תארו לעצמכם את התמונה: במרכז הבקרה של נאס"א, צוות מדענים שולח פקודה קריטית לגשושית שנעה באיטיות על פני השטח של מאדים. אבל מה אם מישהו - או משהו - מאזין לשיחה? מחקר חדש ומרתק טוען שאותן תשדורות רדיו שאנו שולחים לחלל עלולות להיות הדבר שיחשוף אותנו בפני ציוויליזציות תבוניות אחרות.
זה נשמע כמו תסריט של סרט מדע בדיוני, אבל המדע מאחורי הרעיון הזה רציני לחלוטין. צוות חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט והמעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א ניתח עשורים של יומני תקשורת מרשת החלל העמוק (DSN) - המערכת שבאמצעותה האנושות "מדברת" עם החלליות והגשושיות שלה. הממצאים שלהם, שפורסמו בכתב העת Astrophysical Journal Letters, מעלים אפשרות מטרידה ומסקרנת כאחד: אנחנו משדרים את קיומנו לחלל בלי להתכוון.
הזליגה הקוסמית
כדי לשלוט בגשושית שעל המאדים, צריך לשלוח אליה אותות רדיו חזקים במיוחד. אבל הנה הקאץ': כדור הארץ ומאדים הם מטרות קטנטנות במרחב האינסופי. חלק גדול מהשידור פשוט "מפספס" את המטרה וממשיך הלאה, אל תוך החלל העמוק, כמו צעקה אבודה ביער קוסמי. ל"זליגה" הזו קוראים המדענים "חתימות טכנולוגיות" (techno-signatures) - עקבות דיגיטליות שמעידות על קיומה של טכנולוגיה מתקדמת.
אבל מתי קיים הסיכוי הגבוה ביותר שמישהו ישמע את הצעקה הזו? התשובה טמונה בהתיישרות פלנטרית. כשהארץ ומאדים נמצאים בקו ישר יחסית לצופה חיצוני, עוצמת האות שזולג לחלל גדולה במיוחד. זה כמו לכוון פנס רב עוצמה לכיוון מסוים - מי שנמצא בדיוק באותו קו ראייה, יראה את האור בבירור.
וכאן מגיע הנתון המדהים: החוקרים חישבו ומצאו שאם ציוויליזציה חייזרית כלשהי ממוקמת בנקודה המאפשרת לה לצפות בהתיישרות הזו בין כדור הארץ למאדים, ישנו סיכוי של 77% שהיא תימצא בדיוק בנתיב של אחת התשדורות שלנו.
עוד בנושא
אלפי אותות רדיו של "חייזרים" מהחלל מגיעים לכדור הארץ: "זה לא צירוף מקרים"
נפתרה תעלומת האות המסתורי מהחלל - והמקור שלו מפתיע במיוחד
"בהתבסס על נתונים מ-20 השנים האחרונות", מסביר פינצ'ן פאן, אסטרונום באוניברסיטת פן סטייט ומוביל המחקר, "גילינו שהסיכוי לכך גבוה בסדרי גודל מאשר להיות במקום אקראי בזמן אקראי". במילים אחרות, אם יש שם מישהו שמכוון את הטלסקופים שלו לכיווננו ברגע הנכון, ייתכן שהוא כבר קלט את ההוראות ששלחנו לגשושית "קיוריוסיטי".
הטוויסט: להפוך את היוצרות
אבל הסיפור לא נגמר כאן, והופך אפילו ליותר מעניין. אותו עיקרון בדיוק יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך.
במקום לסרוק את כל השמיים באופן אקראי בחיפוש אחר אותות, מדענים יכולים כעת למקד את החיפוש שלהם. הם מציעים להתרכז במערכות שמש רחוקות (אקזופלנטות) שבהן כוכבי לכת מתיישרים זה עם זה מנקודת המבט שלנו.
בדיוק ברגעים הקצרים של ההתיישרות הזו, נוכל "להאזין" ולנסות לקלוט "זליגות" של תקשורת בין-כוכבית של ציוויליזציה אחרת. זהו שינוי תפיסתי בחיפוש אחר חיים תבוניים (SETI) - במקום לחכות שהם יתקשרו אלינו בכוונה, אנחנו ננסה לתפוס אותם "על חם" מדברים בינם לבין עצמם.
החוקרים מעריכים שאות טיפוסי של נאס"א יכול להתגלות ממרחק של עד 23 שנות אור באמצעות טכנולוגיה דומה לשלנו. עם שיגורו הצפוי של טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס"א, שמטרתו לגלות מאות אלפי כוכבי לכת חדשים, שדה החיפוש הפוטנציאלי שלנו צפוי לגדול באופן דרמטי.
אז בפעם הבאה שאתם קוראים על עדכון תוכנה שנשלח לגשושית במרחק מיליוני קילומטרים, קחו רגע לחשוב. יכול להיות שאי שם, במערכת שמש רחוקה, יצור תבוני כלשהו קולט את השידור ותוהה לעצמו: "מעניין מה התיקון החדש הזה כולל".