לרגע אחד כמעט התבלבלנו. "גוגל פלוס" נכנס במפתיע לחיינו בסוף יוני, ולזמן מה היה נראה שלפייסבוק יש סוף סוף פייט אמיתי. אולי כלל ה"פעם שלישית גלידה" נכון, ואחרי כישלונות ה"גוגל ווייב" ו"גוגל באזז" הצליחה ענקית החיפוש לייצר כלי חברתי ראוי, שיצליח להסתכל בלבן של העיניים של מארק צוקרברג. העובדה שתוך מספר ימים רשם גוגל פלוס מיליוני משתמשים ושלאחרונה הוכרז כי נמצאים בו כבר לא פחות מ-25 מיליון כאלו רק חיזקה את הרושם. כשפייסבוק מתחילה להזיע ולחסום מודעות של המתחרה נראה כי "גוגל פלוס" כאן כדי להישאר.
כל הפייסבוק אוהלים, אוהלים
ואז הגיעה מחאת האוהלים, והראתה שלפחות כאשר מדובר בישראל המלכה ממש לא מתה, ויורש העצר עדיין יושב על הרצפה עם חיתול ומוצץ, ומשחק בבובות. הנה, בואו עשו תרגיל קטן: כנסו לפייסבוק שלכם וגללו את ה-News Feed לעדכוני כל השבוע האחרון. סיפרו כמה עדכונים הקשורים למחאה הנוכחית מופיעים שם. שורות סטטוס, לינקים לכתבות, טורים ופוסטים בבלוגים, הזמנות לאירועי מחאה, תמונות שהועלו מהפגנה או מהופעה ברוטשילד. המון, נכון?
הלאה עברו לטוויטר. קטנה, נישתית ובועתית ככל שתהיה רשת המיקרו-בלוגינג הזאת בישראל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמתחילת המחאה היא מתפקדת כלוח אירועים, עדכונים והזנקות. עיתונאים ציניים בעברם מעדכנים בשוטף מהמאהלים ומארגנים תרומות ציוד עבורם. צעירים מתחזקי פאסון תמידי לא מפסיקים להתלהב, להתרגש ולדבר על מהפכה. בכל רגע נתון ניתן למצוא ב-Feed של הטוויטר את העדכונים החמים ביותר מהמחאה, עוד לפני שהם מגיעים לאתרים ולעיתונים (השבוע, למשל, דווח שם בזמן אמת על ניסיונה של עיריית תל-אביב לפנות אוהלים מחלק מהמאהלים בעיר).
עזבו אוהלים, יש חתולים רוקדים
אחרי שביקרתם בשתי הרשתות האלו, קפצו כעת לגוגל פלוס. ייתכן שבימים האחרונים שכחתם לעשות זאת, אולי כי הבאזז על הרשת החדשה דעך לפתע. כאשר תשובו לבקר בה עכשיו אולי גם תבינו למה זה קרה. סריקה ארוכה של Feed גוגל פלוס מציגה אותו כלא רלוונטי למאורעות בעליל. בחיי שאם הייתי ניזון רק ממנו, כלל לא הייתי יודע שמתרחשת בימים אלו בישראל מחאה בסדר גודל תקדימי. ב-Feed הזה שולטים (אצלי לפחות) אנשי טכנולוגיה ואינטרנט שכותבים סטטוסים (באנגלית, בעיקר) על תחום עיסוקם. מה עוד? בלוגר קולנוע אחד מפרסם לינק לפוסט שלו. מישהו אחר מפרסם לינק לקופון באחד מאתרי התחום. אה, ויש גם Animated GIF של חתול רוקד. בהנחה שלא קוראים לו "רגב" או "דפני" גם הוא לא ממש קשור לנושא החם של הרגע. אז נכון, היה צדיק אחד בסדום אלבום תמונות של "חפלה אתיופית במאהל לווינסקי", אבל לכו תשוו את זה לחמ"ל המחאה המתעדכן תמידית בפייסבוק, שלעתים נדמה הפכה לתוכניית מחאת האוהלים.
אנשים לא משתמשים בגוגל פלוס ככלי במחאה הזאת. הסיבה, כך נראה, היא שהם יודעים שלפחות כרגע עדיין אין לו את האפקטיביות כדי להביא תוצאות, אולי מכיוון שהוא עדיין לא מרגיש כקהילה. ב-Feed שמדבר על סטארט-אפים, מה פתאום להכניס לפתע עדכון אוהלים? אם הזמנה לאירוע מחאה תגיע למעטים כל-כך ולא תקבל הד ויראלי, אז באמת בשביל מה לטרוח?
גולם במעגל
אז נכון לעכשיו, גוגל פלוס קיימת, מתפקדת, אבל כלל לא משחקת במגרש של הגדולים. הרושם הוא שמי שמשתמש בה עדיין עושה זאת כהתנסות, כמשחק, כשעשוע או ככלי עבודה של תחום הטכנולוגיה. לא ככלי חברתי ואינטראקטיבי של ממש, כזה שאפשר לצפות ממנו לתמוך בהנעה לפעולה. בכל פעם שאני נכנס לגוגל פלוס (ובאמת שזה לא קורה הרבה) אני שואל את עצמי בשביל מה, בעצם. מה זה נותן לי, שאין לי בפייסבוק? התשובה הבולטת היא "חלוקה למעגלים" פיצ'ר שעל פניו יש בו הגיון ותועלת, אך בפועל משמש ככלי מעיק ודי אנאלי. למי יש כוח לקטלג כל הזמן אנשים לתוך קופסאות? זה "חבר", ההוא "עבודה", ואת השלישי נשים במעגל "אנשים שאני לא מכיר ומעולם לא שמעתי את שמם, אבל משום מה הם הוסיפו אותי לגוגל פלוס שלהם". זה לא "מעגל", זה "גולם במעגל". דרושה לא מעט סבלנות והרבה מאוד תועלת כדי להשתמש בכלי המעגלים כראוי, וכרגע, עושה רושם שלרוב המשתמשים המקומיים אין לא את זה ולא את זה.
כל זה לא אומר שלגוגל פלוס אין סיכוי. ההערכות הן שהחברה תעבוד מספיק קשה, חכם ונכון כדי להצליח להוציא מזה משהו. הקיום המובנה של הרשת בכל טלפון אנדרואיד שנמכר גם תקנה לה נוכחות שקשה להתעלם ממנה. יכול להיות שעם הזמן ימצא גוגל פלוס נישה משלו, איזה משהו שהוא מיטיב לעשות יותר ממקביליו. לפחות כרגע נראה שהדבר הזה לא יהיה להחליף את פייסבוק.
עוד בנושא:
- גוגל פלוס: ירדנה ארזי נגד עפרה חזה, גרסת הרשת