בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?

    בעוד נגיף הקורונה גורם לסגר נרחב ברחבי הגלובוס, הרי שהעולם מתעורר למציאות חדשה ובה התשתית הביתית הופכת לרקמה חיונית דווקא לקיום פעילות המשק. האם רשת האינטרנט בישראל עלולה לקרוס?

    • אינטרנט
    • קורונה
    צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

    בעשור האחרון נדמה כי עיקר המשאבים בכל הנוגע לשיפור תשתיות תקשורת הוסתו כדי לשרת את הצמיחה המטאורית של המגזר העסקי בישראל. בזמן שכולנו סגורים בתוך הבתים נראה כי משבר הקורונה חשף נקודת תורפה די משמעותית של הגישה הזו - מוכנות התשתית האזרחית הפרטית (מה שבימי מלחמה מכונה גם העורף). האם תשתית רשת האינטרנט הפרטית, זו הזורמת היישר לבתים של כולנו, ערוכה להתמודד עם העומסים הצפויים הכרוכים בעבודה של מיליונים מהבית? ומה לגבי כל שירותי הרשת שכל כך התרגלנו אליהם דוגמת: נטפליקס, יוטיוב, ספוטיפיי ואפילו Zoom - האם באמת צפוייה פגיעה כלשהיא ברציפות השירותים? יצאנו לנסות להבין את גודל האתגר.

    עוד בוואלה! NEWS

    הכירו את "המגן": האפליקציה החדשה של משרד הבריאות לבדיקה אם הייתם ליד חולה קורונה

    לכתבה המלאה

    "כדי שהאינטרנט יגיע לכל בית אב, הוא בעצם מנותב מספק השירות לרמה של עיר או שכונה דרך מרכזייה. אנחנו למשל מבינים שאם אותן רכזות שמשרתות שכונות לא עומדות בעומס, אז יהיה עומס ברמה השכונתית" מסביר ג'וני פישביין מנהל אבטחת המידע בצ'ק פוינט. "יש לציין כי עדיין לא שמענו על עומסים ברמה של האוטוסטרדות - שזה בעצם אותן ספקיות שירות או אוניברסיטאות שיש להן את הרוחב פס מעבר לים. עוד לא שמענו אפילו פעם אחת בשבועיים האחרונים שיש להן אתגר כזה או אחר" הוא אומר.

    "רוב המשק עובר לעבודה מהבית ופתאום צריכת האינטרנט משתנה" (צילום: GettyImages)

    "לפתע רוב המשק עובר לעבודה מהבית ופתאום צריכת האינטרנט משתנה. גם הילדים בבתים, גם המשפחות - הכל אונליין" מוסיף פישביין. למה הדבר משול? ובכן, תחשבו על תשתיות התחבורה. אם תשתיות התחבורה הרגילות נועדו לשמש כמות מסוימת של כלי רכב, הרי במצב של הכפלה מיידית של הכמות - לא נוכל תוך מספר ימים בודדים לפתור את העומס", הוסיף.

    "מכיוון שלעולם לא עמדנו במצב הזה, אז ייתכן שספקיות השירות יצטרכו לבצע התאמות להעביר התמיכה מהעסקים הקטנים שלא עובדים אל הבתים" אומר פישביין. "לפי מה שאנחנו מכירים,הרי שבתי אב בנויים לעבודה במתכונת מסויימת, כאשר ארגונים ובנייניים מקבלים את רוחב הפס הגדול יותר. במצב הנוכחי אנחנו רואים בניינים ומגדלים שהם 80% ריקים, אבל יש להם אוטוסטרדת אינטרנט בהתאם - וזו לא מנוצלת בהתאם. לשנות דבר כזה ביממה זה לא פשוט".

    "בסוף יש מגבלה ונגיע אליה עם המשבר או בלי המשבר"

    "בסוף, צריך לזכור שלספק אינטרנט בסוף יש שני סוגים של צרכנים: פרטי ועסקי. נניח לספקית אינטרנט יש X גיגה של אינטרנט המורכב מחצי המוקצב למגזר עסקי והחצי השני המוקצבים לפרטי שביום יום מאזנים עצמם. אך בסיטואציה חריגה כמו שאנו נמצאים בה, כזו בה השוק העסקי מת, יש בידי החברה יכולת לנתב והגדיל את קיבולת התעבורה בשוק הפרטי", אומר בכיר בענף התקשורת שביקש להישאר בעילום שם.

    "חברות תקשורת הישראלית שונות בלא מעט דברים מהמקבילים בעולם. זה אומר שהן על פניו יותר יעילות" (צילום: ShutterStock)

    "לפני המשבר הקורונה, דירה המחוברת לסיב הייתה מקבלת את המהירות אליה היו מתחייבים. היום דירה כזאת תקבל עשירית. בסוף עם כל הכבוד לסיב, למטה ישנה הקופסה (מרכזיית סעף) של הספקית שהכל מתנקז אליה ואלו לא ערוכות לניצול מירבי של כל הבניין בו - זמנית. החומרה בתשתית הנמצאת בשימוש בבתים הפרטיים אינה מסוגלת לתמוך בגידול שכזה. יש מגבלה ובסוף נגיע אליה עם משבר או בלי משבר", הוסיף הגורם.

    "באירופה הרשתות לא עובדות כמו הספקיות הישראליות, כאן פועלים אחרת, וקונים לפרטי ולעסקי ועושים איזון. לחברות אירופאיות יש רשת ריקה בעסקית, ובפרטית פתאום יש עומס. חברות תקשורת הישראלית שונות בלא מעט דברים מהמקבילים בעולם. זה אומר שהן על פניו יותר יעילות, יש לזה יתרונות וחסרונות. אז העולם קבע דרך, ופה עובדים בדרך אחרת בחלק מהדברים", סיכם.

    איגוד האינטרנט ומחלף האינטרנט הישראלי

    "בוא נסתכל במובן של איך זה בישראל" אומר יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, האיגוד מפעיל שירות שנקרא מחלף האינטרנט הישראלי, בו עוברת תעבורת הפנים הישראלית. כל ספקי הגישה מחוברים למחלף האינטרנט הישראלי (IIX), ולכן ברמת התשתיות, אין בעיה. עכשיו, כל הנושא הזה של שירותי וידאו שהם אלו שעתירי נפח, פועלים על טכנולוגיית CDN (שירות מבוזר להפצת מגוון תכנים) - אם אתה צופה בסדרה בנטפליקס, ואני גם צופה, אז במקום שהשידור יגיע מהשרתים של נטפליקס במקביל, הולכים לאיזשהו שרת מקומי שיושב אצל הספק גישה לאינטרנט והוא בעצם יוצר חולייה קדמית, ואז אין העמסה של התעבורה. אירופה היא פשוט ענקית והרבה פחות "מסודרת" מישראל. ישראל לא במצב יוצא מן הכלל, ואנחנו עובדים המון שנים על תשתיות אינטרנט והגעה לפריפרייה. אז אני חושב שעכשיו אולי אנשים מבינים את החשיבות של ההשקעה. פרויקט הסיבים היה תקוע שנים רבות עד שבשנה וחצי האחרונות משרד התקשורת ניסה לפתוח אותו. אבל היינו יכולים להיות במצב הרבה יותר טוב אילולא הוויתורים שנעשו. אם היינו עובדים עם סיבים, האינטרנט היה עובד הרבה - הרבה יותר טוב. ולעניין עבודה מהבית, זו תשתית הכרחית.

    עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי (צילום: יח״צ)

    האם יש לך מידע על היקף השימוש באינטרנט בישראל בימים אלו?

    "מכיוון שכל ספקי האינטרנט הישראלים מחוברים דרך מחליף האינטרנט הישראלי, אז התעבורה הפנים הישראלית היא יציבה ורחבה מכתובת IP ישראלית, לכתובת IP ישראלית אחרת. לדוגמה, בשביל לגשת לוואלה אני לא צריך לצאת לאינטרנט העולמי, אני עושה הכל פנים ישראלי. ולכן אני מקבל שירות אינטרנט מאוד מהיר בהיבט הזה. ועדיין כמובן, זה תלוי מה נותן לי הספק גישה של האינטרנט מהחיבור שלי אליו. אנחנו רואים עלייה בסדר גודל של 25% ב-,IIX, ביחס לתקופה של שבועיים לפני. אחרי "הבום" של האירוע לפני עשרה ימים. לפי מה שאנחנו שומעים ורואים, הבעיות העיקריות שאנשים חווים הן בתקשורת מהבית אל הספק, וזה הרבה פעמים בגלל שיש ילד שעושה לימוד מרחוק, האישה עובדת בשיחת ועידה ב-Zoom והבעל רואה סדרה בנטפליקס במקביל ואז הקו מתחיל להיות עמוס".

    האם אימוץ טכנולוגיות חדישות יותר דוגמת הדור החמישי יכלו להקל על ההתמודדות עם העומסים הצפויים?

    "ייתכן וזה היה מקל על העומס ברמה של התקשורת בין הספקים לבתים. כרגע אחת הבעיות היא שאנשים חווים עומס בבית, בגלל שהתשתית בה הם משתמשים היא איטית, ויש בה פקקים. כיום, הסיב האופטי מגיע עד נקודה מסוימת בישוב (מרכזייה), כלומר ברוב המקרים, זה לא עד בית הלקוח שזו הבעיה, כי מהמרכזייה עד הבית, יש תשתית אחרת שהיא פחות טובה. לעומת זאת, עם דור חמש, אתה מגיע בתקשורת ישירה עד המכשיר הסלולרי, ויש יכולת העברה של נפח מאוד גדול. על פניו, זה אמור לפתור כאלו בעיות, וזה גם אמור לאפשר הגעה למקומות מרוחקים שזו אחת הבעיות הגדולות של האינטרנט בישראל, ישובי הפריפריה לא מקבלים תשתית מספיק טובה".

    "ישובי הפריפריה לא מקבלים תשתית מספיק טובה" (צילום: GettyImages)

    בעת הכנת הכתבה פנינו לתגובה למשרד התקשורת לקבלת תגובה בנוגע לפנייה לנטפליקס ומידת הערכות המשרד לעלייה בביקושים וזו התגובה שהועברה לידינו: "בהמשך לפניית האיחוד האירופאי ליוטיוב ונטפליקס אשר נעתרו לבקשה של האיחוד האירופאי והורידו את איכות הזרמת התוכן, כדי לא להעמיס על הרשתות באירופה, מצא המשרד לנכון לבצע פנייה דומה. בימים האחרונים ניכרת מגמת גידול הולכת ועולה בתעבורת המידע באינטרנט. ההערכה היא שהביקושים ימשיכו לעלות ככול שיותר ויותר אנשים יישארו בבתים ויצרכו תוכן וידאו. על כן, המשרד פועל על מנת להפחית את העומסים ברשתות וזה ללא פגיעה באיכות השירות לצרכן".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully