פוקימון גו, משחק המציאות הרבודה החדש למובייל של חברת נינטנדו וניאנטק (מבית גוגל), שובר שיאים של פופולריות, ובצדק: איתור היצורים הקטנים והחמודים במרחב הפיזי, בו אנחנו משוטטים, הוא אתגר כיפי במיוחד. כמובן שכדי שהמשחק יעבוד, האפליקציה של הפוקימון חייבת להיות מותקנת על הסמארטפון ופעילה ברקע כל הזמן על מנת לזהות את מיקום השחקן. בדומה לווטסאפ, פייסבוק ואפליקציות נוספות, הפועלות כמעט תמיד ברקע, גם פוקימון גו אוספת עליכם מידע כמו המיקום המדויק שלכם בכל רגע נתון, הפרופיל של מערכת ההפעלה והדפדפנים שלכם, וכמובן השפה והמדינה בה אתם נמצאים. אבל זה לא נגמר בזה.
המידע שהאפליקציה של פוקימון גו אוספת עליכם כולל גם נתונים אינטימיים יותר. בין היתר, מדובר בכתובת הייחודית והבלעדית של הסמארטפון שלכם (MAC Address, כתובת ה-IP שקיבלתם מחברת הסלולר או מחיבור ה-WiFi שלכם), אתרי האינטרנט בהם אתם גולשים, חיפושים שערכתם בגוגל ובמנועי חיפוש אחרים, פרסומות וקישורים שנכנסתם אליהם, רשימת החברים שלכם ורכישות שביצעתם ברשת נינטנדו.
נינטנדו אף מצליבה את המידע הזה עם מידע שקיבלה מחברות אחרות, וכולל למשל מיקום ויעדי ניווטים שביצעתם, מידע מקמעונאים שביקרתם באתר שלהם או שרכשתם אצלם מוצרים, ופרסומות שצפיתם בהן או שהקלקתם עליהן באתרים אחרים. וכאילו אין די בכך, נינטנדו מצליבה זאת עם מידע שנאסף על החברים שלכם כדי להבין עוד יותר לעומק את פרופיל המשתמש שלכם, כולל מאפיינים דמוגרפיים, התנהגותיים ופסיכולוגיים.
>> הקשר בין פוקימון גו ל-CIA.
כמו שעושות כמעט כל החברות המסחריות כיום, נינטנדו אף משתפת את המידע שאספה עם השותפות העסקיות שלה. כך נוצרת החגיגה הגדולה של עולם הדיגיטל החינמי שכולנו נהנים ממנו, מבלי לעכל עד הסוף את המשמעות של הפגיעה בפרטיות שלנו. למזלנו, נינטנדו כמו גוגל, פייסבוק, אמזון וענקיות אינטרנט נוספות הם עוד החבר'ה הטובים (יחסית) בסיפור הזה. התאגידים נוקטים שקיפות לגבי המידע שהם אוספים, וברוב המקרים אף מאפשרים לכל גולש לבקש שלא יאסף עליו מידע. התאגידים נמנים על ארגון ה-DAA, המסדיר את הכללים לאיסוף מידע ובכך מבטיח פיקוח. הבעיה איננה אפוא החברות, שכן הן פועלות יחסית בשקיפות, וניתן לסמוך על האינטרסים המסחריים שלהן, שירתיעו אותן מלעצבן יותר מדי את הלקוחות.
הבעיה האמיתית היא הממשלות. אלה אמורות לחוקק חוקים להגנת הפרטיות אך ברוב העולם המערבי, כולל בישראל, הן מדברות ועושות הרבה רעש מבלי לנקוט צעדים של ממש. המחדל נובע מכך שלממשלות אין את המשאבים לאסוף מידע בהיקפים משמעותיים, ולכן נוח להן שהחברות המסחריות עושות זאת עבורן. כדי לשלם מס שפתיים, הממשלות תוקפות מדי פעם את התאגידים ומפריחות סיסמאות לגבי חשיבות ההגנה על הפרטיות אך בפועל נהנות מכל ביט של מידע.
>> רוצים גם להתחיל לשחק פוקימון גו? המדריך המלא.
>> שתי דרכים מעולות לעבוד על פוקימון גו ולגרום לו לחשוב שאתם הולכים.
>> איך להשיג את פיקאצ'ו על ההתחלה בפוקימון גו?
התמריץ האמיתי של הממשלות הוא לאפשר לתאגידים להמשיך ולאסוף מידע על כולנו, מידע שהן עצמן, הממשלות, יקבלו אליו גישה מתי שרק יחפצו בכך. לשם המחשה, גוגל מפרסמת באופן שוטף את כמות הבקשות שמגישות לה ממשלות בעולם כדי לקבל מידע אישי על גולשים. לפי נתוני גוגל, בשנת 2015 נאלצה ענקית האינטרנט לפעול תחת צו בית משפט שהוציאו נגדה ממשלות ולמסור מידע על 75 אלף בני-אדם. בישראל חויבה גוגל למסור מידע אישי על 268 גולשים בשנה שעברה. חברות אחרות, דוגמת פייסבוק, אפל ומיקרוסופט כפופות לצווים דומים אך נמנעות מלפרסם נתונים לגבי המידע שמסרו. ממשלת ארה"ב ניסתה כמה פעמים למנוע מגוגל לפרסם את מספר הצווים אך עד כה בית המשפט האמריקני מנע זאת.
לאורך זמן הממשלות עלולות לנצח ואיש לא יידע איזה מידע זורם מהחברות המסחריות לנציגי הממסד. האתגר עבורנו, הצרכנים בעידן הדיגיטלי, הוא להבין שהאיום האמיתי לפרטיות הוא הממשלות ולא התאגידים. בהתאם לכך, עלינו לדרוש מהפוליטיקאים שיחוקקו חוקים נגד הכוח העודף שלהם עצמם. ככל שנחזק את הביקורת השיפוטית על הממשלות ונחזק את ההגנות לחופש הביטוי, חופש העיתונות והפרטיות מפני העין הפקוחה של הממשלות - כך נוכל להמשיך ולשחק בפוקימון גו בלי לחשוש מפני עינו הפקוחה תמיד של האח הגדול.
הכותב הוא המייסד והבעלים של סוכנות GO לפרסום דיגיטלי.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.