הלוויין הישראלי עמוס 17 שוגר הלילה (רביעי) באופן מוצלח לחלל. לאחר דחייה קלה בעקבות תנאי מזג האוויר, הלוויין של "חלל תקשורת" ו"בואינג" שוגר בשעה 02:23 בלילה מבסיס קייפ קנוורל שבפלורידה על משגר פלקון 9 של חברת SpaceX. שיגור הלוויין היה אמור להתרחש עוד ביום שבת האחרון, אולם בעקבות תקלה בשסתום מנועיו, הוחלט לדחות אותו בכמה ימים. הלוויין, שנבנה על ידי חברת התעופה "בואינג", מצטרף לשורה של לווייני תקשורת ישראלים הפועלים בחלל. החברה "חלל תקשורת" מפעילה גם את עמוס 3 ועמוס 4 שבבעלותה, וכן את עמוס 7, שאותו היא שוכרת בשנתיים האחרונות. נשיא המדינה ראובן ריבלין מסר הבוקר כי "בוקר ממלא גאווה עם הבשורות על שיגורו המוצלח של 'עמוס 17' לחלל. תודה והצדעה ליקירינו Amos Spacecom ו-SpaceX על העבודה הברוכה והחשובה כל כך למען מדינת ישראל".
בשיגור הלוויין עמוס 17, ישראל מחזקת פעם נוספת את התואר שלה כמעצמת חלל. את פרויקט לווייני עמוס, החלה ישראל בשנות ה-90, כשהצורך ללווייני תקשורת הלך וגבר. "עם השנים, יותר לכיוון שנות ה-90, מדינת ישראל הבינה שיש צורך נוסף שהוא לוויין תקשורת. הלוויין ביטא למעשה את הצורך הצבאי והאזרחי לנצל את רשת התקשורת, והבליט כמה התלות שלנו ברשת הזו הפכה למשמעותית ביותר במהלך העשור הזה. אי אפשר לדמיין היום צבא או מערך אזרחי שלא נשען על יכולת תקשורת", אמר לוואלה! TECH בועז לוי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת טילים וחלל בתעשייה האווירית.
למרות המידע הרב שנצבר בשנות ה-80 בישראל בתחום החלל, עבור התעשייה האווירית, לווייני עמוס העלו קשיים חדשים. "האתגר החדש היה להעלות לוויין ששוקל כמה טונות לגובה כל כך גדול. רצינו שהלוויין עצמו יהיה יעיל ככל האפשר, כלומר ישא כמה שיותר כלי תקשורת תוך כדי שמירה על משקל נמוך. האתגר השני היה כמובן דרך השיגור שלו. ההחלטה הייתה שאנחנו לא מפתחים משגר ללוויין תקשורת, משום שאין דרך בטיחותית להביא לישראל טיל כל כך גדול עבור השיגור שישא על גבו לוויין כבד כזה. לכן ביצענו את השיגורים באמצעות משגרים מסחריים של מדינות כמו צרפת, ארצות הברית ואוקראינה", הוסיף לוי.
מה עמוס 17 צפוי להביא לעולם התקשורת?
חשוב לציין כי הלוויין עמוס 17 מופעל למעשה על ידי חברת "חלל תקשורת", ונבנה כחלק מהסכם עם קבוצת "בואינג". ב-21 בדצמבר 2016 הודיעה החברה כי הזמינה מענקית הטיסה את הלוויין עמוס 17 ומערכותיו. עלותו השנתית צפויה לעמוד על כ-5 מיליון דולרים ואורך חייו מתוכננים ל-15 שנים. עמוס 17 צפוי לספק שירותים בעיקר באפריקה, ועל כן חברות רבות ביבשת מביעות בשיגור עניין רב. היבשת מאופיינת בפוטנציאל צמיחה גבוה, אך עם זאת סובלת מקשיים רבים בפריסת אמצעי תקשורת בשל תנאים טופוגרפיים, סוגיות של ביטחון אישי וכן ריחוק בין ריכוזי האוכלוסין ברחבי היבשת. רבים רואים בתקשורת באמצעות לוויין כפתרון לבעיות אלו.
עוד הלוויין צפוי להביא את שירותי הסלולר והאינטרנט של הדור החמישי עבור יבשת אפריקה, המזרח התיכון וחלקים מאירופה ואסיה. עד כה, מקומות מעטים בעולם החלו להטמיע את מערך הדור החמישי, כשבריטניה, ארצות הברית וחלקים מאסיה המזרחית כבר הפעילו את הרשת באופן חלקי. מדובר בבשורה של ממש, שכן הדור החמישי צפוי להביא איתו מהירויות אינטרנט גבוהות יותר לצד חיבור יציב יותר. עוד החיבור החדש צפוי להשפיע גם על פיתוחים טכנולוגיים בתחומי הערים החכמות, בתים חכמים, רכבים אוטונומיים ועוד, שיוכלו לתקשר באופן רציף. גם עולם הסמארטפונים מתקדם לעבר חיבוריות 5G, עם מהירויות הורדה גבוהות פי 5 מאלו שבדור הרביעי שפועל כיום בישראל.
אל תפספס
דרך ארוכה לשיגור
ב-2016 הלוויין עמוס 6 היה אמור לצאת לדרכו בעזרת אותו משגר, הפלקון 9 של חברת SpaceX, גם מאתר השיגור שבקייפ קנרוול. היה אז מדובר בפרויקט ענק עבור התעשייה האווירית לישראל ומחירו עמד על כ-200 מיליון דולרים. בלוויין הוכנסו שיפורים טכנולוגיים משמעותיים לעומת הדור הקודם של לווייני תקשורת מתוצרת ישראל, לרבות טכנולוגיה של הנעה חשמלית המאפשרת חיסכון משמעותי במשקל ובעלות השיגור. פייסבוק אף הודיעה דאז כי תשתמש בו על מנת להפיץ אינטרנט מהחלל בחינם. עם זאת, ב-1 בספטמבר של אותה השנה, בשעות הבוקר, יומיים בלבד לפני מועד שיגורו הצפוי, הושמד הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע באתר. הפיצוץ התרחש במהלך ההכנות האחרונות לשיגור, הכנות שבסופו של דבר הובילו להתלקחות מנועיו של המשגר. בעקבות דליפת חמצן באחת הבדיקות, שכידוע מהווה חומר דליק במיוחד, התלקח המשגר ואיתו הלוויין הישראלי.
לפיצוץ היו השלכות עצומות, שכן הלוויין עמוס 6 היה אמור להחליף את עמוס 5, שאבד עמו הקשר בחלל רק שנה קודם לכן, וכן את עמוס 2, שסיים את שירותיו בחלל. בעקבות האירועים הללו, בנייתו של עמוס 6 זורזה, מה שלימים יתגלה כי עשתה זאת לשווא. גם חברת השידורים יס הייתה אמורה להשתמש בלוויין, אך בעקבות פיצוץ עמוס 6, היא נאלצה להעביר את כל שידוריה באמצעות עמוס 3. הלוויין עמוס 7 אז הושכר מחברת "אסיה סאט" על מנת להתמודד עם חלק מהמשימות שהוטלו על עמוס 6, וזאת עד שהלוויין עמוס 8 ישוגר ב-2021.
עוד נקודת ציון חשובה של ישראל בחלל היא שיגור בראשית לירח. החללית אמנם לא הייתה חלק מפרויקט לווייני עמוס, אולם היא היוותה את השאפתנות הישראלית להגיע להישגים חדשים בתחום החלל. "אני חושב שהאתגר הכי גדול שישראל לקחה על עצמה בשנים האחרונות היא החוצפה הישראלית לנסות ולהנחית חללית על הירח", המשיך לספר לנו לוי. בשיחתנו הוא אף שיתף איתנו כיצד פיתוח לווייני עמוס השפיע על החללית הקטנה בדרכה לירח. "אנחנו לא יכולים לפתח משגר כדי לשגר חללית קטנה לירח שהמשקל שלה נספר במאות קילוגרמים, אז עשינו את התרגיל המתבקש מהיכולת שפיתחנו עם בניית לווייני התקשורת. החלטנו לשגר את החללית עם משגר של לווייני תקשורת. בעצם שיגרו אותה מחוץ לכדור את הארץ בתנועה סיבובית, כך שבכל תמרון, היא תתרחק יותר ויותר, כמו עם לוויין".
כעת, כשלוש שנים לאחר השיגור הכושל של עמוס 6 וכארבע שנים לאחר איבוד הקשר עם עמוס 5, חברת "חלל תקשורת" חזרה לקייפ קנרוול, לאותו משגר שאז סיכל את אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר שלה. באופן משמח, הלוויין החדש, עמוס 17, שוגר באופן מוצלח לחלל ועתיד להישאר שם ב-15 השנים הקרובות. כעת הלוויין יעשה את דרכו לנקודת ההפעלה שלו, 36 אלף קילומטרים מעל לפני כדור הארץ. את דרגו יעשה באופן הדרגתי במהלך הימים הקרובים, ובתוך שבועיים ימים, צפוי להתחיל לעבוד באופן מלא.
