"איום בולט על שלטון החוק בישראל": הצצה לעולם הפשיעה בטלגרם

במהלך חודש מרץ עצרה משטרת ישראל 42 חשודים בניהול והפעלת פלטפורמת טלגראס, אולם נראה כי הפלטפורמה אינה נחלת מוכרי הסמים הקלים, אלא גם המתחם של אנשים הסוחרים בנשק, נשים, תרופות מרשם, סמים קשים וגביית חובות. על פי נתוני אגף המודיעין במשטרה, במסגרת מיפוי שבוצע במהלך המחצית הראשונה של שנת 2018, לצד טלגראס, פעלו כ-80 קבוצות החשודות בסחר בסמים. עם זאת, היום, כשנה לאחר מכן, מספר הקבוצות הסוחרות בסמים זינק בשיעור של מאות אחוזים. בכתבה זו אנו מביאים הצצה מרתקת אל תוך עולם "הטלגרם" שלקח את תוכן "הדארק-נט" והנגיש אותו להמונים.

המידע שאנו מביאים כאן לראשונה, מקורו בדוח שחיברו באגף המודיעין של משטרת ישראל, ולמעשה שופך אור על האופן שבו משטרת ישראל מתייחסת לפשיעה שהתעוררה בשנים האחרונות בעולם הוירטואלי. הממדים הפכו חסרי תקדים והגיוון בסוגי הקבוצות, המתנהלות ממש מתחת לאף שלנו, מעולם לא היה גדול יותר: סחר בנשק, סמים קשים וזנות. כמעט כל קבוצה מונה עשרות אלפי חברים, אך הכמות אינה אלא רק מספר וניתן רק לשער את מידת הפעילות האמיתית. ככל הנראה מדובר בפעילות גדולה פי כמה, מאחר שניתן להיכנס לקבוצות האלו אפילו מבלי להיות חבר בהן, וכך "ליהנות" מאותם השירותים שהן מציעות. מספר הקבוצות שסוחרות בדברים לא חוקיים זינק בשיעור של מאות אחוזים. ב-2019 כבר לא צריך להיות "גאון מחשבים" כדי להיכנס לדארק-נט ולרכוש דרכונים מזוייפים או נשקים, אלא פשוט להיכנס לטלגרם, לחפש את הקבוצה הרלוונטית וליצור קשר עם הסוחרים.

הדו"ח המשטרתי טוען כי מרבית המשתמשים בטלגרם, שעושים שימוש לצורך רכישת סמים או שירותי ליווי, הינם מהמגזר היהודי. לטענתם, המגזר הערבי ממשיך להתנהל בשיטה המסורתית, עם סייג לכך שלא מעט מסוחרי הסמים הינם בני מיעוטים. כמו כן, מרבית העבריינים הסוחרים בסמים בטלגרם - הינם צעירים טכנולוגיים. הטלגרם אפשר לסוחרים קטנים להתעצם: טלגראס למעשה פרצו את הסכר ואפשרו את התעצמותם הכלכלית והארגונית של סוחרי הסמים, שבעבר פעלו בקנה מידה קטן, ובכך לאפשר להם להרחיב את פעילותם בהיקף שטרם נראה כאן בישראל.

במשטרת ישראל רואים את "איום הטלגרם" בחומרה, וסימנו אותו כשניים מארבעת האיומים הבולטים על משילות ושלטון החוק בישראל. כך, לטענתם, בראייה הארצית, פעילותן של הקבוצות בטלגרם מהווה מרכיב משמעותי בהתעצמות האיום בתחום נגע הסמים ותחום הפשיעה. ואם לא די באתגר הזה, יש בו לא מעט קשיים. פרשת "טלגראס" המחישה בדיוק את המכשולים והקושי של משטרת ישראל באיתור ותפיסת החשודים האחראים, עד שהצליחה להחדיר עד מדינה שלבסוף הפליל את הקבוצה.

כרגע לפחות נראה כי הסחר בסמים בטלגרם עשוי להיות הבעיה הקלה ביותר של משטרת ישראל. בחודשים האחרונים אנו שמים לב לעלייה ניכרת בקבוצות העוסקות בסחר לא חוקי בסמים כמו קוקאין או קראק, וקבוצות העוסקות בסחר של סמים קשים כמו mdma, LSD או אקסטזי, יחד עם סחר בתרופות מרשם, בקנאביס, ברובים, כדורים ותחמושת, "תמיכה כלכלית" תמורת מין, שירותי ליווי וגביית חובות. כולם נהנים מאנונימיות: המנהלים שלא ניתן להגיע אליהם לכאורה והרוכשים שלא חושפים שום פרט אישי, ובמקביל נהנים מזירת סחר לא חוקי באופן מקוון. את הקבוצות הללו ניתן למצוא בקלות רבה על ידי כתיבת אחת ממילות המפתח בשורת החיפוש ב"טלגרם": קוקאין, נשקים ועוד.

התופעה אינה חדשה. היא החלה בעידן הדיגיטלי באמצעות ה"דארק-נט" או "הרשת האפלה", שאליה היה ניתן לגשות אליה רק באמצעות תוכנה, הגדרה או אישור ספציפי. מדובר ברשת מוצפנת שבה כמעט ובלתי אפשרי היה לאתר את מי שחבר בה, וכך העניקה מטרייה של אנונימיות ובעיקר ביטחון רב לכל המשתמשים בה. אחר כך הגיעה טלגרם, אפליקציית מסרים אנונימית ומוצפנת, חלומה של כל סוחר לא חוקי. היא נגישה, אינה דורשת ידע מקצועי או הגדרות מורכבות ובחיפוש קצר ניתן להתחבר לכל קבוצה.

טלגרם הינה אפליקציה עולמית שאליה מחוברים מאות מיליוני משתמשים, וכמו במקרים רבים אחרים, הישראלים היו אלה ששוב הפגינו חשיבה מחוץ לקופסה. הסיפור של טלגראס ממחיש את זה בצורה הטובה ביותר, כיצד אפליקציה העניקה אנונימיות שעזרה להפיץ את הסחר בסמים. כך, לדוגמה, בדו"ח המשטרתי, ציינו כי ישנה כניסה גוברת לסחר בסמים של אנשים ללא עבר פלילי, מתוך תחושת ביטחון שלא יתפסו אותם ומניעים כלכליים. לטענתם, רוב סוחרי הסמים הפועלים כיום בטלגרם, הינם לכאורה אנשים נורמטיבים שלא עסקו בפלילים לפני כן.

לפני עידן הטלגרם למשטרת ישראל היה הרבה יותר פשוט לאתר ולהגיע אל אותם סוחרי סמים. הסחר עבר מפה לאוזן, הסוחרים חשפו את עצמם בצורה גלויה יותר והמנגנון כמעט ולא היה אנונימי. בעידן של הטלגרם, נראה כי משטרת ישראל עשויה למצוא עצמה בכאוס ובעבודת איתור של מאות קבוצות העוסקות בפלילים, הן בסחר בנשקים והן בזנות או סמים. עדיין לא ברור מה תהיה עדיפות משטרת ישראל, מידת הלא חוקיות או היקף הקבוצות. הפעם ניתן למצוא שימוש לרעה בטכנולוגיה שתכליתה להעניק אנונימיות, אולם מנגד מצליחה לפגוע באזרחים במידה מסוימת.