המחדל הבא? איום הרחפנים מרחף גם מעל ישראל

שדה התעופה השני העמוס ביותר בבריטניה הושבת למשך 32 שעות בעקבות רחפנים שהתקרבו למסלול והמשטרה בבריטניה נותרה חסרת אונים ו-760 טיסות בוטלו. נמל התעופה בן גוריון נסגר בעבר בעקבות מקרים דומים וסכנת הרחפנים מרחפת גם מעלינו בישראל, במיוחד בהעדר הערכות מתאימה

  • רחפנים

במשך יותר מ-32 שעות שנמל התעופה השני העמוס ביותר בבריטניה הושבת בעקבות הרחפנים שסיכנו את תנועת המטוסים. 760 טיסות בוטלו והמשטרה בבריטניה נותרה חסרת אונים לאורך כל 32 השעות, בעוד שהיא לא יכלה לעשות דבר אל מול הרחפנים שהתקרבו למסלול ההמראות ולמטוסים שחונים בנמל התעופה. התרחיש שבו הרחפנים משביתים את נמל התעופה אינו יוצא דופן וסכנת הרחפנים מרחפת מעל נמל התעופה בן גוריון מזה זמן רב וגם מעלינו, בתור אזרחים. בחודש ינואר האחרון, רחפן גרם לסגירת המראות ונחיתות בנתב"ג. זמן קצר לפני כן, בדצמבר 2017 נרשם מקרה זהה וכמה שבועות לפני כן, בנובמבר 2017 הופסקו ההמראות והנחיתות בגלל תנועת רחפנים שנרשמה מעל לנמל התעופה בן גוריון. בסך הכל שלושה מקרים של רחפנים בקרבת שדה התעופה בהפרשים של שבועות בודדים.

איום הרחפנים אינו חדש באזורי נמלי התעופה וגם לא חדש בזירת הטרור; בתחילת שנת 2017 דווח כי ארגון הטרור דאעש משתמש ברחפנים כדי להטיל חומרי נפץ על אזרחים במוסול שבעירק. ארגון הטרור עשה שימוש רב ברחפנים, בעיקר לצילום ותיעוד, אולם הצליח גם לתקוף מספר רב של פעמים באמצעותם. הם נגישים לכל המבקש ולכל מי שמצויה הפרוטה בכיסו והרחפנים התמימים שנמכרים בחנויות אלקטרוניקה עולים כמה אלפי שקלים בודדים: החל מ-2,000 שקלים לרחפנים הפשוטים ועד ל-10,000 שקלים לרחפנים המקצועיים יותר. חלקם מסוגלים לשאת משקל נוסף של 3 עד 4 קילוגרם נוספים ומכאן אפשר רק לתת לדמיון לפעול. במעמד הרכישה בחנויות אין צורך לרשום את כלי הטיס ועל הלקוח רק לחתום שהוא מבין את כללי רשות התעופה האזרחית. ללא הסבר על חוקי הטייס, ללא תיאוריה וללא הסבר איפה מותר ואיפה אסור להטיס, יוצא הלקוח הביתה ויכול במקרה "הטוב" לגרום לתאונה הבאה.

עוד בנושא:

הברחות סמים והתנקשויות: הצד המסוכן של הרחפנים
הרחפנים של צה"ל: חוקרי צ'ק פוינט הישראלית מצאו פירצה ברחפנים של DJI
הודות לפרצת דרך של בואינג: המשלוחים באמצעות רחפנים קרובים מתמיד

מלבד ארגוני הטרור, גם ארגוני פשיעה עושים שימוש רב ברחפנים והשימוש האחרון שתועד בישראל הינו באוקטובר השנה, כשגבר ואישה מלוד ניסו להבריח טלפונים ניידים לכלא נפחא - רמון באמצעות רחפן. אותם הטלפונים שכמעט ועברו אל מנהיגי מחבלים, יכלו לעזור ליצור קשר עם ארגוני הטרור, בני משפחתם ולהוציא פיגועים מתוך כותלי הכלא. המצלמות של בתי הכלא אינן מיועדות כדי לאתר רחפנים ובשעת לילה מאוחרת, הם מגיחים מהשמיים מבלי שאפשר לאתר אותם. אולם הסכנה שמה הרחפנים יפילו מטוס או יצוידו בחומר נפץ ויטוסו לעבר ההמון, הינן הסכנות העיקריות שמעסיקות לא מעט תעשיות ביטחוניות, ישראליות בפרט. נמלי תעופה ברחבי העולם מנסים למנוע הימצאות ציפורים בקרבת שדה התעופה כדי למנוע מקרה שבו הציפור נשאבת אל תוך המנוע, אולם רחפן לא רק עשוי להישאב אל תוך המנוע - אלא גם לפגוע בגוף המטוס ולגרום לנזקים גדולים יותר. אוניברסיטת דייטון שבאוהיו הדגימה את נזקי הרחפנים על גוף המטוס והתוצאות הרסניות, בסרטון הקצר ניתן לראות כיצד פרופיל הכנף ניזוקה מהרחפן, בעוד שרק הרחפן היה בתנועה.

עוד באותו נושא

בעקבות רחפנים: שדה התעופה גטוויק בלונדון הושבת ל-32 שעות

לכתבה המלאה

בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח העוסק בהערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים. בדוח טען כי ישראל טרם גיבשה מדיניות מספקת להתמודד עם איום הרחפנים. "גורמי טרור או גורמים פליליים עלולים לנצל מצב זה ולעשות שימוש לרעה ברחפנים ורואי כי הקבינט יקבל החלטה בעניין זה וללא דיחוי", כתב. בכל מה שנוגע לרשות התעופה האזרחית, קבע כי הרשות אינה אוכפת את מפעילי הרחפנים וכי רחפנים למטרות פנאי וספורט אינם צריכים להירשם. "למרבה ההפתעה", משרדי הממשלה שאליהם יחוסה האחריות בדו"ח של מבקר המדינה, התנערו מהאחריות. שנה אחרי פרסום הדו"ח החמור, נראה כי הלקחים טרם יושמו ואנחנו עשויים למצוא עצמנו בבעיה.

"זה קורה לעיתים רחוקות, אבל עדיין קורה שאמצעי תמים ופשוט לכאורה, הופך לגורם שמשנה את כללי המשחק. כניסת הרחפנים לזירת הטרור והפשיעה מחוללת שינוי דרמטי. הרחפן הוא כלי טיס זעיר ומהיר הנשלט מרחוק ומשמש פלטפורמה יעילה מאין כמוה לנשיאת מטענים קלים ולשימושים רבים אחרים. באמצעות רחפנים יכול היריב לשאת ולהחדיר מטעני נפץ או חומרים מסוכנים ולבצע מגוון של פיגועים בקשת רחבה של דרכי פעולה, תוך פגיעה בנפש וברכוש. זאת בחיכוך מזערי עם היעד. זו הסיבה שהחלטנו ללמד כיצד להתמודד עם האיום הזה". כך אמר ניר רן, לשעבר ראש בית הספר לאבטחה של השב"כ והיום ראש המרכז לניהול וביטחון במכללה האקדמית בוינגייט, במהלך כנס רחפנים באבטחה במכללה האקדמית וינגייט.

איום הרחפנים מעסיק לא מעט חברות ביטחוניות. (צילום: צילום מסך)

בישראל ובעולם עוסקים במתן פתרון אל מול איום הרחפנים שגובר ורק בחודש אוגוסט האחרון, דווח כי צבא בריטניה יהיה הראשון שירכוש את "כיפת הברזל" נגד רחפנים של חברת רפא"ל. למעשה, ישראל היא מעצמה גם בתחום הפתרונות נגד הרחפנים כשחברה נוספת הינה חברת Skylock מקבוצת אבנון, המייצרת מערכת רב שכבתית שיודעת לכסות את כל סוגי האיומים. המערכת מספקת כיפת הגנה אבסולוטית לרחפן בודד ולאיום להקות רחפנים שגם הולך וגובר. המערכת יודעת לאתר את הרחפן בטווחים גדולים של עד כ-3.5 ק"מ להעביר את המידע, לספק את הנתונים למפעיל ולמנהלי הביטחון ולשבש את הקשר של הרחפן עם המפעיל שלו. אחר כך עוד היא יכולה להחזיר אותו על עקבותיו או להנחית אותו במקום כדי להמשיך ולשמור על אזור סטרילי או אף להשמיד את הרחפן.

חברה נוספת הינה תעש מערכות שפיתחה את מערכת "שמים אדומים", המיועדת לאיומים בגובה נמוך ומופעלת באמצעות טילי כתף בשטחים פתוחים ועירוניים. המערכת של תעש מסייעת בנטרול המטרה ושימוש הקשר שבין הרחפן למפעיל. מדובר במערכת שמיועדת לנשיאה על ידי חיילי חי"ר, ומשולבת עם מכ"ם לגילוי רחפנים בטווח של קילומטרים בודדים.

האם רשות שדות התעופה ערוכה לסכנת הרחפנים? פנינו אל הרשות בבקשה לתגובה ושם סירבו להתייחס לשאלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully