כמו שקורה עם כל מוצר מצליח, גם ל-Galaxy Note של סמסונג קמו מתחרים. שנה לאחר שסמסונג הביאה לשוק את ה"פאבלט" (שילוב של Phone ו-Tablet) הצרכני הראשון שלה, ואף הוכיחה שיש ביקוש לבן כלאיים כזה באמצעות מכירות של 10 מיליוני מכשירים בתוך 10 חודשים, החלה גם חברת LG לייצר פאבלטים משלה. אחד הדגמים - Optimus Vu P895 - הגיע גם לארץ, ונמכר בחנויות פרטיות.
לאחר שימוש של יותר משבוע ב-Optimus Vu P895 (שיכונה מכאן והלאה "אופטימוס"), לא נותר אלא לגרד את הראש בהשתהות ולנסות להבין למה - שנה אחרי שסמסונג הראתה איך הקטגוריה הזו צריכה להיראות - LG לא הפיקה לקחים והלכה לכיוון אחר לגמרי, הרבה פחות מוצלח. זמן רב עבר מאז שמכשיר קיבלנו לבדיקה רשם אצלנו כל-כך הרבה נקודות שחורות.
אז מאיפה להתחיל? אולי מבחוץ, מהעיצוב. העיצוב של הפאבלט בעל מסך ה-5 אינץ' סטנדרטי, שמרני ומשעמם. הוא לא עבה - שזה טוב - וגם לא כבד (168 גרם), אבל אין בו שום דבר סקסי. כבר כאשר מחזיקים אותו ביד אחת (הדרך הרווחת להחזיק סמארטפון, בוודאי כאשר משתמשים בו לצורך שיחות) מרגישים דבר ברור מאוד: 9 ס"מ הם רוחב לא מתקבל על הדעת (לשם השוואה, ב-Note הראשון היו אלה 8.3 סנטימטרים, וב-Note השני הרוחב אף ירד, ל-8 סנטימטרים בלבד). האופטימוס מצריך מהמשתמש למתוח את אצבעותיו לחלוטין כדי להחזיקו, ולא נכנס בקלות לכיס. כן, הוא נכנס לכיס הקדמי של הג'ינס, אבל במאמץ, ותוך כדי שהוא מעלה דאגה שהמפתחות שנמצאות באותו הכיס ישרטו את המסך (עם סמארטפון רגיל הם יכולים לשכון זה לצד זה, ולא זה על זה).
הנדסת האנוש הזאת הרגישה לנו פשוט לא הגיונית. היא שבה והעלתה את ראשה כאשר גילינו שבראש המכשיר, מצד שמאל, יש כפתור המפעיל את אפליקציית Quick Memo. זו מאפשרת לקשקש על המסך עם האצבע כפי שמקשקשים עם טוש על נייר, למשל. פיצ'ר גימיקי ולא הכרחי זה לא רק זכה למיקום כה אסטרטגי ובולט - מיקום הכפתור גורם לכך שלוחצים עליו בטעות כמעט בכל פעם בה מוציאים את המכשיר מהכיס, ואז לא מבינים מה פתאום כל לחיצה על המסך מביאה עמה שרבוט כלשהו, שנעלם רק עם לחיצה חוזרת (הפעם בכוונה) על הכפתור.
אבל כשל הנדסת האנוש המשמעותי ביותר, וגם המשעשע שבהם - הוא העובדה הפשוטה שמכיוון שהטלפון כל-כך רחב, למשתמש לא ברור היכן עליו להניח את אוזנו כדי לשמוע את השיחה. ההגיון הפשוט יאמר שלמעלה-באמצע, אך למעשה זה יותר בכיוון העליון-ימני של המסך. גם לאחר שבולשים עם האוזן מספר פעמים כדי למצוא את אותה הנקודה המאפשרת שמיעה אופטימלית - קשה להתרגל להביא לשם את האוזן אוטומטית גם בפעמים הבאות - במיוחד אם אתם רגילים לטלפון עם מסך קטן יותר, כזה שבו האוזן מתיישבת במקומה בטבעיות (ולעתים גם בעזרת סימון של הרמקול הייעודי, סימון שלא קיים באופטימוס). את הבעיה מחמירה העובדה שגם איכות השיחה לאחר שכן מגיעים לאותה נקודה אופטימלית אינה טובה מספיק, והדובר מצדו השני של הקו נשמע חלש, גם לאחר שמשנים את הגדרות המכשיר לווליום החזק ביותר.
עובד על ספידים
המסך, מצידו, נותן תמונה טובה. עצם גודלו מאפשר קריאה נוחה וברורה יותר מאשר בסמארטפון הממוצע, למרות שהרזולוציה שלו אינה גבוהה במיוחד (768x1024). התמונה חדה דיה גם כאשר משתמשים בבהירות הלא-מקסימלית של המכשיר. עם זאת, גודל המסך מקשה על הקלדה במקלדת הווירטואלית שלו, שכן כאשר משתמשים בה ביד אחת - האצבע צריכה 'לטייל' על המסך מרחקים ארוכים מאלו אליהם היא רגילה. כאשר מחזיקים את המכשיר במאוזן, בעזרת שתי הידיים - ההקלדה קלה יותר. יכולת המגע של המכשיר סבירה, אך לא רגישה מספיק. זה לא שצריך ללחוץ בכוח או שיש פספוסים בוטים - אבל הטאץ' של האופטימוס לא מספק את אותה חוויית מגע קלילה שמספק, למשל, האייפון.
הפלוס הגדול של המכשיר הוא מהירותו. LG הכניסו לאופטימוס מעבד מרובע ליבה Nvidia Tegra 3 במהירות של 1.5 ג'יגההרץ. שילוב בינו לבין אנדרואיד 4 (גרסת ice Cream Sandwich) פועל פשוט נהדר והכל מרגיש על ספידים. אפליקציות עולות בשיא המהירות, הדפדפן טוען עמודי אינטרנט בזריזות, והתחושה היא ששום דבר לא מעכב את העבודה - לא תחושה מובנת מאליה בכל סמארטפון. העובדה הזאת גם מאפשרת לטלפון להיות מיני-טאבלט סביר, שכן אפילו על תקשורת סלולרית ולא וויי-פיי התחושה היא שאתה זז מהר מאוד, ולצד יכולות הקריאה הטובות - אין תחושת אי נוחות. עדיין, זה לא אומר שהאופטימוס יכול להחליף לחלוטין את הטאבלט 10 אינץ', או אפילו 7 אינץ' שיש לכם. גודל מסך הוא אלמנט קריטי בטאבלטים, ושיקול מאוד מהותי של כל משתמש ומשתמש לפי טעמו האישי.
הסוללה לא סוחבת
לא נעים לנו לחזור לצדדים השליליים, אך לצערנו יש באופטימוס עוד כמה כאלה: מצלמת המכשיר, בעלת רזולוציה של 8 מגהפיקסל, מתקשה לספק תמונות חדות עם צבעים עזים - לפחות כאשר מדובר באור שאינו חזק מאוד. בעוד באור יום היא צילמה עבורנו יפה, בחדר עם תאורה רגילה התמונות יצאו לא מרשימות, ונתנו תוצאות פחות טובות ממה שנותנים סמארטפונים אחרים עם מצלמת 5 מגהפיקסל בלבד.
בעיה משמעותית נוספת היא הסוללה. כנראה שמסך גדול ומעבד חזק דורשים יותר ממה שיכולה לספק זו עם ה-2100 mAh. אפילו בשימוש שאינו אינטנסיבי בצורה מוגזמת, הסוללה לא מצליחה לשרוד מבוקר עד לילה. פיצ'ר של חסכון בחשמל במכשיר משפר מעט את המצב, אך עדיין - בימינו ניתן לצפות שסמארטפון יוכל לספק כמה שעות שיחה וכמה שעות שימוש במסך (גלישה ברשת, קריאת מיילים, שימוש באפליקציות) מבלי להרים דגל לבן כבר בשמונה בערב.
סיכום: לא ראוי גם למחירו הנמוך
פרט אחרון שהעלה תמיהה בעיננו הוא העובדה שלא הצלחנו להכניס אף מחבר של אף זוג אוזניות שניסינו לכניסת האוזניות של המכשיר. אלו פשוט לא נכנסו עד הסוף ולכן הסאונד לא עבר מהרמקולים של המכשיר (שמספקים איכות סבירה בהתחשב בנסיבות) לאוזניות שבדקנו.
אך יש להודות: גם אם היה מדובר בסאונד מעולה - אחרי כל מה שכתבנו כאן, קשה להניח שנמליץ על פאבלט האופטימוס. כמו מכשירים רבים שמנסים להיות "גם זה וגם זה", הוא גומר כ"לא זה ולא זה". שורת הבעיות שהצגנו - שחלקן מוזרות ותמוהות מאוד בעיננו, גורמת לו אפילו לא להצדיק תג מחיר סביר של כ-2,600 ש"ח בו הוא נמכר בחנויות הפרטיות. אמנם זה מחיר נמוך יותר מהרבה סמארטפונים שאינם טאבלט, אבל במקרה הזה, ללא ספק עדיפים סמארטפון וטאבלט נפרדים.
עוד בנושא:
- Galaxy Note של סמסונג: בינתיים רק טלפון מגודל עם עט מגע
- Note 2: גלקסי על סטרואידים