בסרטון: בית החולים שסין בנתה בווהאן ב- 10 ימים בלבד
"קורונה בישראל: התחנה ראשונה: אור עקיבא": אלו חלק מההודעות שהופצו ברשתות החברתיות, המציגות, כתבה לגיטימית לכאורה, המבשרת תרחיש בלהות כי נגיף הקורונה הגיע לישראל. אלא שמדובר בחדשות כוזבות, כשהתמונות נערכו ולא תאמינו כמה זה לביצוע. עוד נכתב בתמונה של ידיעה אחרת: "אזרח סיני שחזר ארצה ממולדתו אושפז אחר הצהריים בבית החולים קפלן שברחובות, לאחר שהתגלו אצלו תסמיני המחלה. עוד דווח כי הפועל שהה במושב בית אלעזרי ביחד עם עוד 21 נתינים זרים. בשעה זו עושים דרכם למקום כוחות חירום". כאמור, הידיעה הינה שקרית, וכך גם כל ההודעות האחרות.
משרד הבריאות הוציא הנחיות והגיב לפרסומים: "בשעות האחרונות הגיעו למשרד הבריאות הודעות בדויות ("פייק ניוז") שפורסמו גם ברשתות החברתיות בנוגע לנגיף הקורונה. הודעות רשמיות ועדכונים אפשר למצוא רק דרך הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות. שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן אמר: "הוראות משרד הבריאות להימנעות מהתפשטות נגיף הקורונה מופצות און ליין בצורה רשמית ובאופן שוטף. יש להיזהר ממידע פייק שאינו מוסמך ושגורם לבלבול מיותר בציבור הרחב".
ללא ידע בפוטושופ או ידע מקצועי אחר בעריכה, ניתן לבצע עריכה ומניפולציות בידיעות חדשותיות לגיטימיות, בצורה פשוטה על ידי הדפדפן הקיים כמו כרום של גוגל. מדובר בתכונה שהתווספה לדפדפן עבור מפתחים שעמה יכולים לבדוק את מרכיבי האתר. אלא שבאמצעותה גם ניתן להחליף כיתוב באתר חדשות לגיטימי וכך להפיצו ברשתות החברתיות כפי שעשו בשעות האחרונות. בתמונה נוספת ניתן לראות מבזק המבשר כי "מקרה קורונה ראשון בישראל: גבר ואישה מאור יהודה נדבקו במחלה".
לוטם פינקלשטיין, ראש מחלקת מודיעין סייבר בצ'ק פויינט אמר: "האופן שבו פייסבוק פועלת מאד מקשה על הפלטפורמה לדעת בזמן אמת אם המידע שמתפרסם בה הוא אמיתי או "פייק ניוז". לכן, שיתוף מידע דרך פייסבוק היווה פעמים רבות דרך אפקטיבית להפצת מידע שגוי ומטעה. יש גורמים בעלי אינטרסים שונים שיכולים לעמוד מאחורי דבר כזה והמנעד נע בין מדינות, שחקנים מדינתיים שמבקשים לייצר פאניקה (ראינו את חמאס וחיזבאללה עושים זאת מספר פעמים, למשל) ועד בני עשרה שרואים בזה משחק".
עוד בוואלה!
"לאחרונה פורסמו בוואלה מספר ידיעות על ההאקר התימני שעסק בהפצת מידע שגוי מסוג זה כשהמטרה שלו לא הייתה מובהקת ואנחנו גם פרסמנו מחקר על הפצת נוזקות של ממש דרך פוסטים פוליטיים בלוב. כך או כך, הפצת מידע שגוי על נושאים רגישים כל כך יכולה בקלות לייצר נזק. אנחנו מציעים לכל אדם לצרוך את המידע שלו, בעיקר בנושאים חשובים ורגישים מעין אלו, מפלטפורמת מידע רשמיות (אתרים ממשלתיים, אתרי חדשות מובילים שמחזיקים במערכת אבטחת מידע מסודרת) ולהמנע מהפצת מידע שלא בטוחים שהוא נכון. חשוב לזכור שמה שמתחיל בהפצת תמונה עם מידע שגוי בקלות יכולה להפוך להפצת נוזקות דרך לינק שמוביל לאתר נגוע, ולכן יש להזהר משיתופים של חומרים בעייתיים מעין אלו", הוסיף.
עומרי טימיאנקר, נשיא חברת הסייבר המודיעיני cobwebs אמר: "אחד האתגרים הגדולים ביותר של האנושות בעולם הווירטואלי של היום הוא לבסס ולקיים מערכת סטנדרטית ועולמית של חוקים ותקנות אחידים. בעידן בו למפתחי טכנולוגיה וחברות יש כוח והשפעה רבה יותר על אזרחים ברחבי העולם מאשר לכל מנהיג או דמות לאומית פרטנית, וכאשר הכוח מאוחד בין כמה יבשות, חשוב מאוד שהמוזכר לעיל יתמקם בראש סדר היום העולמי. חשוב להעלות על הדעת מה יקרה אם ניקח בחשבון את האיומים שיכולים לנבוע מחוסר האחידות בעולם הווירטואלי? החוקים לשימוש באינטרנט ברחבי העולם משתנים, כאשר האכיפה של אותם חוקים משתנה ממדינה למדינה וחלק מהחוקים הללו מעוררים תחושות של חוסר אמון בקרב האזרחים כלפי ממשלתם וכלפי כוחות הביטחון הלאומי.
חלק גדול מתרחיש זה הוא תוצר לוואי של נסיבות אבסורדיות: הגישה של האזרחים לנתונים מקוונים נשלטת ונאכפת, על ידי סמכות השיפוט, שלא באמת קיימת, של חברות טכנולוגיה פרטיות, המיישמות חוקי משתמשים שהן עצמן קובעות, תוך איסוף ושימוש בנתונים כפי שהן רואות לנכון. נקודה נוספת שצריך להתייחס אליה באתגר העומד בפנינו היא למי בעצם שייכים נתונים מקוונים וכיצד משתמשים בהם?
לסיכומו של דבר, בעולם בו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות הבזק ותקנות נקבעות בהתחשב באינטרסים פוליטיים, מנהיגי העולם יצטרכו בשלב כלשהו להתכנס ולהחליט האם יש להתייחס אל העולם הווירטואלי כישות נפרדת הדורשת חוקים ברחבי העולם ואכיפה מוסכמת, על מנת להפוך אותו לבטוח יותר ולהוביל אותו להיות מקום בו תהיה אכיפה ווירטואלית הפועלת על פי תקנות גלובליות המבוססות על קשר ישיר עם גורמי האכיפה של כל מדינה".