תחנת החלל הבינלאומית (ISS) מארחת באופן קבוע צוותי אסטרונאוטים מכל רחבי העולם המבצעים מחקרים בחלל, אך מסתבר שהיא גם בית לקבוצה של חיידקים מוטנטיים שמשגשגים בתנאים המחייה הקשים של החלל.
צוות חוקרים שבחן מקרוב זני חיידקיים שנמצאו על סיפון תחנת החלל וגילה שהם עברו מוטציה לצורה שונה מבחינה גנטית ופונקציונאלית מהמקבילים שלהם על כדור הארץ. מחקר חדש שפורסם ב-PubMed מציע רת האפשרות לפיה חיידקים בחלל הופכים עמידים יותר לטיפולים או לתרופות, ומסוגלים לשגשג בחופשיות בסביבת חוסר הכבידה ולהתפתח בכמויות גדולות.
במהלך שני העשורים האחרונים, אירחה תחנת החלל כ-300 אסטרונאוטים. למרות שהאסטרונאוטים לא מביאים איתם כמעט שום ציוד אישי, נראה שהם מביאים איתם לחלל, באופן לא מכוון, את החיידקים שלהם. כתוצאה מכך, אוכלוסייה חיידקית ייחודית צמחה על תחנת החלל. בשנת 2019, ערכו חוקרים את הסקר הראשון והמקיף ביותר של חיידקים ופטריות על סיפון תחנת החלל, ומצאו מגוון רחב של מיקרואורגניזמים שחיים לצד האסטרונאוטים.
החיידקים שחיים על גבי תחנת החלל נהנים מתנאי מחייה שונים מאלה שנמצאים על כדור הארץ, והם מושפעים מגורמים שונים כמו אוורור, לחות, לחץ אוויר, כמו גם מספר האסטרונאוטים על סיפון התחנה. הסביבה הקיצונית בחלל חושפת את החיידקים גם למיקרו-כבידה, קרינה ורמות גבוהות של פחמן דו-חמצני. כתוצאה מכך, המיקרואורגניזמים שנמצאים עליה צריכים להסתגל כדי לשרוד.
עוד בתחנת החלל
"סוללה מתחנת החלל הבינלאומית התרסקה בביתי וכמעט פגעה בבני"
אסטרונאוט הסתכל על כדור הארץ מתחנת החלל - וראה גולגולת ענקית מביטה בו
החוקרים מאחורי המחקר החדש התמקדו בחיידקי Enterobacter bugandensis, ובודדו 13 זנים שלו מתחנת החלל לצורך ניתוח. החיידק הזה קשור למערכת העיכול האנושית, ומוכר כבעל יכולת הסתגלות גובהה מאוד ויכולת לנצל גם תנאי מחייה יוצאי דופן כדי להדביק. החיידק נקשר בעבר לזיהומים קליניים קשים, ובפרט ל- sepsis neonatale (זיהום בדם הנמצא אצל תינוקות מתחת לגיל 90 יום).
המחקר מצא שבתנאי לחץ, החיידק הזה עובר מוטציה והופך עמיד יותר לטיפול אנטיביוטי. כמו כן, נמצא שהמין החיידקי מסתדר עם מספר רב של מיקרואורגניזמים אחרים, ובמקרים מסוימים עשוי לעזור לאותם אורגניזמים אחרים לשרוד. התנהגותו בסביבת המיקרו-כבידה עשויה להוביל לדומיננטיות שלו על סיפון תחנת החלל, כך לפי המחקר.
עדיין לא ברור כיצד "חיידקי החלל" הללו עשויים להשפיע על בריאות האסטרונאוטים בתחנת החלל, אך מחברי המאמר קוראים לנקוט בצעדי מניעה שיסייעו בבלימת ההשפעות של המין המוטנטי. כמו כן, לא ברור האם מיקרואורגניזמים מוטנטיים ועמידים לתרופות אלה מהווים סיכון גם לבני אדם על כדור הארץ.
"חקר החלל מספק כמה מהאתגרים וההזדמנויות הגדולים ביותר של זמננו. אך ככל שאנו יוצאים הלאה אל הלא נודע, אנו חושפים את עצמנו גם לסכנות חדשות ובלתי צפויות בעבר", הזהירו בהצהרה משותפת חברות הקונגרס דונה שלאלה וסוזן ברוקס.