העצם הבין־כוכבי 3I/ATLAS התגלה מוקדם יותר השנה, והוא השלישי אי־פעם שנצפה כשהוא חוצה את מערכת השמש שלנו - אחרי אומואמואה (ʻOumuamua ) המפורסם ושביט בוריסוב. בניגוד לסלעי חלל רגילים שנשארים כבולים לשמש במסלול קבוע, מדובר בגוף שהגיע מבחוץ ונמצא בדרכו החוצה.
כבר מרגע גילויו עורר האובייקט עניין רב, אך עכשיו הוא עשה צעד נוסף בדרך להפוך ל"אובייקט החלל הכי שנוי במחלוקת". ב־21 ביולי פרסם טלסקופ האבל תמונה חדשה שלו ובה נראית נקודת אור מרוכזת בצדו הפונה לשמש. זה לא פיזור אור קלאסי של שביט, אלא משהו שמזכיר יותר רכב שמדליק פנסים גבוהים באמצע כביש חשוך.
בעוד נאס"א ממשיכה לדבוק בהסבר השמרני - שביט קפוא באורך כ־20 ק"מ שעובר במסלול חד־פעמי - פרופ' אבי לייב מהרווארד מציע אפשרות אחרת לגמרי. לדבריו, ההתנהגות האופטית לא מתאימה לשום שביט מוכר. הזוהר דועך מהר מדי, ומרוכז מדי. מבחינתו, ייתכן שמדובר בעצם קטן בהרבה, אולי 100 מטר בלבד, שמפיק אור בעצמו באמצעות מקור אנרגיה פנימי. במילים אחרות: חללית.
ככה זה נראה
מסלול לא טבעי בעליל - והצעה לשלוח לו מסר
אם לא די בכך, המסלול של 3I/ATLAS מעורר לא פחות סימני שאלה. הוא צפוי לחלוף קרוב לשלושה כוכבי לכת - נוגה, מאדים וצדק - רצף שמתרחש לעיתים נדירות. פרופ' לייב מעריך שהסיכוי שמדובר בצירוף אקראי של סלע חלל עומד על פחות מ־0.005%. מבחינתו, זה נראה מתוכנן.
לייב לא מסתפק בתיאוריה. בעבר אף הציע לשלוח לכיוונו ברכת שלום קצרה בקוד מורס: "Hello, welcome to our neighbourhood. Peace!" (שלום. ברוך הבא לשכונה שלנו. פנינו לשלום) כמחווה של רצון טוב. אחר כך הוא נסוג מעט מהרעיון, מחשש שזה עלול להישמע מאיים לציוויליזציה מתקדמת בהרבה משלנו. אחרים, מצדם, מזכירים את האזהרות של סטיבן הוקינג מפני מגע עם חייזרים, שעלול להסתיים רע מאוד - כפי שההיסטוריה הוכיחה לא פעם במפגשים בין תרבויות אנושיות חזקות לחלשות.
עוד בנושא
פרופ' מהרווארד: העצם שמתקרב אלינו הוא טכנולוגיה חייזרית עוינת
חברת קונגרס ומקורבת לטראמפ: "ראינו הוכחות לישויות בין־ממדיות"
הספירה לאחור בעיצומה
ככעת האובייקט שועט לעבר החלק הפנימי של מערכת השמש במהירות מסחררת של כ־217 אלף קמ"ש. לוח הזמנים שלו נראה כך:
ספטמבר - במהלך החודש ייעלם מאחורי השמש וייצא מטווח הראייה של טלסקופים.
3 באוקטובר - יעבור קרוב יחסית למאדים, הזדמנות חשובה לתצפיות.
30 באוקטובר - יתקרב לשמש למרחק של כ־209 מיליון ק"מ.
17 בדצמבר - יגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, כ־273 מיליון ק"מ.
נובמבר-דצמבר - יחזור להיראות בטלסקופים לאחר ההיעלמות מאחורי השמש.
מה באמת רואים שם?
רוב המדענים דוחים את הטענות של פרופ' לייב כ"מופרכות" ומזכירים שגם אומואמואה, העצם הבין־כוכבי הראשון שחלף לידנו ב־2017, הוליד ספקולציות דומות - בעיקר מצידו. אך לייב לא מתכוון לוותר: מבחינתו, העובדה ש־3I/ATLAS מתנהג אחרת מכל שביט מוכר היא לא באג - אלא רמז.
עד שיגיע מועד הקרבה בדצמבר, נותר רק לתהות: האם מדובר בעוד סלע קפוא שמדליק את דמיוננו - או בחללית בין־כוכבית שהדליקה פנסים בדרך?