לצד הקרבות המתחוללים בעזה מאז מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר ועשרות אלפי ההרוגים, מתחוללים גם ברשת קרבות קשים: הקרב על התודעה העולמית שנראה שאנחנו מפסידים בו הפסד צורב לצד קרב סמוי במרחב הקיברנטי של אבטחת המידע. הנה כרונולוגיה קצרה של מה שהתחולל ברשת לציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר.
שנה לאסון 7 באוקטובר: לפרויקט המיוחד בוואלה - לחצו כאן
מילים וחסימות
עם פרוץ המתקפה הפיזית על קיבוצי עוטף עזה וההרעשה הארטילרית, פרצה במקביל הרעשה ארטילרית גם באינטרנט: חמאס וחיזבאללה, שהתכוננו ליום הזה מראש בניגוד לישראל (וגם זה יהיה נושא לוועדת חקירה שתקום), החלו להפיץ את הנרטיב שלהם של האירועים, כולל סרטוני זוועה הזכורים מטלגרם, שהופצו גם בטיקטוק ובפלטפורמות אחרות. מאוחר יותר התגלה בדיון בוועדת הטכנולוגיה והמדע, כי אחד מכל ארבעה חשבונות שעסקו בהפצה של התכנים האלה - היה מזויף.
בתחילה, לאור הזעזוע העולמי מהמעשים הרצחניים של חמאס כלפי אזרחים ישראליים, מיהרו הרשתות החברתיות להגיב בחומרה. עם פרוץ האירועים טענה טיקטוק כי הוסרו יותר מ-500 אלף סרטונים ונסגרו כ-8,000 שידורים חיים באזור ישראל, הגדה ועזה לאחר שהפרו את כללי הקהילה. "טיקטוק מתנגדת לטרור. אנו בשוק ומזועזעים ממעשי הטרור הנוראיים בישראל בשבוע שעבר ומביעים צער גדול על האירועים האחרונים וכאב עמוק על כל מי שנפגע", הוציאה אז הרשת החברתית הצעירה הודעה לעיתונות.
במטא הגיבו אז באופן דומה, ולטענתם הוסרו בשבוע של פרוץ העימות קרוב ל-800 אלף תכנים מפרים, כפי שבעה יותר מאשר תקופה רגילה. ""מאז החלו התקפות הטרור של חמאס על ישראל ביום שבת ותגובתה של ישראל בעזה, צוותי מומחים שלנו מרחבי החברה עובדים מסביב לשעון על מנת לנטר את המתרחש על הפלטפורמות במטרה להגן על יכולתם של אנשים לעשות שימוש באפליקציות שלנו ולשפוך אור על ההתרחשויות בשטח", אמרו אז במטא, לצד הקמת "חדר מצב" מיוחד לטיפול באירועים הלא שגרתיים בפלטפורמה. באמצע נובמבר, יזמה גם פייסבוק-מטא חיבור בין יוצרי תוכן ומשפחות החטופים כדי לספר את סיפוריהם.
בפלטפורמה השניה הגדולה של מטא, הלוא היא אינסטגרם, כחודשיים וחצי אחרי מתקפת החמאס, נחסם העיתונאי והאקטיביסט שון קינג נחסם בשל התבטאויות חוזרות המאשימות את ישראל בפשעים נגד האנושות, והפצה של תיאוריות קשר, גם ביחס לחטופות ששוחררו.
אולם, עם התמשכות המלחמה והטלת הספק במניעיו של נתניהו להמשך הלחימה, התמוססה התמיכה בישראל, מה שבא לידי ביטוי גם ברשתות החברתיות - והשתלטות הנרטיב האנטי-ציוני על השיח הציבורי בעולם.
כך, בטיקטוק לצד עדויות של עובדים ישראלים בחברה כי צוותים הקשורים ל-"בטיחות תוכן" נוקטים בקו אנטי-ישראלי, ומאשרים פרסומים של גורמים פלסטיניים עם קשר לטרור, עוד בדצמבר, דווח כי טיקטוק סירבה לאשר מודעות של מטה משפחות החטופים, בטענה כי הן "פוליטיות". טיקטוק מצדה הכחישה בתוקף את הטענות וטענה כי הן שקריות.
במטא, לפחות עובד אחד לשעבר טוען להטייה פרו-ישראלית. מהנדס אמריקאי-פלסטיני בשם פארס חאמד שתבע את פייסבוק על פיטורים ללא הצדקה, טען להסרה שיטתית של תכנים פלסטיניים בפלטפורמה, ומאמציו לתקן את הבאגים שהביאו לכך לטענתו, נתקלו בהתנכלות מצד ההנהלה ולסיום העסקתו.
אולם במאי, תגובה ישראלית למם בשם All eye on Rafah ("כל העיניים על רפיח"), תחת הסלוגן: "איפה היו העיניים שלכם ב-7 באוקטובר?" ושזכתה ל-500 אלף שיתופים, ביניהם גם של שר הביטחון גלנט, הוסרה מהרשת. המם הפרו-פלסטיני המקורי לא הוסר. במטא טענו אז כי התוכן הוסר "בטעות".
אבל המאבק על הנרטיב לא עוצר בתמונות - אלא גם מתקיים במילים. בזמן שהמילה "ציוני" הפכה לסוג של כינוי גנאי אנטישמי בפלטפורמות של מטא בשנה החולפת, החברה החליטה ביולי האחרון לשים לכך סוף, והחלה להסיר פוסטים המשתמשים במילה "ציוני" כחלופה ליהודים או ישראלים בהקשרים של שנאה ואנטישמיות (בניגוד להקשרים היסטוריים או לציונות כאידיאולוגיה פוליטית).
"הנחיות המדיניות הקיימות אינן נותנות מענה מספיק לדרכים שבהן אנשים משתמשים במונח 'ציוני' ברשת האינטרנט ובעולם הפיזי. בהמשך לכך, החלטנו כי מעתה נסיר תוכן שתוקף ציונים כאשר הוא אינו עוסק במפורש בתנועה הפוליטית, אלא משתמש בסטריאוטיפים אנטישמיים, או מאיים בסוגים אחרים של פגיעה באמצעות הפחדה, או אלימות המופנית כלפי יהודים או ישראלים במסווה של התבטאויות נגד ציונים", אמרו במטא.
על אף ההגנה שסיפקה מטא לביטוי "ציוני", ממש עכשיו בספטמבר - המועצה המייעצת של מטא לפיקוח על תכנים (גוף חיצוני שמייעץ להנהלת החברה ומקבל את שכרו ממנה), קבעה כי הביטוי "מהנהר ועד הים", לא מהווה חריגה מחופש הביטוי או מפר את כללי הקהילה של החבר והחליטה לאפשר את השימוש בו. יש לציין כי דעת מיעוט במועצה הייתה סבורה שמאחר והביטוי מופיע באמנת החמאס, יש להתייחס אליו כ-"האדרת יישות אסורה", אולם כאמור, דעה זו הייתה במיעוט, וההחלטה של המועצה זכתה לביקורת מצד גופים הלוחמים באנטישמיות.
ענקיות הטכנולוגיה בלב הסערה
ברם, חברות הטכנולוגיה השונות, ולא רק הרשתות החברתיות מצאו את עצמן במרכז הוויכוח הפוליטי והאש הצולבת. לחברות טכנולוגיה רבות, כידוע, יש מרכזי פיתוח ענפים בישראל ועובדיהן היו בין החטופים, כמו למשל אמזון או אנוידיה, שעובד שלה אבינתן אור נחטף מן המסיבה בנובה ב-7 באוקטובר וקיימה מפגן תמיכה מיוחד לשחרורו ושחרורם של 135 החטופים שנותרו אז בשבי החמאס (ינואר), וכידוע, מאז מספרם הולך ופוחת ככל שמתעכבת עסקת חטופים.
מי שבאופן מופגן העובדים שלה יצאו נגד הפעילות המסחרית שלה בישראל בהקשר של המלחמה, היא גוגל. הסבר למי שלא מכיר: גוגל, לצד חטיבת שירותי הענן של אמזון, היא אחת מהספקיות של "פרויקט נימבוס", פרויקט הענן של הממשלה, ובין השאר גם משרד הביטחון וצה"ל. אחד האירועים המתוקשרים בשנה החולפת היה באפריל, בדמות שביתה של עובדי גוגל במשרדים של החברה בסאניוויל, קליפורניה ובניו יורק - ודרשו את ביטול "כל העסקים עם ממשלת האפרטהייד והצבא הישראלי". במסגרת השביתה פרצו עובדים למשרדו של מנכ"ל שירותי הענן של גוגל תומאס קוריאן, והתבצרו שם. העובדים פונו על ידי משטרה שהוזעקה למקום.
בהמשך, פיטרה גוגל את העובדים שהתבצרו וכאלה שהביעו תמיכה במהלך מפר הסדר מצד ענקית החיפוש. באופן דומה, פוטר עובד החברה שהתפרץ לדבריו של מנכ"ל גוגל ישראל בזמן מצגת שלו בכנס טכנולוגיה ישראלי בניו יורק, וצעק: "אני מסרב לבנות טכנולוגיה שמעודדת רצח עם, אפרטהייד או מעקב". גוגל, באמצעות סמנכ"ל הביטחון של החברה הבהירה לעובדים בכל המקרים הללו, שהתנהגות שמפריעה לעבודה של עמיתיהם היא מבחינתה בלתי נסבלת.
דמעות המלחמה
במקביל לאירועים המתוקשרים הללו, במרוצת השנה נמשכת מלחמה סמויה מן העין במרחב הקיברנטי, שאת תוצאותיה אנחנו מדי פעם רואים כשנחשף מידע גנוב מגופי ממשלה ישראליים, כמו למשל הפריצה לוועדת הבחירות המרכזית, שחשפנו כאן ב-"וואלה" לאחרונה. מאז ה-7 באוקטובר, חלה עליה משמעותית במתקפות הסייבר על ישראל, גם בידי קבוצות האקרים פלסטיניות המקושרות לחמאס ולחיזבאללה, אבל מי שמובילה את המתקפה היא המושכת הגדולה בחוטים שלהם - איראן.
ראש מערך הסייבר הלאומי גבי פורטנוי חשף בכנס באפריל כי כמות המתקפות על ישראל עלתה מאז תחילת המלחמה בכפי שלושה, וכי "בזירת הסייבר, על פי פקודתו של המנהיג האיראני חאמנאי, כלל קבוצות התקיפה בסייבר הפועלות מטעם איראן וחיזבאללה החלו לתקוף את ישראל סביב השעון". אמר פורטנוי ואף הוסיף כי "שיתוף הפעולה בין איראן לחיזבאללה התגבר בעת המלחמה, כפי שראינו במתקפה המתואמת נגד בית חולים זיו בצפת".
מאמצים נוספים של האיראנים הם בתחום מבצעי ההשפעה והתודעה, מתוך מאמץ מכוון להגביר את הקרעים והסכסוך בתוך החברה הישראלית המשוסעת גם כך. על פי מרכז מודיעין הסייבר של מיקרוסופט, הייתה עליה של 30% בפעולות תעמולה איראנית במדינות דוברות אנגלית התומכות בישראל, כמו גם התחזות לפעילי שלום המבקרים את מדיניות הממשלה. בנוסף, הצליחו האיראנים לגייס לשירותם ישראלים באופן לא מודע, כששכנעו אותם לתלות כרזות פרסום בשכונות בישראל, תחת הסיסמה "דמעות המלחמה". בדומה להערכה של פורטנוי, קובעים במיקרוסופט כי הקבוצות הללו מקושרות ישירות למשרדי המודיעין האיראני. במקביל, גם הודיעה מטא לפני כמה חודשים כי הסירה חשבונות איראניים הקשורים למבצעי השפעה איראניים, ביניהם חשבונות שהתחזו לפעילי ימין, חרדים ונשים ליברליות.
אבל גם החמאס לא טומן ידו בצלחת - בפברואר האחרון, דו"ח של גוגל חשף כי קבוצות האקרים המזוהות עם תנועת הטרור, הפיצו אפליקציות המתחזות לטלגרם ול-"צבע אדום", המכילות גם תוכנות ריגול במטרה לרגל ולהשתלט על טלפונים של ישראלים. הפיתיון אגב, נעשה באמצעות הודעות סמס המתחזות למשטרת ישראל.
אחרית דבר
אם אוספים את כל האירועים האלה יחדיו, הרי שנראה כי יותר מתמיד, הרשת משמשת ככלי מרכזי בקרב על התודעה העולמית, וה-7 באוקטובר רק הדגיש את חשיבותה של הזירה הזו וגם בה, חשוב לשקם את ההרתעה הישראלית כלפי מבקשי הרעה.