לתבוע את מארק צוקרברג אנד קומפני על הפרת זכויות יוצרים.
מי שראה את הסרט "הרשת החברתית" כבר יודע שלצוקרברג אין בעיה לגנוב רעיונות מאחרים, כולל מהחברים שלו. אני מנחשת שגם הפעם הוא לא יתרגש ומקסימום יסתום לנודניקים התורנים את הפה בכמה מיליונים, בזמן שהפנסיה של הנינים שלו משלשת את עצמה בכל רגע נתון. מה שאמור יותר להטריד זו הקלות שבה כל מושג עם צל קונוטציה חיובית או סתם מילה הנמצאת בשימוש נפוץ מנוכסים היום למטרה מסחרית, ממותגים, מוגנים בפטנט וקורסים תחת סימנים רשומים. וואלה!
פורנו בגוגל: לא רק בשאילתות XXX
מזל שאהבה ופורנו הן עדיין מילים חופשיות יחסית. יום האהבה כבר מאחורינו ואף אחד לא באמת חגג אותו כי כולם היו עסוקים בלצייץ על הסחים שכן חוגגים אותו. פורנו, לעומת זאת, הוא משהו שאפשר לחגוג כל השנה, ולא צריך בשביל זה טובות מאף אחד. רוב מי שמחפש פורנו עושה את זה בדרך הרגילה, אבל כמה משתמשים גילו באג מעניין בגוגל: מחרוזות קצרות של חישובים מתמטיים מסוימים כמו (1/4)^4- או מחרוזות מספרים לא שגרתיות כמו "15 30" 15 לא העלו דבר, למעט תוצאות של אתרים סקס. כנראה שמדובר במשמעות חדשה לפיצ'ר המפורסם של חיפוש גוגל "יותר מזל משכל".
ההסבר הטכני שאמור לעמוד מאחורי הבאג הזה לא לגמרי ברור, אבל גוגל כנראה תתקן את העניין בהקדם, למרות שללא ספק מדובר באחד הבאגים החביבים. אולי, בעצם, זו פשוט דרכו של אלוהים לומר למתמטיקאים שהם צריכים לעזוב כבר את העיסוק הזה במספרים ולדאוג למצוא חיי מין לפני שיהיה מאוחר מדי.