מאז שצפינו לראשונה בצד הרחוק של הירח בשנות ה-60 (המכונה לעיתים בטעות 'הצד האפל של הירח' אף שהוא מואר על ידי השמש בדיוק כמו הצד הקרוב) ידענו שהוא שונה מאוד מהצד הקרוב, הפונה תמיד לכדור הארץ. הסיבה לכך היא 'נעילה כבידתית', תופעה שבה כוח המשיכה של כדור הארץ גורם לירח להסתובב סביב צירו באותו קצב שהוא מקיף אותנו. מחקר חדש מגלה שההבדלים בין שני הצדדים חודרים לעומק רב.
משימת GRAIL של נאס"א, שבה שתי חלליות הקיפו את הירח ומדדו את כוח הכבידה שלו על ידי מעקב אחר המרחק ביניהן, חשפה כי הצד הקרוב חם יותר מהצד הרחוק. החלליות עבדו כצוות: שינויים קטנים במרחק ביניהן חשפו הבדלים בכוח הכבידה, ששיקפו את המבנה הפנימי של הירח. החוקרים בחנו כיצד הירח מגיב לכוח המשיכה של כדור הארץ, ויצרו מפה מדויקת של שדה הכבידה שלו. המפה הראתה שההבדלים בין הצד הקרוב לצד הרחוק עמוקים יותר מכפי שחשבו.
A new analysis has revealed a profound difference between the moon's interior on the nearside, and that on the far side. ? https://t.co/2A6XGReo9s
— IFLScience (@IFLScience) May 14, 2025
"המחקר שלנו מראה שהצד הקרוב של הירח, זה הפונה לכדור הארץ, חם יותר ופעיל יותר מבחינה געשית מאשר הצד הרחוק. זה קשור להיסטוריה הגעשית של הירח ומסביר למה הצדדים נראים כל כך שונים", אמר ד"ר ראיין פארק, מדען בכיר במעבדת ההנעה הסילונית (JPL), לאתר IFLScience.
הצד הקרוב והצד הרחוק שונים במראה, בעובי הקרום ובכמות היסודות הרדיואקטיביים, כמו אורניום ותוריום, שמייצרים חום בתהליך התפרקותם. ההבדלים האלה נובעים משינויים עמוקים במבנה הפנימי של הירח, שגורמים לצד הקרוב להיות חם יותר וגעשי יותר. עד כה, לא הייתה הוכחה ברורה לשינויים האלה.
הנתונים החדשים מראים שהמעטפת בצד הקרוב מעט יותר גמישה, בכ-2 עד 3 אחוזים, מאשר בצד הרחוק. זה הבדל קטן, אבל משמעותי. הטמפרטורה במעטפת הצד הקרוב עשויה להיות גבוהה יותר ב-100 עד 200 מעלות צלזיוס, כנראה בגלל חומרים רדיואקטיביים ששמרו על חום בצד זה במשך מיליארדי שנים.
עוד בנושא
היסטוריה: חללית חזרה לכדור הארץ עם דגימות מהצד האפל של הירח
הירח מתרחק לאט מכדור הארץ וזה מתחיל להשפיע עלינו
חלליות רבות השתמשו במדידות כבידה כדי לחקור את המבנה הפנימי של כוכבי לכת וירחים במערכת השמש. שיטה זו סיפקה תגליות על כדור הארץ, מאדים, נוגה, כוכב חמה והירחים של כוכבי הלכת הגדולים. לדוגמה, משימת ג'ונו גילתה לאחרונה שהירח הגעשי איו של צדק עשוי להיות מוצק יותר מכפי שחשבו.
"על ידי מדידת שינויים בכוח הכבידה של כוכב לכת בזמן שחללית מקיפה אותו, אנחנו יכולים לגלות אם הוא קשיח, מכיל שכבות נוזליות או משתנה בצפיפות", הסביר ד"ר פארק. "ככל שהטכנולוגיה משתפרת, משימות עתידיות יספקו מידע מדויק יותר, שיפתח אפשרויות חדשות לחקר עולמות רחוקים".
המחקר הזה, שפורסם בכתב העת Nature, חשוב לא רק למדענים שחוקרים את התפתחות גרמי השמיים, אלא גם למשימות חלל עתידיות. מפת הכבידה המדויקת של הירח, שהיא המפורטת ביותר עד כה, תהיה קריטית לפיתוח מערכות ניווט ומיקום על הירח.
"המפה שלנו תומכת בניווט בטוח של חלליות אל הירח וממנו, ובפעילות על פני השטח", אמר ד"ר פארק. "היא תשמש בסיס לכלים שיעזרו לאסטרונאוטים ולחוקרים בעתיד."