בשקט בשקט, בלי השקה או הכרזה ובניגוד לרעש שהיה סביב סגירת "סטטוסים מצייצים", עלתה לרשת הגרסה המחודשת שלו. האתר "סטטוסים מצייצים - קולות מהרשת" מנותק הפעם מהפלטפורמה הפייסבוקית, אך הוא עדיין שואב את התכנים שלו משם, וללא רשות הגולשים.
"סטטוסים מצייצים" החל כעמוד פייסבוק ששם לו למטרה לשתף פוסטים בנושאים שונים מרחבי החברה הישראלית, ובכך ייצר סוג של סדר יום וירטואלי. בחודש שעבר, בעקבות תחקיר של מגזין גלובס אשר חשף את התנהלותו הכלכלית של העמוד באמצעות קידום פוסטים שיווקיים בתשלום, הוסר העמוד על ידי הנהלת פייסבוק. פייסבוק אף הודיעה שהעמוד לא ישוב עוד לפעילות, מאחר והפר את מדיניות האתר בנוגע להתנהלות שיווקית. גם חשבונותיהם הפרטיים של מנהלי העמוד, אבי לן ועדי בנטוב-לן, נחסמו. לן ניהל מאבק אינטרנטי סביב ההחלטה, אך ללא הועיל. כעת, נראה שהוא עושה קאמבק - הפעם ללא הגבלותיה של פייסבוק.
אז עכשיו האתר משוחרר מחוקיה הנוקשים של פייסבוק, אך מצד שני - הוא עדיין משתמש בתוכן שמפרסמים גולשים בפייסבוק, ואפילו לא מספק לינקים למקור. לחיצה על שם הגולש שפרסם את הפוסט תוביל לעמוד של "סטטוסים מצייצים", לחיצה על תמונה רק תגדיל אותה. אם תרצו למצוא את המקור, תצטרכו להקליק על תמונת הפרופיל המוקדטנת של הגולש. למעשה, יש כאן יצור כלאיים של פלטפורמה חופשית עם תוכן מושאל - ללכת עם ולהרגיש בלי.
אז איך המרגש באתר החדש? קשה להחליט. הפוסטים שמתפרסמים בו מקוטלגים לקטגוריות: בועט, וידיאו, חם, חמוד, יחסים, מצחיק, מרגש, משפחה, קלאסי וריספקט. ואם לומר את האמת, יש משהו מעט טרחני בלראות תמונה מצחיקה באתר כשמתחתיה שורה של תיוגים מסבירניים של "חמוד", "מצחיק", "משפחה". כמו כן, חלק מהפוסטים - וזה אלמנט שהיה קיים גם בגרסה הפייסבוק של "מצייצים" - הועתקו והודבקו כתמונה על רקע צבעוני, מה שהופך כל ציטוט חמוד ואגבי ליצירה ממוסגרת ורשמית, לכרזה, מה שנוטל מהפוסט את כל הספונטניות שלו.
גם הענקת כותרת מתאמצת לכל פוסט ופוסט בנפרד (מה שעובד באתרים כמו 9gag בהם הכותרת היא חלק מהבדיחה או האמירה ולעתים קרובות אף משלימה אותה) מוסיפה טאץ' טרחני לאתר. לא ברורה גם שיטת פרסום הפוסטים - חלקם מופיעים כטקסט, חלקם כתמונה, חלקם עם לינק וחלקן לא. ובעיקר - מנהלי האתר עדיין לא נרפאו ממדיניות הקרדיטים המוגבלת שלהם, כשהפוסטים נלקחים מגולשים בלי לינק למקור ובלי בקשת רשות (חלקם אפילו לא יודעים שמה שהם כתבו מופיע באתר). אמנם, הכלל הוא שמה שמוגדר בפייסבוק כפומבי הוא פומבי, אבל זה עדיין מייצר תחושה של "ויראלי אבל מסריח".
ומה יהיה באמת על ה"ויראליות"? בגלגולו הפייסבוקי של "סטטוסים מצייצים", פוסטים היו מקבלים עשרות ומאות אלפי לייקים. כבאתר החדש זה עדיין לא קורה - מן הסתם מכיוון שהוא עדיין טרי, וכאמור עדיין לא קודם או פורסם באופן רשמי, וייקח זמן עד שיוכל לצבור בחזרה את כמות האוהדים הקודמת, אם בכלל. השאלה היא האם כמות עוקבים שכזו היא בכלל אפשרית: מעבר לאובדן האמון של לא מעט עוקבים במותג לאחר תחקיר "גלובס", יש גם את הבידוד של "מצייצים" מפייסבוק: בגלגולו הקודם, הוא היה חלק מהפיד, חלק אורגני מעולמו של מארק צוקרברג ותרבות הפוסטים שלו. עכשיו הוא אתר נפרד. אמנם אפשר לכתוב בו תגובות-פייסבוק ולשתף פוסטים, אבל כמה גולשים באמת יטרחו לצאת מהפייסבוק, להיכנס לאתר ואז לחזור לפייסבוק? האם יש טעם בכלל בשכפול של פוסטים מפייסבוק לאתר אחר, שם הם מופיעים מנותקים מהקשר? נחיה ונראה.