כמעט והיסטוריה בחלל: החללית בראשית התרסקה אמש (חמישי) בזמן נחיתה על הירח. "החללית הגיעה לירח, אבל לא בדרך שרצינו", אמר עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL. הפיתוח והתכנון של החללית, התבצע על ידי העמותה והתעשייה האווירית. למרות ההתרסקות, מדובר בהישג יוצא דופן שהתחיל בתור רעיון של שלושה יזמים שהצליחו לגייס 100 מיליון דולר ביחד עם מוריס קאהן. זה היה נראה כמעט ומושלם: לאורך כל הדרך, החללית הייתה במסלול הנדרש, למעט כמה תקלות במערכת התקשורת, מחשב המשימה ומערכת עוקבי הכוכבים. על כל אלו הצליחו בתעשייה ובעמותה להתגבר, אולם נראה שבשלב המשימה החללית לא הצליחה להאט, המנוע סירב להיכבות ואילו היא התרסקה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש אל תוך הירח.
תהליך הנחיתה החל בסביבות השעה 22:05, אך במהלכו חלו קשיים בקשר ובמנוע של החללית. ניסיון הנחיתה בוצע בצורה אוטונומית, כשהחללית קיבלה מידע מקדים מהקרקע וניסתה לנחות ללא שליטה מכדור הארץ. במהלך ניסיון נחיתתה, העבירה "בראשית" שתי תמונות סלפי שבה נראה אתר הנחיתה. עם זאת, בהמשך אירעו קשיים לאחר שהחללית איבדה קשר עם תחנת הקשר הקרקעית של נאס"א והתגלתה בעיה במנוע. "המצב כרגע נראה לא טוב. אנחנו בלי מנוע ראשי", אמר דורון עופר, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית. בהמשך התקבלה בחדר הבקרה הבשורה על כישלון ניסיון הנחיתה: "לפי כל הסימנים, לצערי הרב, כנראה לא נהיה המדינה הרביעית בעולם. אבל בכל מקרה, הגענו להישג אדיר. היינו מאוד קרובים לירח. אנחנו גם על הירח, אבל לא בצורה שרצינו".
למרות ההתרסקות על הירח, נראה כי החללית "בראשית" הצליחה לסמן את ישראל כמעצמת חלל של ממש. העלות הכוללת של בניית החללית, הייתה כ-100 מיליון דולרים, סכום זעיר לעומת החלליות של ארצות הברית, הודו וסין, ששילמו יותר ממיליארד דולר כדי להגיע לירח. עוד מרבית מההוצאה, היא בכלל על שיגור החללית, שבוצע על ידי טיל Falcon X של המיליארדר אילון מאסק. בתעשייה האווירית ו-SpaceIL ייצרו רכיבים חדשים לגמרי, כאלו שתואמים לחללית הזעירה ובכך הצליחו לחסוך בעלות השיגור ובעלות החללית. לפני ארבע שנים אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך ביקורו במפעל חלל בתעשייה האווירית, בדיוק מהיכן שנוהלה הנחיתה, כי ישראל היא מעצמת חלל. נתניהו בהחלט צדק, אלא שלא מדובר רק במעצמת חלל צבאית, אלא גם במעצמת חלל אזרחית. למרות הכל, נושא החלל נותר כתחום יקר במיוחד ששמור למדינות עשירות או בעלות אמצעים ויכולות גבוהות.
גם לא הכל ורוד בתעשייה האווירית: חברת חלל תקשורת שבבעלות שאול אלוביץ', (גילוי נאות: גם קבוצת בזק שהיא הבעלים של וואלה! בבעלות אלוביץ'), בחרה בשנה שעברה בבואינג בתור יצרנית לווין התקשורת. בתעשייה האווירית נלחמו לא מעט כדי לשנות את החלטת החברה ואף ניסו לגייס פוליטיקאים שאולי יצליחו לגייס תמיכה ממשלתית ולהפוך את הצעת התעשייה האווירית לאטרקטיבית יותר. מסתמן כי הניסיון כשל והתעשייה הפסידה את אחד מהלקוחות העיקריים והגדולים ביותר ובעיקר - ישראל איבדה הזדמנות ללמוד ולפתח לוויין חדש ועדכני. בנוסף, גם במערכת הביטחון נראה שתקציב הלוויינות הפך להיות משא כבד על תקציב הביטחון ורק לפני ארבע שנים, בחרו בתעשיית הביטחון שלא לרכוש לוויין נוסף, בעקבות קיצוצים במערכת.
אולם אין ספק ששיגור החללית "בראשית", למרות ההתרסקות, עשוי להביא תעשיות חלל בינלאומיות לישראל ולחפש פתרונות יחודיים ויצירתיים - ממש כמו שהישראלים יודעים לעשות. אחת מהחברות שמייצרות שבבים ללוויינים וחלליות, זו חברת חברת רמון צ'יפס, אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום. זו החברה היחידה שמייצרת מעבדים המותאמים לעבוד בחלל, היכן שיש הבדלי טמפרטורה קיצוניים, קרינה גבוהה ועוד. חברה נוספת הינה חברת StemRad, חברה המייצרת חליפת הגנה מפני קרינה שאף עשויה לשמש את האסטרונאוטים שאולי ינחתו על מאדים.
למרות הכל ולמרות שהיעד הסופי לא הושג, אנשי התעשייה האווירית ועמותת SpaceIL צריכים להתגאות בהישג האדיר. מדובר בשיגור שלא בוצע עד כה, ברכיבים חדשים ופורצי דרך שמעולם לא נבדקו בחלל. החללית עברה בדיקות שמדמות את הטיסה לחלל ועברה כמה מהשלבים המורכבים ביותר: שיגור החללית, המסלולים מסביב לכדור הארץ, ולכידת הירח. יותר מהכל, ב-SpaceIL והתעשייה האווירית הראו שאם מעזים, אז מצליחים להגיע להישגים יוצאי דופן. ב-SpaceIL קידמו לאורך כל הדרך גם את הפעילות החינוכית הענפה, כשבסוף הפרויקט תכננו להתמקד בתחום החינוך. המטרה הסופית לא הושגה, אך הדרך מרשימה וצריכה להביא גאווה לכל אזרחי ישראל. עכשיו זו רק שאלה של זמן, עד שישראל תנחית ובהצלחה את החללית הישראלית הראשונה על הירח, מה שתהיה לימים, בראשית 2.0.