צפינו עם המסך OLED של LG ולא הבנו איך חוזרים לצפות במסך רגיל

בסרטון: חמש עובדות על טלוויזיה

חברת LG הקוריאנית הציגה בתערוכת האלקטרוניקה הגדולה בעולם, CES, המתקיימת מדי שנה בוגאס בוגאס את סדרת מסכי הטלוויזיה שלה לשנת 2019. ובעוד שבשנים עברו התרכזה החברה על שיפור ושימור טכנולוגיית ה-OLED הידועה לשמצה, השנה היא בחרה לתת דגש גבוה ובולט יותר בתחום התוכנה. למען הסר ספק, זה לא אומר שהחברה לא שיפרה את איכות התמונה מהדגם הקודם, אולם זה לא התכונה הבולטת ביותר בדגמים החדשים. בעולם שבו רוב שירותי הטלוויזיה עוברים לרשת, אל ג'י רוצה להיות כוכבת הבמה ולייתר את השימוש בממירים. במילים אחרות, LG חוזרת שנה נוספת לתחרות, חזקה וחדשנית מתמיד, אבל האם זה מספיק להתמודד אל מול איום ה-8K של יריבתה, סמסונג? בחנו זאת עם טלוויזיית ה-C9 החדשה של החברה.

חברת LG ממשיכה את קו העיצוב שלה משנים קודמות גם השנה, וטוב שכך. היא לחלוטין שומרת על מעמדה כאחת מיצרניות הטלוויזיות בעלות העיצוב הטוב ביותר כבר שנים. החברה מנצלת כבר זמן רב את יכולות טכנולוגיית ה-OLED בהרכביות הפאנל. כלומר, על ידי שילוב של שכבת זכוכית ושכבה נוספת של פיקסלים בלבד וכן שכבת המסגרת מאלומיניום, החברה מצליחה לייצר את מסכי הטלוויזיה הדקים ביותר בעולם. למעשה, החלק העבה ביותר בעיצוב זה החצי התחתון של הטלוויזיה, שמאכלס בין היתר את הרמקולים והחומרה הפנימית של המסך. החצי העליון, עם זאת, בעובי של 2.54 מילימטרים בלבד. מעבר לזה, העיצוב של המתכת הכהה והמוברשת גורמת למסך להיראות אלגנטי ויוקרתי - בדיוק כפי שקיוויתי וציפיתי בהתאם לתג המחיר.

כמו כן, באל ג'י בחרו להטמיע את כלל החיבורים בגוף המסך, ויש לא מעט כאלו. לעומת סמסונג, המציעה קופסת חיבורים נפרדת למסך, הפתרון של LG הוא מגושם ומיושן, ובטח לא כזה שציפיתי לראות אחרי כל כך הרבה שנות ניסיון בתחום. אני מקווה שבדגם הבא, החברה תשים סוף לעניין הכבלים שבולטים מהמסך על ידי שילוב פתרון, גם אם שונה מזה של המתחרה. עם זאת, חשוב לציין שהחיבורים עצמם קיבלו שדרוג משמעותי מזה שבדגמים הקודמים של החברה. תוכלו למצוא כאן, מן הצפוי, את החיבורים הסטנדרטיים: שלושה חיבורי USB, חיבור RF, חיבור לאנטנה, חיבור רשת וחיבור אופטי למערכות שמע.

הבשורה האמיתית היא בארבעה חיבורי HDMI 2.1, בתקן החדש, שתומכים ברזולוציה גבוהה יותר, קצב רענון גבוה יותר, ומעבר חלק יותר משמעותית בהחלפה של קצבי רענון במהלך הצפייה בטלוויזיה. עוד זה מאפשר קצב תגובה מהיר יותר, מה שמשפיע משמעותית אם אתם מתכוונים לחבר קונסולת משחקים למסך. כך או כך, גם עם האיירפליי 2 של אפל, שיאפשר לכם לשדר דברים מהאייפון לטלוויזיה, המסך החדש של LG מוכן לעתיד.

אפשר להגיד בקלות שהממשק ה"חדש" של LG דומה מאוד, אם לא זהה לחלוטין, לממשק של השנה שעברה, אולם יש לא מעט שינויים מינוריים. מעבד ה"אלפא" של החברה השתפר כמובן, ואיתו גם הביצועים בממשק. ניתן לשים לב לכך במיוחד בזמני הטעינה של האפליקציות השונות, ובעליית הממשק לאחר שלחצנו על כפתור הבית בשלט. עוד הממשק כולל תמיכה בעוזרת הקולית של גוגל, כך שחיפוש והתניידות בממשק דרך קול הפך השנה לדבר נוח ופשוט יותר מאי פעם במסכי LG. מדובר גם ביתרון לא קטן על גבי המתחרים, שכן העוזרת הקולית של גוגל כבר מפותחת מאוד ביחס לשאר העוזרות הקוליות בשוק. מעבר לכך, הממשק כולל את כל האפליקציות שתוכלו לרצות, לרבות סלקום TV, פרטנר TV, יוטיוב, נטפליקס, אמזון ועוד.

הדבר היחיד שהצליח לשגע אותי בממשק זה רגישות השלט לתזוזות המשתמש. התזוזה ולו הקטנה ביותר, מה שקורה כשהשלט על ספה שמתיישבים עליה, מעלה על גבי המסך את העכבר המיתולוגי של מסכי LG. אז בסדר, מצד אחד הוא הופך את הניווט בממשק לקל מתמיד, אבל מצד שני - לא קראתי לך, בסך הכל נשמתי ליד השלט, תיעלם שוב בבקשה.

אל ג'י ללא ספק מובילה על כל המתחרות בכל מה שקשור לטכנולוגיית המסך. היא בין החברות היחידות שביכולתיהן לייצר פאנל OLED כך שרוב מה שיוצא מפס הייצור יגיע למוצר הסופי. היא ספגה לא מעט ביקורת במשך השנים, וזו כמובן בגלל שהטכנולוגיה הייתה בחיתוליה. התלוננו ללא הרף על צריבות במסך וכשלים בפאנל, כשכמות הפאנלים שנזרקו עוד בתהליך הייצור היה גבוה משמעותית. ובכן, אני שמח לבשר שהחברה התגברה על המכשולים הללו, וכעת, אם תראו מסך OLED מכל חברה, יש סיכוי לא מבוטל שמאחוריו עומד פאנל של LG שמפעיל את העסק. בשונה ממסכי LED רגילים, לכל פיקסל במסך OLED יש יכולת הארה משלו, כך שבמידה ורק אזור ספציפי במסך מואר, השאר יהיה שחור לחלוטין משום שהפיקסלים עצמם לא יהיו מוארים. החסרון לעומת OLED הוא כמובן בעוצמת ההארה, אולם אין לומר שהמסך של LG לא היה בהיר במיוחד, וכמובן היתרונות, ללא ספק גוברים על כל חסרון. טווח הצבעים רחב יותר, במיוחד בתוכן HDR, שיש לא מעט ממנו כבר בנטפליקס, וכן אין בכלל זליגות תאורה שאני שמתי לב אליהן ב-C9.

את החודש שלי עם המסך החדש ניצלתי כמובן לבינג' ארוך של סדרות בנטפליקס. בראש ובראשונה בחנתי את "דברים מוזרים" של נטפליקס, שמוזרמת בדולבי ויז'ן (טכנולוגיית HDR) וברזולוציית 4K, ובייחוד את הסצנות שבהן הדמות "אילבן" מוצגת על גבי רקע שחור לחלוטין. כמובן שמדובר במצב קיצון למסך, אך הוא עמד בכך באופן פשוט מושלם. רק הדמות עצמה הוארה, וטווח הצבעים היה פשוט מדהים. כך גם שאר התוכן של נטפליקס היה נראה מדהים על המסך - כנראה טוב יותר מכל מסך אחר שיצא לי לבדוק. כמו כן, לא חסר כבר תוכן ב-4K או בדולבי ויז'ן, לעומת תקן ה-HDR 10+ של סמסונג לדוגמה שחסר בו תוכן, כך שליהנות מהיכולות של המסך זה בהחלט משהו שיכולתי לעשות כבר מהרגע הראשון. ולמען הסר ספק, גם בתוכן SD ו-HD משידורי הכבלים נראו טוב יותר מכל מסך קודם של LG. אין פה אפילו טיפה של ספק - זה לא רק הרף של מסכי OLED, אלא הרף של מסכי הטלוויזיה באשר הם. הצבעים מצוינים ומדויקים, ומצליחים לשמור על גוונים שאינם רווים מדי, והחדות לצד איכות התמונה הכוללת פשוט מפילות את הלסת.

היו לי מסכי OLED והיו לי מסכי QLED ו-LED. הטכנולוגיה ללא ספק שונה, ולמרות שכל אחת היתרונות שלה, אני נמשך יותר לשחורים המדויקים ולצבעים של ה-OLED. כל חלק במסך הזה נעשה לאחר שנים רבות של לימודים וניסיונות, ואין דבר מה להגיד לרעת LG. המסך מוכן לעתיד עם חיבורי ה-HDMI 2.1, הביצועים טובים מאי פעם וכך גם הממשק, שכולל כל אפליקציה שתרצו. הסאונד מהרמקולים מפתיע ומעולה יחסית לכאלו המובנים במסך, וכמובן העיצוב הדק והמרשים רק הופך את המסך בראותו ליוקרתי יותר. החסרון היחיד, שהיה כמובן בר תיקון, הינו רגישות השלט לתזוזות המשתמש. כמו כן, נציין שתג המחיר עלה מאז השנה שעברה והמסך למעשה מתחיל בתג מחיר של 7,490 שקלים. אז למי בדיוק המסך הזה מיועד - כנראה לאלה שלא מוכנים להתפשר על איכות התמונה, ומנגד לא רוצים לקרוע את הכיס.