לאן נעלמים הכוכבים? לפחות מאה כוכבים שתועדו בעשרות השנים האחרונות נעלמו להם לפתע מהחלל ללא הסבר ברור - וכעת חוקרים מתקשים לפענח את התעלומה.
המקרה המתועד הראשון אירע ב-19 ביולי 1952, בו שלושה כוכבים נעלמו תוך שעה משמי הלילה לתמיד - והותירו אחריהם תעלומה עם כמה הסברים אפשריים - אך אף לא הסבר אחד ודאי. מצפה הכוכבים פאלומאר שליד סן דייגו, קליפורניה, ערך סקר של שמי הלילה, תוך התמקדות באזור מסוים וצילם אותו מספר פעמים, בניסיון לזהות גופים במערכת השמש כגון אסטרואידים. בשעה 20:52 באותו ערב, הם צילמו תמונה שהציגה שלושה כוכבים קרובים זה לזה. בשעה 21:45 צולמה תמונה שנייה של אותו אזור. הפעם, האובייקטים לא נראו בשום מקום.
אלה לא הכוכבים היחידים שקוטלגו כנעלמים. בשנת 2019, פרויקט "מקורות נעלמים ומופיעים במהלך מאה תצפיות" (VASCO) ניסה לקטלג כמה כוכבים נעלמו מהעין ב-70 השנים האחרונות, ומצא כ-100 כוכבים נעדרים ללא הסבר קונקרטי.
כיצד נעלמו הכוכבים ב-1952?
פרויקט VASCO השווה תמונות שצולמו על ידי מצפה הכוכבים הימי של ארצות הברית משנת 1949 ואילך עם תמונות מסקר השמיים של Pan-STARRS בין השנים 2010 ו-2014. התוכנה שבה השתמש הצוות חזרה עם כ-150,000 מקורות אור פוטנציאליים שנעלמו בשנים שחלפו.
לאחר מכן הם הצליבו את המידע הזה עם מערכי נתונים אחרים כדי לצמצם אותו עוד יותר. תהליך זה הותיר אותם עם 24,000 מועמדים, עליהם הם עברו ידנית כדי למנוע אפדרות של תקלות במצלמה ושגיאות אחרות. בסופו של דבר, הם נותרו עם כ-100 מועמדים מבטיחים למקורות אור אמיתיים שנעלמו מעינינו.
כוכבים עשויים להתעמעם כמו שקרה לכוכב ביטלג'וז - או להתפוצץ כסופרנובה, שמותירה זוהר במשך שעות או ימים, אבל בדרך כלל הם לא פשוט נעלמים מהעין. הסבר אפשרי אחד הוא שהם לא הצליחו להפוך לסופרנובה ובמקום זה קרסו לתוך חור שחור. עם זאת, תופעה זו נחשבת נדירה להפליא (מקרה של פחות מ-1 ל-90 מיליון) וסביר להניח שזה לא מסביר מדוע כל כך הרבה נקודות אור נעלמו. מחקר מאוחר יותר של VASCO, שבחן מועמדים נעלמים נוספים, העמיד את שיעור זיהוי הסופרנובה הכושלת על פחות מ-1 ל-600 מיליון. כלומר, אפשר כבר לפסול את זה.
עוד חדשות חלל:
אסטרונאוט הסתכל על כדור הארץ מתחנת החלל - וראה גולגולת ענקית מביטה בו
נאס"א הצליחה להביא דגימה מאסטרואיד - אבל לא מצליחה לפתוח את המכסה
ולאן שאר הכוכבים שתועדו מאז נעלמו?
אפשרויות אחרות יכולות להיות "עדשות כבידה", שבהן המרחב-זמן מעוות על ידי עצמים כבדים מאוד, לפעמים מגדילים עצמים רחוקים, או התפרצויות אור קצרות אחרות כגון התפרצויות קרני גמא שנלכדו בסקרים ישנים יותר. עצמים נעים קרובים יותר, כמו אסטרואידים, יכולים גם הם להסביר את ההיעלמויות הללו.
בעוד שחקר העצמים הללו מעניין את תחום האסטרופיזיקה שאולי יצטרך להסביר מנגנונים להעלמת כוכבים, אחד הגורמים המניעים את החיפוש הוא הרבה יותר פשוט: החיפוש אחר כדור דייסון, דרך היפותטית שבה ציוויליזציות מתקדמות יכולות לרתום את הכוח של כוכב על ידי כך שהן מקיפות אותו בפאנלים סולאריים. חיפוש מקרים אלה יכול אולי להוביל אותנו למציאת ציוויליזציה מתקדמת - בדגש על ה"אולי".
כדור דייסון הוא מבנה על היפותטי דמוי כדור, המקיף כוכב ומאפשר לאגור את האנרגיה הנפלטת ממנו. הרעיון הוא שכאשר ציוויליזציה מגיעה לדרגת התפתחות גבוהה מספיק, היא תיצור מבנה חלול ענק דמוי כדור שיקיף את השמש שלה ואת כוכב האם. בצורה זו כמעט כל האנרגיה שתיפלט ע"י הכוכב תוכל להיות בת ניצול.
"אם לאזור בשמיים יש נטייה לייצר חלק גדול באופן בלתי צפוי של מועמדים ביחס לרקע, ייתכן שהאזור הזה או ה'נקודה החמה' הזו ראויה לתשומת לב נוספת". צוות אחר כתב במאמרם משנת 2019 ב-The Astronomical Journal.
עם זאת, מחקר ההמשך לא זיהה גם מועמדים טובים לכדור דייסון והותיר אותנו עם המון כוכבים שנעלמו ובלי הרבה דרכים להסביר את זה.