מתברר שאפשר להתכתב עם פייסבוק במייל אם נחסמתם

(בסרטון: פרסומת של פייסבוק בישראל)

רובכם לא מכירים את סיימון מילנר, ראש מדיניות פייסבוק במזרח התיכון, אנגליה ואפריקה, אבל יש לו השפעה גדולה מאוד על חיינו בישראל. כל התלונות על הסתה ברשת החברתית, צנזורה מוגזמת, חדירה לפרטיות, ניצול פרטים אישיים ועוד מתנקזות אליו. הוא מתעדכן בנעשה בארץ, קורא כתבות שנכתבות פה על פייסבוק (מתרגמים לו), והוא גם מעורב בשיח שמתקיים עם חברי הכנסת והשרים ולא מתעלם גם מחוק הצנזורה על אתרי אינטרנט של השרים שקד וארדן. יש לו לוביסטית שמכירה את מסדרונות הכנסת והוא גם ער לחלוטין לתחושת הקורבנות שיש לישראלים רבים מול פייסבוק.

מילנר כבר ביקר בישראל כמה פעמים בעבר ואתמול הוא ישב לשיחה של כשעה וחצי עם מספר מצומצם מאוד של עיתונאים במשרדי החברה, בקומה 22 בבניין הגבוה בשדרות רוטשילד 22 בתל אביב. כשסיימון נכנס לחדר, באיחור של כמה דקות, הוא החזיק בידיו שתי עוגות שוקולד ומיהר לשבור את הקרח עם בדיחה: "How do you call it?", הוא שאל באנגלית ואז ענה לעצמו בזריזות בעברית עם מבטא: "עוגת כושית?". העיתונאים, אנשי היח"צ ואנשי פייסבוק סביב השולחן בחדר הדיונים, המשקיף מלמעלה על כל העיר, פרצו בצחוק מהיר. זו באמת הייתה בדיחה מצחיקה, והיא באמת שברה את הקרח אבל היא בעיקר נתנה תוקף לתחושה שיש בארץ לגבי היחס של פייסבוק כלפינו המשתמשים. על שימוש תמים הרבה יותר במילה הזו גולשים ישראלים רבים איבדו את קולם - ונחסמו לפרקי זמן שונים מפייסבוק במסגרת קמפיין החסימות ההמוני שהתרחש לפני כחודשיים.

בהמשך השיחה, פחות משעה אחרי הבדיחה, מילנר הדגיש שלפייסבוק יש שתי מטרות עיקריות בעולם: לתת קול לכמה שיותר אנשים בכמה שיותר מדינות ולאפשר לאנשים לשתף. כאמור, על פחות קיבלו יותר - כמו למשל אושיית הרשת, אלירן גולדשטיין, שפרסם את הפסוק מהתנ"ך "היהפוך כושי עורו" (ירמיהו פרק י"ג) וזכה לחסימה. כשנשאל מילנר על הפגיעה בחופש הביטוי, וגם בחופש הדת במקרה הזה, הוא מיהר להסביר שמדובר בטעות אנוש.

לדבריו, ולפי הקו הרשמי של פייסבוק, כל פוסט שמוסר עובר ביקורת על ידי אדם שמכיר את השפה והתרבות המקומית, ולכן תמיד ייעשו טעויות כי בני אדם טועים מטבעם. לדבריו בוט המבוסס על בינה מלאכותית לא יהיה מסוגל לבצע את המלאכה הרגישה הזאת. זו תגובה מנוסחת היטב שחוזרים עליה אנשי פייסבוק בכל פעם שהם נשאלים על כך, אבל מילנר בכל זאת פרץ מעט את הקו הרשמי והסביר כי במקרים בהם נעשה שימוש במילה מסוימת ככינוי גנאי, קשה לעתים למי שעובר על הדיווחים להבין שימוש במילה בהקשר תמים. ההסבר הזה נשמע הגיוני אבל כשמדובר במישהו שאינו בקיא ברזי השפה אבל קשה להאמין שיש מישהו שגדל בישראל, ומכיר את השפה מגיל צעיר, שיחשוב שמתכון ל"עוגה כושית" הוא פוסט שנאה, ולכן די ברור במקרים כאלה כי מתקיימת סתירה מסוימת בין שתי ההצהרות של מילנר.

כשנשאל כמה דוברי עברית, כשפת אם, עובדים בצוותי הסינון האלה שיושבים בדבלין, מילנר סירב להגיב. הוא לא היה מוכן לתת מספר, וגם לא הערכה גסה בין אחדים למאות. להערכתנו, אם היה מדובר ביותר מעשרה אנשים הוא לא היה ממהר להדוף את השאלה, או לפחות אומר "עשרות", אבל עד שמספר הישראלים המסננים תכנים מישראל ייחשף נהיה חייבים להאמין שכל פוסט מישראל נבדק ביסודיות על ידי ישראלים העובדים בפייסבוק אירלנד.

לא בכל יום יוצא לישראלים לשבת פנים מול פנים עם בכיר בפייסבוק, האחראי ישירות על הנעשה בפיד שלנו בישראל, אז הקשינו עליו בשאלות בניסיון לקבל לראשונה קצת יותר מידע על מנגנון סינון התכנים שפייסבוק שומרת בסודיות.

בניגוד לקו הרשמי של פייסבוק - לפיו הסניף של החברה בישראל לא עוסק כלל בסינון תכנים ואין לו שום קשר לפוסטים שמדווחים עליהם, חסימות או מחיקות של פוסטים - מילנר סיפק תשובה מעט שונה לשאלתנו, "האם אתם נעזרים לעתים בעובדים בישראל כדי לסנן תכנים?". לדבריו, "לעתים הם מתייעצים עם ג'ורדנה (קטלר, מנהלת תחום מדיניות ותקשורת בפייסבוק ישראל -א.ד.) והצוות בארץ בנוגע לפוסטים מסוימים". מילנר הדגיש כי מדובר בהתייעצות בלבד וההחלטה אינה מתקבלת בארץ אלא על ידי אלו שביקשו להתייעץ. עוד הדגיש מילנר כי לצוות בארץ אין גישה למידע של המשתמשים.

מילנר הבהיר בשיחה כי אין משמעות לכמות הדיווחים על פוסט וכי אין אפשרות להגיע לכמות דיווחים מסוימת שתגרום להסרה אוטומטית של פוסט. לדבריו, כל פוסט שמדווח זוכה לאותו יחס אבל הוא ציין כי יש הבדל בזמני התגובה. מאחר והצוותים בדבלין עובדים בשעות היום וישנים בלילה, רק אם יש צורך (לא ברור לפי מה מסננים) אז הפוסטים המדווחים עוברים לצוות בעיר היידראבאד שבהודו, שם לא הובהר בשיחה האם יש דוברי עברית, אך נדגיש שוב שהקו הרשמי של פייסבוק הוא לא לאפשר למי שאינו מכיר את השפה או התרבות לקבל החלטה בנוגע לפוסט.

בכל מה שנוגע להסברים מפורטים למה פוסט כזה זכה לחסימה ואחר לא, או אילו ביטויים אסורים לשימוש באופן גורף, כמו הניסוח בתקנון השימוש בפייסבוק, הידוע בשם "הסטנדרטים הקהילתיים", גם מילנר שומר על עמימות. מילנר גם הסביר שאם דיווחו על פוסט שלכם, זה מעמיד את כל הפרופיל בסכנה מאחר שאם מי שיעבור על הדיווח יחליט להציץ לכם בשאר הפוסטים הוא עלול למצוא דברים נוספים שלא ימצאו חן בעיניו ולהסיר גם אותם, או להחמיר את העונש.

"אם אתה משתמש לרעה בכלי של פייסבוק אז נשבית את היכולת שלך להשתמש בכלי הזה", ציין מילנר והוסיף כי "אם מישהו מקים עסק בפייסבוק שמתחרה בפייסבוק, אנחנו רואים בזה פגיעה חמורה והוא לא יורשה לחזור" (לדוגמה: סטטוסים מצייצים).

בנוגע לדיאלוג שמתחננים אליו משתמשים רבים, מילנר מפתיע וטוען כי כל פעולה שמתבצעת בפרופיל שלנו זוכה גם למייל נלווה מפייסבוק - מייל אליו ניתן להגיב ולבקש פרטים נוספים. לדברי מילנר הצוותים שלהם מגיבים למיילים ומספקים הסברים. הסיבה, לדברי מילנר, שפייסבוק תמיד מסרבת לתת לעיתונאים פרטים על הסיבות לחסימה או צנזור של פוסטים היא פשוט שמירה על הפרטיות של אלו שחשבונותיהם נחסמו; הם רשאים לבקש את המידע הזה ואפילו לקבל תשובה. זה לא עומד בקנה אחד עם הדיווחים של משתמשים רבים, שלא זכו לדעת מדוע הם נחסמו, אך לדברי מילנר מייל כזה חייב להגיע ואולי הוא לא מגיע מפני שכתובת המייל שהזנתם בפרופיל אינה מעודכנת.

הבכיר בפייסבוק דוחה את הטענות שפייסבוק מתנהגת כבריון, חוסמת בשרירותיות לפרקי זמן משתנים ומסרבת להסביר למשתמשים היכן הם טעו, איזה פוסט גרם לחסימה ולמה הם קיבלו עונש כזה או אחר: חסימה ל-24 שעות, חסימה ל-30 יום, השבתה של היכולת לפרסם תמונות, השבתה של הפרופיל לחלוטין ועוד.

הסיבה שאין לשאלות הללו תשובות ברורות היא שאין מדיניות ברורה. לדברי מילנר, "אין ממש כללים שחקוקים בסלע אבל אנחנו עקביים בכל מה שנוגע להחלטות האלה". מילנר הדגים את הסינון הקל ביותר בעיניו: "אם מנסים לשתף חומרים של התעללות בילדים, החשבון מיד נחסם והפרטים של בעל הפרופיל מועברים לרשויות. אם משתמשים בפייסבוק כדי לשבח טרור, אמור לקרות אותו הדבר", אמר מילנר תוך התעלמות רגעית מכל הדוגמאות על הסתה נגד ישראלים שמדווחת ולא מוסרת.

למרות טענות משרד המשפטים שרק 70-90 אחוזים מהחומר המסית נגד ישראל מוסר מפייסבוק, מילנר טוען שהמדיניות של החברה כלפי טרור היא אפס סובלנות. לדבריו אם יש אירוע טרור אז הצוותים מונחים להתביית על הסתה בנושא ו"מי שמהלל טרור מקומו מחוץ לפייסבוק". המדיניות הזו טובה מאוד אבל החברה תצטרך להוכיח שהיא פועלת לשם כך בבית המשפט, במסגרת התביעה של ארגון "שורת הדין", שהציג לבית המשפט בארה"ב עשרות דוגמאות להסתה לרצח של ישראלים, שלא הוסרה מפייסבוק. כדי לנסות להסביר את הפער, מילנר מתעקש ש"אין סוויץ' לכיבוי ההסתה" והוא מודע לכך שתמיד יהיו פוסטים וסרטונים שיצליחו לעבור את המסננת. ההסבר שלו חוזר שוב לגורם האנושי: "אנחנו טועים", אומר מילנר "היינו רוצים לא לטעות אבל אנחנו מתעסקים עם יותר ממיליארד משתמשים - הקהילה הגדולה ביותר בעולם - ואנחנו נעזרים בבני אדם כדי לבחון דיווחים. אנשים עושים טעויות אבל אנחנו לומדים מהטעויות האלה".

>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.