אתם בטח זוכרים איך לפחות פעם אחת בחיים הכנתם מטוס מנייר. קיפלתם אותו היטב כדי שיוכל לרחף ברחבי הכיתה ושלחתם אותו לדרכו. הוא הספיק לעוף כמה שניות לפני שהמורה הבחינה בו וסילקה אתכם מהשיעור, ואתם חשתם גאווה כאילו אתם מינימום האחים רייט. זה המטוס שהכנתם בעצמכם, הוא שלכם והוא טס!
זאת התחושה שמרגישים חובבי ענף הטיסנאות, אותם אנשים הבונים מטוסים קטנים ומעיפים אותם במרומים. "התחלתי להתעסק בטיסנים מגיל 9, ומה שמשך אותי לתחום היא אהבה למטוסים", אומר זוהר תמם, בן 26 מרחובות, מתנדב ב"קלוב התעופה ישראל" - עמותה המרכזת את תחום הטיסנאות בארץ. "יש הרבה אתגר בלבנות בעצמך טיסן מאפס ולראות איך הוא טס באוויר".
כשכולם מדברים כבר על מזל"טים משוכללים מצויידים במצלמות ובחיבור לסמארטפון שיביאו לנו משלוחים מאמזון, מפעילי הטיסנים מכורים עדיין לטכנולוגיה הפשוטה והבסיסית של הטיסנים, שמתוכננים לפי אותם עקרונות אווירודינמיים של מטוסים רגילים. על הטיסן פועלים ארבעה כוחות: גרר - התנגדות האוויר למעבר גוף הטיסן דרכו, בכיוון שמנוגד לכיוון תנועת הטיסן, דחף - תגובת האוויר לפעולת מנוע הטיסן, כשפעולת המנוע גורמת לדחיפת האוויר לאחור וכתוצאה מכך, כלי הטיס נדחף קדימה, כוח הכבידה המושך את הטיסן כלפי מטה, ועילוי - המבנה של כנפי הטיסן גורם להפרש לחצים בין המשטחים התחתונים של הכנפיים לבין משטחיהם העליונים, וכתוצאה מכך, מופעל על הטיסן כוח המרים אותו כלפי מעלה.
שלד הטיסן לרוב עשוי מעץ בלזה קל אותו מצפים בבד ונייר. בעבר היה נהוג לבנות את החלקים לבד, דבר שדרש יכולת טכנית מסוימת, אך כיום ניתן לקנות חלקים שלמים ולהרכיבם באופן פשוט. הטיסנים החדשנים מורכבים מחומרים כגון EPP או ופליסטיירן, המספקים מצד אחד קלות לטיסן כך שיוכל לעוף אך מצד שני חוזק כך שיעמוד בפני הכוחות הפועלים עליו בזמן הטיסה.
ישנם סוגים רבים ומגוונים של טיסנים. טיסני דאון חופשי - המשוגרים לאוויר באמצעות כבל; טיסני מנוע גומי - המונעים על ידי רצועות אלסטיות שמסובבות את המדחף ומעלות את הטיסן לגובה ממנו הוא גולש לקרקע; טיסני מנוע חופשי הפועלים באמצעות מנוע בוכנה; טיסנים מונחי רדיו בהם מותקן מקלט רדיו ופועלים באמצעות שלט רחוק; טיסנים הפועלים על מנוע חשמלי; טיסנים הפועלים על בנזין; טריינר - טיסנים שבזכות מאפייני המבנה שלהם קל יחסית לתפעל ולהטיס אותם; טיסן אווי רובוטי המסוגלים לבצע פעלולים ותרגילים אווירובוטים באוויר וטיסן מתכונתי (scale) - שהם למעשה דגמים מוקטנים של מטוסים קיימים כמו f16, בעלי מנוע ארבע פעימות המסוגלים להגיע למהירות של 300 קמ"ש.
אז החלטתם ללמוד לבנות ולהטיס טיסן. לאן פונים? המרכז הגדול של ענף הטיסנאות בארץ היא עמותת "קלוב התעופה ישראל" בעלת סניפים רבים, בה ניתן לרכוש טיסנים ולקבל שיעורים והדרכות מצוות המקום. מעבר לכך, ישנן חנויות פרטיות בעלות מועדוני טיסנאות כדוגמת "קו האופק טיסנים" בחיפה, rczone"" בירושלים, "שלט רחוק" בהרצליה, "טיסני נתניה" בנתניה, "רון ג'רסי" בחולון ו-"אתגר- תחביב ספורט וטכנולוגיה" באשדוד.
אבל לא מדובר בתחביב זול: אמנם עלות השיעורים נמוכה יחסית (ב"קלוב התעופה לישראל" תשלמו בין 180-280 שקלים לארבעה שיעורים ובחנויות פרטיות בין 100-200 שקלים לשיעור), אך מחיר טיסן פשוט למתחילים נע בין 300 ל-400 שקלים, ועל טיסן מתכונתי, שהוא כאמור דגם מוקטן של מטוסים אמיתיים, תיאלצו להיפרד ממאות אלפי שקלים. עם מחירים כאלה, אין ספק שחלק גדול מהקסם של התחום הוא הרושם שהוא עושה על אחרים: "אנשים רבים באים להפגין את הביצועים שלהם ואת השליטה על הטיסן", אומר יעקב חוחה, בן 42 מטירת הכרמל, שבונה טיסנים ומנהל שטח הטסה באזור חיפה. "יש דגמים מאוד יוקרתיים שאנשים מוכנים לשלם עליהם כסף רב ומהווים סמל סטטוס עבור בעל הטיסן".
אבל עם כל הכבוד ליוקרה שבדבר, תחום הטיסנאות בארץ אינו מפותח מספיק. בזמן שברחבי העולם מתקיימות תחרויות בהן משתתפים נציגים ממדינות רבות, בארץ כמעט ואין תחרויות, המפגנים מועטים וקהל חובבי הטיסנים הוא מצומצם. לדברי זוהר תמם, הסיבה לכך היא שאין מספיק שטחי הטסה מוסדרים: "ניתן להטיס טיסנים רק בשטחי דשא רחבים, ולרוב חובבי הטיסנאות מתכנסים במקומות ספורים כמו ראשון לציון, רשפון ושפיים, וזה מוביל לכך שלאנשים אין איפה להטיס את הטיסנים". לב שלימוביץ', בן 21 מחיפה שבונה טיסנים ולומד אווירונאוטיקה בטכניון מאשים את הממשלה: " חלק מהבעיה היא חוסר מודעות של המדינה לתחום הזה ולכן יש גם חוסר השקעה. תחום הטיסנאות מוביל הרבה אנשים להתעסק בזה גם בשלב מאוחר יותר ולתרום למדינה בתעשייה אווירית, ובכל זאת יש בורות בנושא ואין תמיכה בענף".
אז למה כדאי לממשלה להשקיע בכלל בתחום? אולי כי התחביב הזה סוף סוף יוציא את הנוער מהפייסבוק. "יש לנו לקוחות מגיל 5 עד 85, ואפשר לראות שילדים שנחשפים לתחום מאוד מתלהבים ממנו", אומר יניב סיוון (בן 35) המנהל ביחד עם אביו יוסי (בן 60) את החנות rczone"" בירושלים. "אם תהיה יותר מודעות לטיסנאות הילדים והנוער יעזבו קצת את האייפון ויצאו החוצה לשחק כמו פעם. הם ידברו עם ילדים אחרים, יפתחו חברויות ולא יסתתרו מאחורי מסך מחשב. מעבר לכך, טיסנים תורמים גם לשיפור האנגלית- משום שהחלקים כתובים רק בשפה האנגלית, מפתחים את המוטוריות, הקורדינציה ותפיסת המרחב. זה לא סתם תחביב, אלא עולם שלם שעוזר לך בהמון תחומים בחיים".
השתכנעתם? לאבי בניהו (בן 45) המנהל את החנות "ספיד קונטרול" רמת גן, בה הוא מוכר טיסנים, יש כמה עצות: "חשוב להתאים טיסן לגיל המשתמש, וגם לשטח וגודל אזור ההטסה. מומלץ בהתחלה שלא לרכוש טיסן משוכלל וכדאי לעשות סימולציות במחשב ולקבל הדרכה".
עוד בפרויקט "עורך אורח" בוואלה!טק:
"בקרוב ישבצו אותנו בבקו"ם לפי סריקת תאים": שיחה על העתיד עם איל וולדמן, העורך-אורח של וואלה!טק
מתי סוף סוף הטכנולוגיה תפתור לנו את בעיות החנייה?
איל וולדמן בוחר את 5 הסטארטאפים הישראליים הכי חשובים ומסקרנים בעיניו